"התייאשתי מדירה, אבל לא ייתכן שגם לא אוכל לשכור דירה בישראל"

שוכרי הדירות צודקים. מחירי השכירות עולים וזה כואב להם בכיס. הם משלמים יותר כשהשכר שלהם לא עולה בהתאם. אבל גם המשכירים צודקים – עליית המחירים משפיעה עליהם, ומדוע שלא יגלגלו את זה לשוכרים? למה שהם יהיו נדבנים ולא יעלו את המחיר? צריך לומר – מחירי הנדל"ן בישראל זינקו מאז 2008 ב-150%, אבל מחירי השכירות עלו רק בדומה לעליה באינפלציה. כלומר, המשכירים לא העלו כל כך הרבה את המחירים. זה תהליך שמתחיל רק עכשיו, ואולי יימשך.

בכל מקרה, הפוליטיקאים, מטבעם, לא מתמקדים בעובדות, אלא בעיקר מצטרפים לקמפיין התקשורתי כדי לקושש קולות בבחירות הקרובות. הם לא קוראים את המחקרים הכלכליים, לא יודעים לומר אלו תוכניות דיור עובדות ואלו רק פוגעות. וכידוע – הם קידמו את מחיר למשתכן שבכלל לא הוריד את המחירים, חלקם מנסים לקדם פיקוח שכר דירה, למרות שזה נכשל בכל מקום בעולם, הם מעלים את מס הרכישה למשקיעי הנדל"ן ובכך בכלל גורמים לעליית מחירי השכירות (כאן אתם יכולים לצפות בהסבר הכלכלי מדוע מדובר בטעויות קשות. וגם כאן). אבל הפוליטיקאים יגידו לכם שהם 'לפחות פועלים'. ככה זה פוליטיקאים. הם רוצים תוצאות בטווח הקצר, אבל עם חשיבה רק לטווח קצר - פוגעים בציבור בטווח הארוך ולא מטפלים בשורש של הבעיות בשוק הדיור: חוסר בנייה מספק, רגולציה חונקת ועוד.

30% ממשקי הבית בישראל חיים בשכירות, או כ-2-2.5 מיליון אנשים. על פי נתוני הלמ"ס, מחירי החוזים החדשים עלו ב-5% בתקופה האחרונה. כלומר, עליית המחירים במשק מגיעה גם לשוכרי הדירות. בהסתכלות רחבה יותר על הענף מדובר לדברי הלמ"ס בעליה קלה בלבד של 0.2%, אבל זאת רק מכיוון שחוזי שכירות מתחדשים פעם בשנה, ולא בכל חודש. בלמ"ס עושים לעצמם חיים קלים, אבל אם רוצים לבדוק את השינוי בחוזים צריך לבדוק מה קרה עכשיו.

כותרת ראשית

דיסאינפלציה ב-2025: שוקי ההון בדרך לשנה מעניינת

גלובל | עמית בר | 08:26

- כל הכותרות

קרן ETF עם תשואה של 300% – האם זה מתאים לכם?

דיסאינפלציה ב-2025: שוקי ההון בדרך לשנה מעניינת

וול-סטריט ננעלה בעליות; סולאראדג' קפצה ב-10%, פאגאיה עם 6%

המרוץ לשבבים: האם קוואלקום תצליח להמציא את עצמה מחדש?

פינטרסט - המניה שנפלה יותר מדי?

מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ

גוגל תחת מתקפה: למה בוול-סטריט צופים שהחברה תצלח את האתגרים

המירוץ ל-AI: אמזון משקיעה עוד 4 מיליארד דולר באנתרופיק

גאפ חוזרת לצמוח: עקפה את הציפיות וקופצת ב-8%

מיקרוסטרטג'י גייסה עוד 3 מיליארד דולר לרכישת ביטקוין

הצפת ערך בשטראוס - רווח של כ-320 מיליון שקל ממימוש החזקתה בסברה

סמארט בטא: מדדים במשקל שווה - לאחר שנים של תשואת חסר, האם הגיע זמנם?

בידור? חיות מחמד? אם זה לא בינה מלאכותית זה לא נחשב

רדיט בשיא: עלייה במספר המשתמשים, האם היא תוכל לשמור על הצמיחה?

"התחום שלנו רותח; רואה אותנו בעתיד עם מחזור גבוה מ-100 מיליון דולר"

נוריאל רוביני צופה זעזועים בשווקים הפיננסים; איך להתגונן?

"מניית אנבידיה תגיע ל-190 דולר"

האיום הגרעיני של רוסיה – האם השווקים ירגישו את זה?

מנכ"ל ישראייר: "אם היינו בשנה רגילה, הרווח היה משתפר ב-10 מיליון דו...

"הצמיחה ברבעון השלישי תמשיך גם לרבעונים הבאים; עובדים על רכישה גדולה"

עוד תכניות

על פי מרכז המחקר והמידע של הכנסת: שכר הדירה של 2-3 העשירונים הנמוכים, מהווה מעל 30% מההכנסה. משק בית ממוצע נכון ל-2022 מוציא על דיור 25% מסך ההוצאה שלו – וזה בהחלט לא מעט.

אז היום ועדת החוקה של הכנסת הצטרפה למקהלת המזמרים, כאשר חברי הכנסת מדברים בפאתוס גדול, אבל עם מעט מאוד עובדות ובעיקר – חוסר הבנה איך עובד שוק הדיור. כך זה נשמע:

יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב (העבודה): "הדיון מתקיים מכוח אחריותנו לחוק השכירות והשאילה המסדיר את אופי היחסים בין המשכיר לשוכר. 30% ממשקי הבית בישראל חיים במציאות של השכרת קורת גג. כולנו יודעים את עומק המשבר בתחום הדיור והשלכתו הדרמטית על כל ענפיו, על החוסן הכלכלי והחברתי, על איכות החיים של ותיקים ומשפחות צעירות, על תרומתו ליוקר המחיה ועד כמה הוא מנקז לתוכו חלק מהליקויים הכלכליים העמוקים ביותר בכלכלה הישראלית.

"אתמול נפתחה רשמית או למחצה מערכת הבחירות לכנסת אך אני מאמין וחושב שגם בממשלת מעבר יש צעדים שניתן לנקוט בהם כלפי חלק מחוליי התחום. החלטת רה"מ רק מעצימה את חובתנו כוועדה מפקחת לעסוק בנושא. טוב שמתעוררת מחאה ואני מאמין שהיא תחייב את כל המפלגות להציג בפני ציבור הבוחרים והבוחרות סדר יום מגובש בתחום הדיור בכלל ובתחום ההשכרה בפרט. מפלגה שלא תשכיל להציג צעדים קונקרטיים לא תזכה באמון הבוחר.

"כל מי שמישיר עיניו למציאות, יודע שתיקוני החקיקה שהכנסת אישרה ב-2017 לא השיגו את מטרתם. ניתן היום בדיעבד לראות בהם כמעט תיקונים קוסמטיים. ביחס להצעת החוק הפרטיות שהונחו על שולחן הכנסת, המרכיב הדומיננטי שהתייחס לצורך להסדיר את סוגית המחיר נעלם לחלוטין בהצעת החוק הממשלתית לצד מרכיבים חשובים נוספים. אין ספק שהתערבות שלטון בתנאי שוק חופשי היא לא דבר מובן מאליו אבל אם ישנה סיטואציה שמן הראוי שהמחוקק והממשלה יתנו דעתם היא משבר הדיור במדינה שלא עתיד להיפתר באבחת חרב. הוא רשום על שמן של ממשלות ישראל בשני העשורים האחרונים.

"מעטות המדינות שבהן המדינה מחזיקה ברוב המכריע של הקרקע והכישלון להביא מזור בתחום הזה מחייב צעדים לא שגרתיים. דומני שמגיעים לנקודה שבה אין ברירה אלא להתערב בסחרור המחירים בשוק השכירות. בניגוד לשר האוצר אני לא מקבל את הטענה שעלית המחירים היא כותרת עיתונאית. יש דגמים שונים להתערבות, יש פתרונות קצרי טווח ויש יותר אסטרטגיים".

עוד אמר: "לא אחת בדיוני הוועדה, כמו בחוק ההסדרים וחוקים אחרים שיש לאוצר התערבות, פעם אחר פעם נעשית ע"י האוצר השוואה למדינות מתקדמות כלכלית. ההשוואה לא יכולה להיות סלקטיבית רק כשהיא מתאימה למדיניות מצמצמת של הממשלה. מי שרוצה להיות אמיץ שיביא דוגמאות לרגולציה במדינות המתקדמות, למעורבות המדינה בבינוי דיור ציורי ועוד. ישראל נמצאת בתחתית הרשימה במימוש זכויות היסוד לקורת גג ואני שב ומזכיר שבניגוד למדינות העולם הערבי, בעלות המדינה על הקרקעות דרמטית.

"לא ייתכן שהזכאות לדיור במחיר למשתכן תתבסס על הגרלות, ללא קשר למצב של הכלכלי של האדם"
חברת הכנסת נעמה לזימי (העבודה): "כבוגרת מחאת 2011 בלתי נתפס שהמחירים רק עלו. יש פה לא רק בעיה של היעדר מדיניות סדורה אלא מניעה קשה מהדרג הפוליטי שנה אחר שנה לעשות מהלכים אמיצים. אין שום רגולציה להבנת מגמות ותהליכים בשוק הנדל"ן. במיוחד כשהמדינה היא זו שאומרת שהיא מעדיפה שכירות ארוכת טווח עליה להסדיר את התחום. בחוק ההסדרים עבר תיקון להשקעה המוסדית בשוק ההון והצד השני- בניה של דיור ציבורי ובר השגה הוא דבר שיש להשלים.

"מינימום האחריות שלנו הוא לחייב בכל פרויקט ממשלתי את האחוזים לדיור בר השגה ודיור ציבורי. יש פה כשל מדיניות מופרע לחלוטין. ישראל הייתה מדינה עניה שבנתה לאורכה ולרוחבה. היום היא מדינה עשירה שמתרברבת בצמיחה אבל כלום לא מחלחל מטה לשוק הדיור. המדינה היא המונופול הגדול של הקרקע והיא גם לא עושה איתו כלום כדי להקל על הציבור. לא ייתכן שמי שהתמזל מזלו וזוכה בהגרלה יהיה לו ללא קשר למצבו הכלכלי ולא ייתכן שקורת גג לא תהיה מוסדרת בקריטריונים של מצב כלכלי אלא במזל, זו מדיניות מבישה. רק אחריות ממשלתית ברורה האומרת שדיור ציבורי הוא ערך עבור המדינה ודיור בר השגה זו הדרך לתת פתרון לזוגות צעירים".

"לא טוב שאנשים יקנו דירת 5 חדרים ביום החתונה. צריך אפשרות מעבר מדירה לדירה"
עו"ד מיה נורי, חברת מועצת העיר ת"א יפו, מחזיקה תיק הנגישות: "בשעה שאנחנו מדברים מתארגנת מחאת אוהלים חדשה, עם אנשים מכל הארץ שלא יכולים לשאת את הסיטואציה. אנחנו דור שיצא לשוק העבודה לאחר המשבר הכלכלי של 2008. מי שיוכל להמשיך לקנות דירות הם רק אנשים שיש להם משפחות עשירות, מי שאין לו שכר בהייטק לא יכול להצליח בכך. צריך שאנשים יוכלו לשכור דירות במחירים נורמליים לטווח ארוך, שתהיה לנו קורת גג. יש לנו פוביה בגלל חוק הגנת הדייר, ובגלל זה שוק השכירות פרוץ לחלוטין. בזמנו נאמר ש-10% יהיו לדיור בר השגה, אך גם זה מוגבל כי לאחר 20 שנה שולחים לשוק הפרטי. זה דבר שצריך להיות לצמיתות.

"כמי שנולדה וגדלה בת"א אני נדחקת החוצה. אין שום הבנה או רצון להסדיר את שוק השכירות הפרטי. זה גם לא נכון שאנשים יקנו דירת 5 חדרים ביום של החתונה ולכן הדבר הנכון הוא שאנשים יוכלו לעבור דירות בהתאם למצב המשפחתי.

"חוק שכירות הוגנת הוא דל ואין בו כלום וכל הדברים הרציניים שהיו בחוק התפוגגו. אם יש לי תקלה בדירה, אין שום סנקציה לתיקון הפגמים. פתרון יכול להיות יחידת אכיפה לדירות לא ראויות למגורים. נשמח לקבל סמכות כזו בעיריית ת"א כדי לאכוף. ברור שהטלת מס יכולה להתגלגל על השוכרים, אך מס נועד לייצר התנהגות ואם רוצים איזו סנקציה נטיל זאת עליהם ונבטל בהתאם להתנהגות מסוימת".

"התייאשתי מדירה, אבל לא ייתכן שגם לא אוכל לשכור דירה בישראל"
עידן יוסף ימין, עורך תוכן במאקו וממובילי המחאה: "חייתי 13 שנה בשכירות בת"א וכלכלתי עצמי במלצרות עד שנכנסתי לפני 8 שנים לתקשורת. בכל מדינה מערבית אחרת אדם בגילי במעמדי יכול לחיות בלי להשתנק. בכל זאת מצאתי עצמי מתגלגל בגיל 34 רווק בלי ילדים ומחפש שנה וחצי דירה. ראיתי כל מיני גוזמאות ולא מצאתי קורת גג שנה וחצי. בעלת הדירה הראשונה שלי לא החזירה לי את כספי הפיקדון בסך 2500 שקל פשוט כי היא יכלה לעשות זאת. איך הגיוני שאדם מחפש דירה שנה, חותם על חוזה ולאחר שנה מעלים לו שכ"ד. קורת גג היא לא רק ביזנס אלא זכות בסיסית. הצפת השוק בדירות חדר שניים ושלושה אלו מילים גסות. השלמתי עם העובדה שלא אוכל לרכוש דירה במדינה אבל לא אשלים עם כך שלא אוכל לשכור".

היו"ר ח"כ קריב פנה לנציג משרד הבינוי והשיכון עו"ד אילן רויזמן לאחר שהאחרון ביקש לשמוע את שאר הנוכחים: "אני רוצה להבין האם הגעתם לדיון עם התייחסות של המשרד למתרחש בשוק השכירות, זאת כותרת הדיון. יש אמירה מסודרת של המשרד?"

עו"ד רויזמן השיב: "בשלב זה לא".

היו"ר ח"כ קריב ביקר את תשובתו: "מבלי כמובן לומר את הדברים אליך באופן אישי אני חייב לומר שאני נדהם מהתשובה- מוזמן משרד ממשלתי שאחראי על תחום מסוים – תפקידכם להאזין לחברה האזרחית או לתת תשובות? אתם יודעים מהכותרת על מה הדיון ואתה אומר שלמשרד הבינוי והשיכון אין מה לומר לנו? אין מדיניות של המשרד שאתם רוצים להציג לנו? התשובה שיש תכניות לבנות דיור בר השגה, שאלת ההסדרה, הרגולציה, האכיפה, הפרשנות לנושא התיווך, הצגת איזשהם פתרונות להתמודדות? אין לנו הרבה מקרים כדוגמת הרגע הזה, לבוא לכאן ככה זה לא קביל. זה צריך להיות מחוץ עולם המושגים של הכנסת. בשבוע הבא ייקבע דיון ותציגו את תכניות המשרד. אם אין לכם כאלו, תתייצבו מול הציבור ותאמרו זאת. זה רגע מאוד מביש למשרד השיכון".

אלישיב ממן, המחלקה הכלכלית של רשות המיסים: "קיימים שלושה מסלולים בשוק השכירות- פטור, עד כ-5,200 שקלים, מסלול של 10% ומסלול חיוב מלא. יש אפשרות לשלב בין המסלולים. מי שמעל סכום הפטור יכול שחלקו יהיה פטור וחלקו חייב. מי שבמסלול פטור- פטור גם מדיווח. מי שמדווח ב10% כן מדווח לרשות אבל זה דיווח גבייתי. הנתונים שלנו מוגבלים. ההכנסות ממיסוי שכר דירה זה אומדן מסוים, כ1.5 מיליארד ש״ח בשנת 2020 שכ-1 מיליארד ש״ח זה מהמסלול של ה10%, חצי מיליארד ש״ח זה מהמסלול של החיוב המלא, שזה גם אנשים שמשלמים רק מס על הכנסות משכר דירה וגם אנשים שמשלמים חלק על הפטור וחלק על המס".

אנחנו לא ועדת הכספים פה
היו"ר ח"כ קריב הגיב לדבריו: אנחנו לא יושבים פה כוועדת כספים אלא עוסקים בעוצמת ההסדרה של שוק השכירות בישראל שהוא אחד מהשווקים שהשפעתו על זכויות יסוד של אזרחים דרמטית ביותר. ישראל בחרה במדיניות מסוימת של מיסוי הנכסים להשכרה, הכוללת פטור מאוד חריג- יש מעט מסלולים בהם אדם מרוויח והוא פטור ממס. יש מעט תחומים בהם המדינה אמרה לאדם שייצר הכנסה חודשית של אלפי שקלים ולא ישלם מס, שכירות זה אחד מהם. גם את אלה שאתם ממסים, המיסוי בשיעורים הרבה יותר נמוכים ממיסוי על עבודה. אבסורד מוסרי ועיוות מוסרי, מדיניות שמשחיתה את מידות האדם ואת מידות הציבור- תעבוד קשה ותשלם הרבה מס לעומת תשב על כיסא נוח של ירושה ולא תשלם. האם בשבועות ובחודשים האחרונים התקיימה עבודת מטה על המדיניות של פטור גורף ממס מבלי להתנות דבר וחצי דבר על אופי השכירות?"

יפתח עשהאל מאגף תקציבים באוצר אמר: "לעניין הפטור עשינו עבודה רחבה עם ה-OECD  ורשות המיסים והדוח שפורסם בשנה שעברה עשה השוואה בינלאומית ומצא שזה יוצר עיוות גדול לציבור. מערכת המיסוי מאוד מסורבלת ולא מובנת לא לשוכרים ולא למשכירים כי יש בה הרבה התניות וצריך להיות מומחה מס גדול. לכן הדוח מציע לעבור לשיטת מס אחידה שיש בה מדרגות מס אישיות. פרסמנו נייר מדיניות שעסק בעידוד מדיוניות שכירות ארוכת טווח דרך הטבות המיסים. בעקבות נייר המדיניות ועבודת ועדת הכספים עבר במסגרת חוק ההסדרים האחרון תיקון לחוק עידוד השקעות הון שמדבר גם על משקיעים מוסדיים וגם על פרטיים".

היו"ר ח"כ קריב: "תתבקשו להביא תשובה האם משרד האוצר מוכן להביא תהליך מהיר ללא קשר לבחירות. אני לא בטוח שנדרשים תיקוני חקיקה כדי להתניע את המהלך. האם האוצר מוכן להשתמש בפטור ממס כדי לתמרץ התנהגות הגונה של משכירים בשוק הפרטי".

ח"כ רות וסרמן לנדה (כחול לבן): "זה נושא שחוצה קואליציה ואופוזיציה. גם אני שוכרת דירה והקפיצה המטורפת שאנחנו כולנו עדים לה בחודשים האחרונים, הלא מפוקחת ולא הגיונית בשכירות מטרידה גם אותי. נכון וראוי שבית המחוקקים ייתן את הדעת עד כמה  מותר להקפיץ מחירים ועד כמה ובאיזה אופן. חייתי בחו"ל והפיקוח קיים במדינות אנגלוסקסיות שונות".

"מעל 50% מההכנסה שלי הולכת על שכירות"
עידו אטיאס ממובילי המחאה במאהל המחאה בבאר שבע: "אני לצערי לא מופתע מתגובות משרדי הממשלה כי אני שומע את הסיפורים בשטח. השטח בוער כי כולנו מרגישים את זה בכיס. מעל 50% מהכנסתי הולך לשכירות. אנחנו רק רוצים קרקע יציבה. זו לא מחאה רק של צעירים. המשבר הזה חמור ומרגישים שרק קומץ נהנה מהמצב כמו שהוא והרוב המוחלט של הציבור  איתנו וידרוש שזו תהיה סוגית הבחירות".

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "מדובר על זכות יסוד של כל אדם כל אזרח לקבל קורת גג, אני מברך את הצעירים שהחלו במחאת הקוטג' ועכשיו מחאת האוהלים". הוא פנה לעידו מהמחאה בבאר שבע ואמר כי "כולם ימכרו הבטחות ומצעים ושום דבר לא זז ואף להיפך. דיברנו כל הזמן על יוקר המחיה אך השכירות תמיד עולה בקצב רצחני. אני זוכר כסטודנט בעברית שהייתי צריך לשכור דירה הסתדרנו איכשהו אך מי יכול לשלם היום? גם בישובים הערביים קיימת הבעיה החריפה והכרונית של קורת גג. כולנו צריכים להירתם ולסייע בפתרון. ברגע שהקרקע היא של המדינה עליה להקצות חלק ממנה לדיור ציבורי. המצב הוא בושה וחרפה אם אין קורת גג אין חיים".

בשורה התחתונה – הרבה דיבורים גבוהים, אבל האם ייצא לציבור הישראלי משהו קונקרטי מהדיון הזה? קרוב לוודאי שלא.