השוכרת נטשה - ובעל הנכס ניסה לפדות עם צ'ק הביטחון 146 אלף שקל

בית משפט השלום בירושלים דחה לאחרונה תביעה של בעל וילה, שהוגשה בדרישה לגביית צ'ק ביטחון שמסרה לו אישה ששכרה ממנו בעבר את הנכס. אחרי שהאישה עזבה את הבית באמצע תקופת השכירות, מיהר האיש למלא את צ'ק הביטחון בסכום שבו היה מעוניין, והפקיד אותו לבנק, אבל הצ'ק חזר, מכיוון שלא היה לו כיסוי. הניסיון שלו לממש את הצ'ק בהוצאה לפועל נכשל, אחרי שהשופטת מיכל הירשפלד קיבלה את גירסת השוכרת, שלפיה אין לצפות ממנה להמשיך לגור בבית שבו קיימים ליקויים רבים.

הפרשה החלה ביוני 2018, אז חתמו שני הצדדים על הסכם שלפיו הנתבעת תשכור את הווילה של התובע בבית שמש, לתקופה של שנתיים, תמורת סכום של 9,500 שקל בחודש. במסגרת ההסכם, הם הסכימו שייערך בווילה שיפוץ, שינגיש אותה לטובת אמה הנכה של השוכרת. במעמד החתימה מסרה השוכרת למשכיר צ'ק ביטחון פתוח, ללא סכום או תאריך.

תקופת השכירות הגיעה לקיצה מוקדם מהצפוי, כשבאפריל 2019 עזבו השוכרת ומשפחתה את הנכס. המשכיר לא התמהמה, וכבר בחודש העוקב הפקיד את צ'ק הביטחון לחשבונו, אחרי שמילא בו את שמו כנפרע, את מועדו ואת הסכום - 146 אלף שקל. הצ'ק חזר, ולכן המשכיר הגיש אותו לביצוע במשרדי ההוצאה לפועל. לאחר שניתנה לשוכרת רשות להתגונן מפני הליך ההוצאה לפועל, הועבר הדיון במקרה לבית המשפט.

לטענת המשכיר, השוכרת נטשה את הווילה מבלי למצוא דייר חלופי - כמתחייב מהכתוב בהסכם השכירות שעליו חתמו הצדדים, ולכן הוא זכאי לפרוע את הצ'ק. מנגד, טענה השוכרת כי זמן קצר לאחר כניסתה לווילה, התגלו בה ליקויים רבים, כך שלפי חוק השכירות והשאילה היא זכאית לעזוב את הווילה גם מבלי שניתנה התראה מוקדמת.

השופטת לא השתכנעה מההסברים של המשכיר 

השופטת הירשפלד לא השתכנעה מההסברים של המשכיר ביחס לסכום שבו נקב בצ'ק. בעוד שלטענתו הסכום מגלם, בין היתר, כספים שהפסיד בשל השכרת הנכס בזול לאחרים, אחרי עזיבת הנתבעת, בפועל הצ'ק הופקד כבר בסמוך לעזיבתה ולפני שהנכס הושכר לאחרים, כך שבאותו מועד הוא היה לא יכול לדעת כמה כסף הפסיד כתוצאה מכך.

בנוסף, המשכיר סיפר שכלל בסכום את עלות השיפוץ, וכן פיצוי על עוגמת נפש. השופטת מתחה עליו ביקורת נוקבת, וכתבה בפסק הדין שלה כי, "התובע לא היה רשאי למלא את הצ'ק בסכום ככל העולה על רוחו, ולכלול בו גם פיצוי עצמי בגין עוגמת נפש או החזר של שיפוץ שמעולם לא הוסכם שיוחזר לו". לדבריה, "שיק ביטחון שניתן במסגרת הסכם שכירות אינו נותן בידי המשכיר חופש מוחלט במילוי סכומו, ועליו לפעול לא רק בהתאם להוראות החוזה, ככל שקיימות, אלא גם בתום לב".

בעקבות כך, קיבלה השופטת את גרסת השוכרת, שגם לוותה בגיבוי של חוות דעת מקצועית. לפי חוות הדעת, יצאה השוכרת מהווילה בעקבות ליקויים רבים שהתגלו בה, כמו רטיבות והיעדר בידוד בגג, שהפכו אותה ללא ראויה למגורים.

בנוסף, נדחתה גם גרסת המשכיר, שלפיה השוכרת "נטשה בפתאומיות" כדבריו, שכן היא הציגה תכתובות שבהן התלוננה בפניו על הליקויים, בזמן שהוא בחר להתעלם ממנה פעם אחר פעם. השופטת הדגישה כי התובע לא ניסה להפריך את הראיות שהציגה ההגנה באמצעות הגשת תכתובות או חוות-דעת סותרת, והדבר אומר מדבר בעד עצמו.

לסיכום, קבעה השופטת כי התובע הפר את החובות שלו כמשכיר כשהתעלם מפניות השוכרת בנוגע לליקויים, ובכך שעם עזיבתה מיהר למלא ולהפקיד את צ'ק הביטחון בסכום שאינו עולה בקנה אחד עם ההרשאה שקיבל. לפיכך, תביעתו נדחתה, והוא חויב בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין בסכום של 8,775 שקל.

צ'ק ביטחון הוא מעין ערובה שמטרתה להגן על נושה (מי שחייבים לו), ולהבטיח שהחייב ימלא אחר ההתחייבויות שלו, כפי שנקבעו בהסכם בין הצדדים. בצ'ק ביטחון נעשה שימוש במסגרת סוגים שונים של הסכמים והתחייבויות, ושימוש נפוץ בו נעשה במסגרת חוזים לשכירת דירה למגורים, כערובה יחידה או בצירוף עם ערובות אחרות. ככלל, מאפייניו ואופן מימושו של צ'ק ביטחון זהים לאלה של צ'ק רגיל.

צ'ק ביטחון הוא כאמור צ'ק רגיל שרושמים בחלקו העליון "לביטחון" או "לביטחון בלבד" או "צ'ק ביטחון". הרישום מיועד לציון הייעוד ומטרת השיק, ואין לכך משמעות מבחינת הבנק. הפקדת צ'ק ביטחון תיעשה, ככלל, במקרה שבו הופר הסכם או לא קוימה התחייבות מסוימת, שבגינם הוא ניתן מלכתחילה. המוטב בשיק יכול להיות הנושה עצמו (מי שחייבים לו), וכן גורמים כמו רשות מקומית, חברת החשמל, תאגיד מים עירוני וכו'. צ'ק ביטחון יכול להיות סחיר, כלומר, הנושה יכול להעבירו לגורם אחר. כדי להימנע מכך, יש לציין על גבי הצ'ק "למוטב בלבד", או "אינו סחיר". זמן הפירעון של צ'ק ביטחון, כמו כל צ'ק, הוא חצי שנה מהתאריך הנקוב בו, וניתן לא למלא תאריך כדי להימנע ממגבלת התוקף. צ'ק ביטחון ניתן לביטול באמצעות הודעה לבנק. כדי להימנע מכך, יש לציין במפורש בהסכם שבין הנושה לחייב כי ביטול של צ'ק ביטחון מהווה הפרה של ההסכם בין הצדדים.

אם הבנק לא יכבד את הצ'ק, מכיוון שאין כיסוי מספיק בחשבון, או אם חלף מועד פרעון הצ'ק, הנושה או המוטב יכולים לפנות להוצאה לפועל לצורך גביית סכום הצ'ק. במקרה שבו הופקד צ'ק ביטחון בניגוד או בשונה מהתנאים שנקבעו בהסכם או בחוק, יוכל נותן הצ'ק (החייב) להגיש תביעה לבית משפט, כדי לקבל את סכום הערובה שמומש. בשונה מערובות אחרות שניתנות במסגרת חוזה שכירות למגורים, בצ'ק ביטחון אין הגבלת סכום או תנאים והגבלות מיוחדים לפני המימוש.