"כמו בשבי חמאס": ביקשו לבטל רכישת דירה

בפברואר 2023, הוגשה תביעה על ידי פסגות זיו השקעות ופיתוח (1993) נגד בני זוג, בעקבות בקשתם לבטל עסקת רכישת דירה יומיים בלבד לאחר החתימה על החוזה. הסיפור החל כשבני הזוג, שניהם בשנות ה-70 לחייהם, חתמו על חוזה לרכישת דירה בפרויקט מגורים חדש. עם זאת, זמן קצר לאחר מכן, הם ביקשו לבטל את העסקה, בטענה כי הופעל עליהם לחץ בלתי סביר במהלך החתימה.​ בעקבות כך, הוגשה תביעה לבית משפט השלום בבת ים.

יומיים בלבד לאחר מכן, ביקשו הרוכשים לבטל את העסקה, בטענה כי החתימה בוצעה בעקבות לחץ כבד שהופעל עליהם מצד נציגי החברה. לדבריהם, הם ביקשו לעזוב את הפגישה ולשקול את ההצעה בביתם, אך לא ניתן להם לעשות זאת. לטענת בנם, שנכח בפגישה, "עורכת הדין של הקבלן צעקה וסירבה שנצא בלי לחתום. כאילו מה, הגעתי לשבי החמאס?". בעקבות סירובה של החברה לבטל את העסקה ללא תנאים, פנו בני הזוג לבית המשפט בדרישה להורות על ביטול החוזה.

לדברי הרוכשים, ההסכמה לחתימה הושגה מתחושת כפייה

בני הזוג טענו כאמור כי הופעל עליהם לחץ בלתי סביר במעמד החתימה, וכי בשל גילם ומצבם הבריאותי, הם לא היו מסוגלים להבין באופן מלא את מהות העסקה. הם טענו כי לא ניתנה להם אפשרות מספקת להתייעץ עם עורך דין מטעמם, וכי הם חשו מותשים ומבולבלים עקב התנהלות נציגי החברה. לדבריהם, ההסכמה לחתימה הושגה שלא מתוך רצון חופשי, אלא מתוך תחושת כפייה - ולכן יש להורות על ביטול העסקה.

מנגד, פסגות זיו השקעות ופיתוח טענה כי הרוכשים קיבלו הזדמנות מלאה לעיין בחוזה ולהתייעץ לפני החתימה. לטענת החברה, לא הופעל עליהם כל לחץ בלתי סביר, ומדובר בזוג שקיבל החלטה מושכלת לחתום על ההסכם, אך חזר בו לאחר מכן מסיבות אישיות. עוד טענה החברה כי החוזה עצמו כולל סעיף המאפשר ביטול העסקה בתוך 14 יום, בכפוף לתשלום דמי ביטול, אך הרוכשים התעקשו לבטל את העסקה ללא תשלום כלל.

• 25 שנה אחרי העסקה: היזמית תובעת רוכש שהרחיב נכס
• הרוכש דרש להכיר בחוזה חתום כהסכם מכר מחייב - זה מה שקבע השופט

התובעים יכלו לבטל את העסקה בתוך 14 יום תמורת דמי ביטול

השופטת רונית אופיר, לאחר שבחנה את העדויות והראיות, דחתה את טענות הרוכשים וקבעה כי לא הוכח שנכפו עליהם תנאים בלתי הוגנים בעת החתימה על ההסכם. בפסק הדין שפורסם נכתב כי, "לאחר שבחנתי את מכלול הראיות והעדויות, הגעתי למסקנה כי התובעים לא הצליחו להוכיח שהופעל עליהם לחץ בלתי סביר במהלך החתימה על החוזה. העדויות שהובאו מטעמם לא היו עקביות, ולא נתמכו בראיות חיצוניות מספקות". השופטת הדגישה כי בני הזוג ידעו היטב על האפשרות לבטל את העסקה בתוך 14 יום תמורת תשלום דמי ביטול, אך בחרו שלא לעשות זאת.

עוד ציינה השופטת בהכרעת הדין שלה כי, "החוזה שנחתם בין הצדדים כולל סעיף ברור המאפשר ביטול העסקה בתוך 14 יום, בכפוף לתשלום דמי ביטול. התובעים לא ניצלו סעיף זה, ובמקום זאת ביקשו לבטל את העסקה ללא כל תמורה, דבר שאינו מקובל ואינו הוגן כלפי הצד השני".

בסופו של דבר, בית המשפט דחה את התביעה של בני הזוג, וחייב אותם בתשלום הוצאות משפט לפסגות זיו השקעות ופיתוח. השופטת גם ציינה כי לא ניתן לאפשר לרוכשים לבטל עסקה חתומה ללא הצדקה מספקת, בייחוד כשהחוזה עצמו מסדיר את נושא הביטול באופן ברור. פסק הדין מחדד את החשיבות של בחינת חוזים לעומק לפני החתימה, בייחוד בעסקות נדל"ן, וממחיש את הצורך בהצגת ראיות חזקות במקרה של טענות על לחץ בלתי סביר.

• עו"ד ניסה להפיל החזר הלוואה שנטל על גרושתו
• האחיות נגד בת הזוג - מי תזכה בנחלה במושב?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

האם בני הזוג נעזרו בעורך דין מטעמם לפני החתימה על החוזה?

על פי טענותיהם, בני הזוג לא התייעצו עם עורך דין לפני החתימה על החוזה, והם טענו כי לא ניתנה להם הזדמנות מספקת לעשות זאת. עם זאת, בית המשפט קבע כי לא הוכח שהם נמנעו מלקבל ייעוץ משפטי מסיבות הקשורות לחברה, וכי האחריות לכך מוטלת עליהם.

האם בני הזוג ניסו לפנות לחברה לפני שפנו לבית המשפט?

כן, יומיים לאחר החתימה על החוזה, פנו בני הזוג לפסגות זיו השקעות ופיתוח בבקשה לבטל את העסקה. עם זאת, החברה סירבה לביטול ללא תשלום דמי ביטול - מה שהוביל את הרוכשים להגיש תביעה משפטית.

האם היו עדים נוספים שנכחו במעמד החתימה על החוזה?

מלבד בני הזוג ובנם, נכחו בפגישה גם עורכת הדין של הקבלן ונציגי המכירות של החברה. הצדדים הציגו גרסאות שונות לגבי אופי הפגישה ולגבי השאלה האם הופעל לחץ על הרוכשים, אך בית המשפט קבע כי עדות הרוכשים לא היתה מהימנה דיה.

האם החברה הציגה ראיות נוספות שתומכות בכך שלא הופעל לחץ על הרוכשים?

החברה הציגה מסמכים שמראים כי בני הזוג קיבלו הסברים מפורטים על תנאי העסקה, וכן את החוזה עצמו, שבו צוין סעיף המאפשר ביטול בתוך 14 יום בכפוף לתשלום דמי ביטול. בנוסף, נציגי החברה העידו כי לא הופעל עליהם שום לחץ בלתי סביר.

מדוע בית המשפט לא קיבל את גרסת הבן לגבי התנהלות הפגישה?

השופטת ציינה כי עדות הבן היתה מוגזמת ולא נתמכה בראיות חיצוניות. כמו כן, היא קבעה כי האמירה על "שבי החמאס" היתה אמוציונלית ואינה משקפת באופן אובייקטיבי את מה שהתרחש בפגישה.