תבע אחרי שמוכרי דירה ביטלו את ההסכם - ויקבל פיצוי גבוה
פסק דין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בהרצליה חושף סכסוך מורכב ומעניין בין יזם נדל"ן לקבוצת יורשים, כולם בני משפחה אחת, סביב עסקת רכישת דירות בבניין בנתניה. הסכסוך, שהתחיל כהסכם לרכישת דירות, נהפך במהרה לקרב משפטי שנמשך זמן רב והגיע להכרעה שיפוטית. המקרה מעלה שאלות עקרוניות לגבי אמון, עמידה בהסכמים, והדרך שבה הצדדים פועלים כשמתעוררות מחלוקות בעסקות נדל"ן.
התובע הציג את עצמו כיזם נדל"ן והתקשר בהסכם עם הנתבעים, יורשים של נכס מקרקעין בנתניה, לרכישת הדירות שבבעלותם. הנתבעים זכאים להירשם כבעלי 80% מהזכויות בכמה תתי-חלקות בנכס, כשיתרת הזכויות (20%) שייכת לאח נוסף. העסקה כללה תהליך של ייחוד דירות, שבמסגרתו הנתבעים התחייבו לבצע את הייחוד כדי לאפשר את רכישת הדירות על ידי התובע.
לדברי התובע, הוא עמד בכל תנאי ההסכם והיה מוכן לבצע את הרכישה, אך הוא טוען כי הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שלא ביצעו את תהליך ייחוד הדירות כפי שהתחייבו. התובע דרש פיצוי כספי בגין ההפסדים שנגרמו לו, כך לטענתו, עקב הפרת ההסכם, וכן פיצוי על ההפסדים הצפויים מהפרת החוזה והמשך עיכוב העסקה.
מנגד, הנתבעים טענו כי הם עשו את כל הדרוש מצדם למימוש ההסכם, וכי התובע הוא זה שנמנע מלהשלים את הרכישה בהתאם לתנאים שנקבעו. הם הצביעו על מכתב ביטול ששלח התובע, שבו הודיע להם על כוונתו לבטל את ההסכם, כעדות לכך שהתובע היה זה שהפר את החוזה. טענתם היתה שהתובע לא היה מוכן לספק את כל התשלומים שהוסכמו ולא עמד במועד התשלומים כפי שנקבע בהסכם .
בפסק הדין, נדרש בית המשפט להכריע בשאלה מי מהצדדים הפר את ההסכם. השופט אמיר ויצנבליט ניתח את העדויות והמסמכים שהוצגו בפניו, וקבע כי התובע לא הצליח להוכיח שהנתבעים אכן הפרו את ההסכם בצורה המצדיקה את תביעתו לפיצויים. נקבע כי מכתב הביטול ששלח התובע משקף את כוונתו לסיים את ההסכם, ולא ניתן לקבל את טענתו כי מדובר בטעות . הוא פסק כי התובע יזכה לפיצויים בסכום כולל של 2.65 מיליון שקל.
לאחר מתן פסק הדין הגיש התובע ערעור לבית המשפט העליון. הערעור נדחה בהסכמה, והצדדים קיבלו את פסק הדין של בית משפט השלום ככזה שסיים את המחלוקת המשפטית. הערעור הסתיים בהסכמה גם לגבי היתר לפיצול סעדים, אך לא ניתנה התייחסות נוספת מצד בית המשפט העליון לטענות המהותיות של הצדדים .
המקרה מעלה את הסוגייה של מה נחשב הפרת חוזה ומה המשמעות של עמידה חלקית בתנאים. בית המשפט קבע כי גם אם ייתכן שהנתבעים לא פעלו באופן מיטבי בכל הנוגע לביצוע ההסכם, אין בכך כדי להוות הפרה יסודית שמזכה את התובע בפיצויים.
המקרה הנ"ל הוא דוגמה נוספת לסכסוכים המשפטיים המתעוררים בעסקות נדל"ן מורכבות, במיוחד כשמעורבים בהם יורשים ובני משפחה. פסק הדין, שאושר גם על ידי בית המשפט העליון, מהווה תמרור אזהרה לכל הצדדים בעסקות דומות להקפיד על כל סעיף בהסכמים שנחתמים, ולהיות מודעים להשלכות של כל צעד שננקט במהלך הביצוע של עסקה.
במקרה אחר, בית המשפט המחוזי בלוד הכריע במרץ האחרון בתביעה לאכיפת עסקת נדל"ן. אחרי ששני הצדדים חתמו על זיכרון דברים והקונים נכנסו לגור בבית כשוכרים בתחילה, דרשו המוכרים סכום משמעותי נוסף מהם, על רקע עליית מחירי הדיור. הקונים סירבו לשלם את הסכום, המשא ומתן ביניהם פוצץ והמוכרים הודיעו שהעסקה מבוטלת. הנתבעים הם בעלי הזכויות בנכס שנמצא במושב חיבת ציון, שהוצע למכירה תמורת 4.3 מיליון שקל. בהמשך ירד המחיר המבוקש ל-4.23 מיליון שקל, במסגרת המשא ומתן שהתנהל עם התובעים - הרוכשים. בעקבות כך, נפגשו שני הצדדים ביוני 2021 אצל עורך דין כדי לחתום על שני מסמכים: חוזה שכירות שלפיו הרוכשים ייכנסו בינתיים לבית עד השלמת העסקה, וישלמו שכירות בסך 10,000 שקל לחודש על חשבון הסכום שבו ירכשו לבסוף את הנכס; וכן זיכרון דברים שכולל שתי הסכמות מרכזיות: האחת - שכל אחד מהצדדים יפקיד אצל עורך הדין 100 אלף שקל בנאמנות כדמי רצינות; השנייה - שאם המוכרים יסרבו למכור את הבית, הקונים יקבלו את דמי הרצינות, בתוספת 1,500 שקל כפול מספר החודשים שבהם שילמו שכירות.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה