הירידה במשכנתאות ממשיכה: רק 6.36 מיליארד בינואר, ירידה של 36% ביחס לחודש המקביל בשנה שעברה

עליית הריבית במשק מקשה על הציבור להמשיך ולקחת משכנתאות. זה לא שאנשים לא קונים דירות חדשות - אבל המספרים נחתכים בחדות - וגם בנק ישראל כבר נאלץ להודות שהעלאת הריבית היא הסיבה לירידה החדה בהיקפים, ולא התוכניות הממשלתיות או הגדלת השיווקים. על פי הנתונים, בחודש ינואר 2023 הציבור הישראלי לקח משכנתאות בהיקף של 6.36 מיליארד שקל, ירידה חדה של 36.2% לעומת חודש ינואר בשנה שעברה, אז נטל הציבור משכנתאות בהיקף של 9.966 מיליארד שקל. גם לעומת חודש דצמבר האחרון מדובר בהמשך ירידה של 15%, כאשר אז הציבור לקח משכנתאות בהיקף של 7.56 מיליארד שקל. ביחס לשיא, של 13.43 מיליארד שקל שנרשם בחודש מרץ לפני שנה מדובר בנפילה של 53%. הנתונים הללו מתחברים גם לנתוני הלמ"ס והכלכלנית הראשית באוצר שמדברים כולם על צניחה של 50% ברכישת דירות בחודשים האחרונים. למשל כאן (למשל כאן)

מה גובה הריביות על המשכנתא וכמה זמן לוקח להחזיר (לפרוע) את המשכנתא? על פי נתוני בנק ישראל, הריבית הממוצעת על המשכנתאות במסלול הלא צמוד (קל"צ)  עומדת על 4.9%. זמן הפירעון הממוצע התארך ל-23.2 שנים, לעומת 19.1 נכון ללפני שנה, כלומר בתוך שנה אחת משך זמן המשכנתא התארך בקצת יותר מ-3 שנים. במסלול ריבית הפריים זמן פירעון המשכנתא התארך גם כן ביותר משנה מ-26.4 שנים ל-27.7 שנים נכון לינואר 2023.

מה שגורם לירידה החדה בנטילת המשכנתאות (ולעצירה בעסקאות) היא העלאת ריבית בנק ישראל. זו עלתה בתחילת חודש ינואר ל-3.75%, כלומר ריבית מסלול הפריים עומדת על 5.25%, (לעומת 0.1% ו-1.6% בהתאמה בתחילת השנה) - והעלאת הריבית כבר באה לידי ביטוי בנתונים. המשמעות היא התייקרות נוספת בהחזרי המשכנתא של הציבור הרחב. מתחילת גל העלאות הריבית בשנה האחרונה ההחזרים החודשיים לציבור התייקרו ב-1,000-1,500 שקל בחודש. בכמה עלה החזר המשכנתא שלכם? לחצו כאן למחשבון.

נתוני השינוי במחירי הדיור בישראל: ביום רביעי הקרוב, בשני הבא: הריבית שוב צפויה לעלות ביום רביעי הקרוב, בשעה 18:30 יתפרסם מדד המחירים לצרכן ולצידו יתפרסם גם השינוי במחירי הדיור. בחודש הקודם, הצביעו הנתונים כי בחודשים אוקטובר-נובמבר נרשמה ירידה של 2.4% במחירי הדירות החדשות. האם המגמה תימשך גם בנתוני יום רביעי הקרוב? סביר להניח שכן. השאלה היא כמובן בכמה. 

• בגלל חוב של 42 אלף שקל, האלמנה התבקשה למכור את הדירה. מה קבע השופט?
• היקף המשכנתאות באוגוסט: 7 מיליארד שקל, הגבוה ביותר מתחילת השנה

ביום שני הבא (20.2) בנק ישראל צפוי שוב להמשיך ולהעלות את הריבית. השאלה היא האם הוא יעלה את הריבית ב-0.25%, או ימשיך בקצב מהיר יותר של 0.5%. הריבית צפויה להגיע לרמה של 4% עד 4.25%, ושוב המשמעות היא עלייה בהחזרים החודשיים של הציבור.

גפני רוצה להקפיא את הריבית על המשכנתאות - זה לא אפשרי בכלכלה, הוא גם יפספס את המטרה שלו וגם יחבל במטרה של בנק ישראל לצנן את הביקושים בשוק כדי להוריד את האינפלציה. עד כדי כך מדובר בתוכנית בעייתית מי שמנסה לשחק אותה כאילו שהוא דואג לצעירים הוא יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, שהציע - ברצינות תהומית - להקפיא את הריבית על המשכנתאות. כלומר, כאשר הריבית במשק תעלה, על פי ההצעה של גפני הריבית לנוטלי המשכנתאות לא תעלה. בשבוע שעבר הוא הודיע שהוא יגיש את ההצעה שלו כבר היום, אבל בינתיים הוא סיכם עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על דחייה בשבוע "כדי כדי למצות את הדיון המקצועי ולמצוא פתרון למשקי הבית שהחזר המשכנתא החודשי שלהם עלה משמעותית בעקבות עליית הריבית, יחד עם הפיקוח על הבנקים במטרה לגבש מתווה מוסכם לפתרון הבעיה".

גפני 'שכח' כמה שיעורים בכלכלה ובבנק ישראל כמובן מתנגדים (בצדק) להצעה הפופוליסטית של גפני. יש לכך מספר סיבות.  כל הרעיון של העלאת הריבית במשק הוא לצנן ביקושים. מהלך של הקפאת ריבית פירושו לאפשר עוד הלוואות - וממילא לא לצנן את הביקושים, ולכן גם האינפלציה לא תיעצר. מהלך כזה יפגע קשות בניסיון של בנק ישראל לעצור את האינפלציה - וזו כרגע המטרה הראשית של הבנק. אף אחד לא רוצה לראות בישראל אינפלציה שנתית דו ספרתית או חד ספרתית גבוהה לאורך שנים. אינפלציה היא סכנה גדולה ליציבות של מדינה ולכן צריך לעצור אותה. זו סכנה הרבה יותר גדולה מאשר התייקרות של המשכנתאות. 

• האוצר ובנק ישראל נגד הלמ"ס - סבורים שהנתונים על מחירי הדירות שגויים
• "הגרלות זה הזוי. מחירי הדיור זינקו בגלל התוכניות הממשלתיות"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

בנוסף, גפני גם לא ישיג את המטרה שלו, כי התוצאה תהיה שהבנקים פשוט לא יתנו משכנתאות בריביות נמוכות, הם פשוט יפסיקו לתת משכנתאות - הרי אי אפשר לחייב בנקים לתת הלוואות הפסדיות, בדיוק כפי שאי אפשר לחייב מרכולים למכור בהפסד לצרכנים. אם המדינה רוצה לסבסד משכנתאות זו זכותה, אבל זה לא יכול להיות בשוק קפיטליסטי.

האם הסיכון במסלול הריבית המשתנה הפך קטן יותר לאחר העלאת הריבית? לפני שנתיים ושנה זה היה מאוד מסוכן לקחת חלק גדול מהמשכנתא בריבית משתנה - הסיכון היה שהריבית במשק תעלה ואיתה גם ההחזרים החודשיים על המשכנתא, וזה אכן מה שקרה בפועל. ההחזרים החודשיים של נוטלי המשכנתאות זינקו כאמור ב-1,000-1,500 שקל בחודש, וזה המון.

אבל שימו לב לזה - עכשיו הסיכון בריבית המשתנה כבר נמוך יותר. כי העלאות הריבית מתקרבות ככל הנראה לסיומן. כלומר, אחרי שהריבית כבר עלתה ב-3.65% בפחות משנה, לא סביר שהיא תעלה כעת בעוד 4%. סביר שהיא תעלה בעוד חצי אחוז עד אחוז לכל היותר. במקרה כזה - כאשר אתם לוקחים כעת משכנתא עם ריבית משתנה, כל הסיכון כבר כלול, ויש לכם בעיקר סיכוי לירידת ריבית ולכן גם ירידה בהחזרים החודשיים.

אם לפני שנה היה צריך לקחת רכיב קטן של ריבית משתנה ומרכיב גבוה של ריבית קבועה (כדי לקבע ריביות נמוכות כמה שיותר במסלול הריבית הקבועה) אז היום כבר אולי כדאי להגדיל את הרכיב של הריבית המשתנה. המרכיב של הריבית הקבועה גבוה, הריבית שם עומדת גם היא על 5%, אז כאן אין דרך להשיג 'סיכוי' - הסיכוי יגיע מהמסלול של הריבית המשתנה. 

או אם תרצו ננסח את זה כך - ככל שהריבית עלתה ובהתאמה ריבית המשכנתא המשתנה עלתה, הסיכון דווקא קטן. מתישהו נגיע לתקרה - לריבית המקסימלית. מי שלוקח משכנתא או מי שעושה שינוי במסלולים צריך לזכור את הכללים הבאים: בריבית משתנה יש תנאים טובים יותר מריבית קבועה, אבל הסיכון הוא שהיא תעלה. מול זה יש את הריבית הקבועה היקרה, אבל הבטוחה. משלמים יותר, אבל יודעים שזה המקסימום. השאלה היחידה היא מה הציפיות שלכם - אם היקרה גבוהה ב-1.5%-1% מהמשתנה ואתם מצפים לעלייה של עד 0.5%, התשובה ברורה. בפועל, האטרקטיביות של המסלולים המשתנים עלתה מאוד, אבל זה לא חף מסיכון.