עברה ניתוח פלסטי מבלי שהסכימה - ותפוצה

במקרה יוצא דופן שהגיע לבית משפט השלום בתל אביב, צעירה שהגיעה לטיפול בשל גודש באף וקשיי נשימה, גילתה לאחר מכן כי עברה ניתוח קוסמטי באפה ללא ידיעתה או הסכמתה. בית המשפט קבע כי היא תקבל פיצוי בסכום כולל של 220 אלף שקל מבית החולים מעייני הישועה, שבו בוצע הניתוח הנ"ל.

הצעירה, תושבת מרכז הארץ בת 30, פנתה לבית החולים מעייני הישועה לאחר שסבלה במשך תקופה ארוכה מגודש באף, נזלת כרונית וקשיי נשימה. בעקבות תלונותיה, היא נבדקה על ידי רופא אף-אוזן-גרון, שהמליץ לה לעבור ניתוח סינוסים שנועד לשפר את איכות הנשימה שלה. מדובר בניתוח רפואי מקובל שנעשה במקרים של בעיות כרוניות במערות האף.

לאחר שקיבלה את המלצת הרופא, הסכימה הצעירה לביצוע הניתוח, כשהמטרה הברורה של ההליך היתה רפואית בלבד – שיפור יכולת הנשימה שלה. לא הוזכר בפניה שום צורך בהתערבות כירורגית לשינוי אסתטי של אפה, והיא לא הביעה כל רצון לעבור שינוי מסוג זה. על פי גרסתה, לא נמסר לה שום מידע על האפשרות של ביצוע פעולה פלסטית כחלק מההליך.

הצעירה חשבה בהתחלה שמדובר בתופעה זמנית

הניתוח התקיים כחודשיים לאחר קביעת התור. לאחר שהתאוששה מההרדמה והנפיחות החלה לרדת, הבחינה הצעירה בשינוי דרמטי במראה של האף שלה. לדבריה, לפני הניתוח היה אפה ישר ופרופורציונלי לתווי פניה, ואולם לאחר ההתערבות הכירורגית הוא נראה פחוס בחלקו העליון, ונוצר בו שקע לא טבעי. בהתחלה היא חשבה שמדובר בתופעה זמנית שנובעת מהניתוח עצמו ומהנפיחות שאחריו, אך ככל שהזמן חלף התברר לה שהשינוי קבוע. כשחזרה לביקורת בבית החולים, היא שאלה את הרופא על השינוי שחל במראה של האף שלה. לתדהמתה, נאמר לה כי במסגרת הניתוח, הרופא "תיקן" סטייה קלה במחיצת האף שלה.

• העוברית מתה מכיוון שלאם לא היה טופס 17 - זה הפיצוי
• רגע לפני הלידה? מה חשוב לבדוק כדי למנוע רשלנות רפואית

הצעירה נדהמה לגלות שנעשו שינויים אסתטיים באפה מבלי שנמסר לה על כך מידע מראש ומבלי שהסכימה לכך. היא טענה כי מעולם לא ביקשה לעבור ניתוח פלסטי, וכי השינוי שבוצע באפה פגע במראה שלה ובביטחונה העצמי. בנוסף, היא החלה לסבול מכאבים כרוניים באף, תחושת לחץ תמידית באזור, סינוסיטיס חוזרת ושינוי בקולה - מה שהצריך ממנה לעבור טיפולים נוספים אצל קלינאית תקשורת.

לאור המצב שאליו נקלעה, החליטה הצעירה להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד מעייני הישועה והרופא המנתח. בתביעה, היא טענה כי הניתוח בוצע תוך הפרת זכותה הבסיסית לאוטונומיה על גופה, וכי נעשה בהליך רפואי משמעותי מבלי שניתנה לכך הסכמתה המודעת. לטענת התובעת, הרופא לא ביצע בדיקות מקדימות חיוניות, כמו בדיקת CT של האף, שנועדה לוודא את מצב מחיצת האף לפני ניתוח. כמו כן, לא הוסבר לה כלל כי במהלך הניתוח תבוצע פעולה כירורגית שמשנה את מבנה האף מבחינה חיצונית.

מנגד, טען בית החולים כי מדובר היה בהליך שנעשה מתוך שיקול רפואי מקצועי. הרופא שביצע את הניתוח טען כי במהלך הטיפול זוהתה בעיה מבנית באף של המטופלת, והוחלט לבצע את התיקון כחלק מההליך הרפואי השגרתי. לטענת בית החולים, הדבר נעשה כדי לשפר את יכולת הנשימה של המטופלת - ולא מסיבות אסתטיות בלבד.

• רכישת הדירה בוטלה - הקונים ישלמו בכל זאת דמי תיווך
• עזרו לאסוף חתימות לתמ"א 38 - וקיבלו דירות קטנות יותר
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע השופט, סגן הנשיאה יובל גזית, כי אכן בוצע שינוי במבנה אפה של התובעת מבלי שניתנה לכך הסכמתה המפורשת. בפסק הדין שפורסם, צוין כי, "הסכמה מדעת היא עקרון יסוד ברפואה, ואין לבצע שום הליך רפואי מבלי לוודא שהמטופל מבין את השלכותיו ומסכים לו במפורש". עוד נכתב כי, "במקרה זה, הנתבעים חרגו מהתחום הרפואי המקובל, וגרמו לשינוי אסתטי בגוף המטופלת ללא ידיעתה".

"אין מקום להניח הנחות לגבי רצונו של המטופל"

השופט גזית מתח בהכרעתו ביקורת חריפה על בית החולים, וציין כי, "גם אם המנתח סבר כי התיקון שנעשה היה לטובת התובעת מבחינה רפואית, היה עליו לקבל את הסכמתה המפורשת לכך. אין מקום להניח הנחות לגבי רצונו של המטופל כאשר מדובר בשינוי חיצוני משמעותי". לבסוף, קבע בית המשפט בהכרעתו כי על הנתבעים לשלם לתובעת פיצוי בסכום כולל של 220 אלף שקל בעקבות עוגמת נפש, כאב וסבל, פגיעה באוטונומיה וההשלכות הפיזיות והנפשיות של הניתוח.

המקרה מעורר דיון חשוב בנוגע לזכויות המטופלים ולהקפדה על קבלת הסכמה מדעת לפני כל התערבות רפואית. מקרים כמו המקרה הנ"ל מדגישים את הצורך של מטופלים לדרוש מידע מפורט על ההליך שהם עומדים לעבור, ולוודא כי הם מבינים את כל פרטיו לפני החתימה על טופס הסכמה לניתוח.

האם היו מקרים דומים בעבר שבהם בוצע ניתוח ללא הסכמה מדעת?

כן, לאורך השנים התרחשו מקרים נוספים שבהם רופאים ביצעו שינויים כירורגיים או טיפולים רפואיים ללא הסכמת המטופלים. מקרים כאלה בדרך כלל מסתיימים בתביעות על רשלנות רפואית ובפסקי דין שמדגישים את חשיבות ההסכמה מדעת. עם זאת, מקרים של שינויים אסתטיים בלתי מוסכמים הם נדירים יותר, והם זוכים לתשומת לב משפטית מיוחדת בגלל הפגיעה הפיזית והנפשית הכרוכה בהם.

האם הצעירה תוכל לדרוש פיצויים נוספים בעתיד אם יתברר כי הנזק חמור יותר?

באופן עקרוני, אם יתגלה בעתיד נזק משמעותי נוסף שקשור ישירות לניתוח, ייתכן שהצעירה תוכל להגיש תביעה חדשה על נזקים נוספים. ואולם יש לקחת בחשבון מגבלות של תקופת ההתיישנות על תביעות רשלנות רפואית, ולכן אם יתגלה נזק חדש - עליה לפעול בהקדם האפשרי.

כיצד העריך השופט את גובה הפיצוי שנפסק לצעירה?

בפסק הדין הובאו בחשבון כמה גורמים בקביעת סכום הפיצוי, בהם הפגיעה באוטונומיה של המטופלת, הכאב והסבל שנגרמו לה, ההשלכות הבריאותיות של הניתוח והפגיעה הנפשית בעקבות שינוי מראה האף ללא הסכמתה. כמו כן, בית המשפט לקח בחשבון פסיקות דומות במקרים קודמים, כדי להגיע לסכום שנראה ראוי והוגן לנזק שנגרם לתובעת.

האם בית החולים או הרופא עומדים בפני סנקציות נוספות בעקבות המקרה?

נכון לעכשיו, פסק הדין מתייחס לפיצוי הכספי בלבד, אך ייתכן שהצעירה תפנה גם למשרד הבריאות ולגורמים שמפקחים על רופאים ובתי חולים, בדרישה לנקוט צעדים משמעתיים נגד הרופא שביצע את ההליך. אם יתברר כי מדובר בהתנהלות מערכתית ולא במקרה חריג, ייתכן שהרגולטור ינקוט אמצעים מחמירים יותר.

האם הצעירה יכולה לעבור ניתוח נוסף לתיקון הנזק שנגרם לה?

במקרים רבים, ניתן לבצע ניתוח מתקן (רינופלסטיקה מתקנת) כדי לשפר את התוצאה האסתטית והבריאותית של הניתוח הקודם. עם זאת, מדובר בהליך מורכב יותר, בייחוד  כשיש נזקים למבנה הפנימי של האף. ייתכן כי הצעירה תוכל לדרוש החזר עלויות על ניתוח כזה במסגרת הפיצויים, אם תוכיח שמדובר בצורך רפואי ולא רק ברצון לשיפור קוסמטי.

במקרה אחר, בית משפט השלום בתל אביב הכריע בדצמבר האחרון בתביעה נגד מכבי שירותי בריאות והמנתח הפלסטי יורם וולף, שהוגשה על ידי צעירה שעברה ניתוח חזה בגיל 17. הניתוח, שבוצע להסרת היפרטרופיה (הקטנה) ולהרמת השדיים, הותיר את התובעת עם נזקים גופניים, צלקות נפשיות ואסתטיות משמעותיות, ואף פגע באוטונומיה שלה.  הצעירה, ילידת 1998, פנתה בגיל 17 למרפאת קופת החולים כדי לבצע ניתוח להקטנת והרמת חזה בשל בעיות בריאותיות. לאחר בדיקה ואישור מהוועדה לניתוחי שד, היא נותחה בידי הרופא המומחה מטעם הקופה. לטענתה, הניתוח לא רק שלא פתר את בעיותיה, אלא אפילו החמיר את מצבה. כבר בשלב ההחלמה היא החלה לדווח על צלקות כואבות ועל כך שהפטמות לא ממוקמות בגובה תקין - מה שיצר בעיות תפקודיות ואסתטיות. בהמשך התגלה כי התכנון המקדים לניתוח היה לקוי, וכי הטיפול אחריו לא נעשה כראוי. התובעת טענה כי לא ניתנה לה הסכמה מדעת לפני הניתוח, וכי לא הוסברו לה הסיכונים והסיבוכים האפשריים. היא גם הוסיפה שנותרו לה נזקים נפשיים וגופניים שגורמים לה בושה ופגיעה באיכות חייה. לדבריה, ניתוח שאמור לתקן נדחה על ידה בשל הסיכונים המוגברים הכרוכים בו.