רוכשי בית ביקשו לכפות את העסקה על המוכרים - מה קבעה השופטת?

בית המשפט המחוזי בלוד דחה באחרונה תביעה לאכיפת עסקת נדל"ן. אחרי ששני הצדדים חתמו על זיכרון דברים והקונים נכנסו לגור בבית כשוכרים בתחילה, דרשו המוכרים סכום משמעותי נוסף מהם, על רקע עליית מחירי הדיור. הקונים סירבו לשלם את הסכום, המשא ומתן ביניהם פוצץ והמוכרים הודיעו שהעסקה מבוטלת. השופטת איריס רבינוביץ ברון קבעה כי המוכרים היו רשאים לדרוש את הסכום הנוסף.

הנתבעים הם בעלי הזכויות בנכס שנמצא במושב חיבת ציון, שהוצע למכירה תמורת 4.3 מיליון שקל. בהמשך ירד המחיר המבוקש ל-4.23 מיליון שקל, במסגרת המשא ומתן שהתנהל עם התובעים - הרוכשים.

בעקבות כך, נפגשו שני הצדדים ביוני 2021 אצל עורך דין כדי לחתום על שני מסמכים: חוזה שכירות שלפיו הרוכשים ייכנסו בינתיים לבית עד השלמת העסקה, וישלמו שכירות בסך 10,000 שקל לחודש על חשבון הסכום שבו ירכשו לבסוף את הנכס; וכן זיכרון דברים שכולל שתי הסכמות מרכזיות: האחת - שכל אחד מהצדדים יפקיד אצל עורך הדין 100 אלף שקל בנאמנות כדמי רצינות; השנייה - שאם המוכרים יסרבו למכור את הבית, הקונים יקבלו את דמי הרצינות, בתוספת 1,500 שקל כפול מספר החודשים שבהם שילמו שכירות.

חצי שנה חלפה, והמוכרים פנו לרוכשים בדרישה שישלמו 400 אלף שקל נוספים על הבית, עקב עליית מחירי הדיור. הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות ועסקת המכר התפוצצה. בעקבות זאת הוגשה התביעה לבית המשפט בפברואר 2022. במסגרת התביעה דרשו הרוכשים לחייב את המוכרים לחתום על ההסכם המקורי.

• רכישת הדירה בוטלה - הקונים ישלמו בכל זאת דמי תיווך
• עו"ד ניסה להפיל החזר הלוואה שנטל על גרושתו

לטענת הרוכשים, המוכרים הבטיחו שהבית יימכר להם. לדבריהם, הסעיף בזיכרון הדברים שמאפשר לצדדים לחזור בהם בכפוף לתשלום דמי הרצינות הוסתר מהם, והם לא הסכימו לו. עוד לטענתם, המשפט הישראלי תומך בזכות האכיפה, ולכן יש לחייב את המוכרים להשלים את העסקה עמם. לעומתם, טענו המוכרים כי זיכרון הדברים אפשר להם לצאת מהעסקה, והדבר לא הוסתר מהרוכשים, כך שדרישתם להשלמת העסקה חסרת בסיס.

השופטת רבינוביץ ברון קבעה כי הצדק עם המוכרים. היא כתבה בהחלטתה כי זיכרון הדברים ברור וכולל מנגנון של פיצוי ולא אכיפה, במקרה של ביטול העסקה על ידי אחד משני הצדדים. כך למשל, העובדה שלפי זיכרון הדברים מגיע לרוכשים לקבל חלק מדמי השכירות שהם שילמו על חשבון הרכישה, לא מתיישבת עם זכות לכאורה שניתנת להם לאכוף את העסקה.

בנוסף, השופטת דחתה את טענת הרוכשים שלפיה הסדר היציאה הוסתר מהם. היא אף ציינה כי עורך הדין שניסח את זיכרון הדברים אישר בעדותו כי הצדדים עברו עליו סעיף אחר סעיף, קראו את אותיות הקטנות, והיו מודעים היטב לאפשרות שאחד הצדדים עשוי לחזור בו מהעסקה.

• עזרו לאסוף חתימות לתמ"א 38 - וקיבלו דירות קטנות יותר
• העוברית מתה מכיוון שלאם לא היה טופס 17 - זה הפיצוי
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

היא הדגישה כי לא מדובר בהסכם שנחתם בחופזה, ושהרוכשים הבינו היטב על מה הם חותמים. הרוכשת אפילו הודתה בכך שעורך הדין הציג את זיכרון הדברים על מסך, והקריא אותו לשני הצדדים.

על כך הוסיפה השופטת שהרוכשת עצמה עובדת בחברה בינלאומית שבה היא עוסקת במשא ומתן מסחרי, כך שניסיונה להתנער מההסכמות שעוגנו בזיכרון הדברים נראה לא רציני. זאת, לצד הקושי המובנה בקבלת מצב שבו אדם חותם על מסמך כלשהו ובהמשך טוען כי לא היה מודע לתוכנו. בעקבות כל אלה כאמור, דחתה השופטת את התביעה. לא נפסקו הוצאות משפט.