יוסי אבו: "אנחנו עובדים על הסכמי יצוא נוספים"

רבות דובר בשנים האחרונות על התרומה של תגליות הגז ליצירת עצמאות אנרגטית, לבניית מנוע צמיחה כלכלי ולשמירה על איכות הסביבה (בעקבות המעבר מתחנות כוח פחמיות לשימוש בגז טבעי). לצד כל אלו, תגליות הגז של דלק ושותפותיה צפויות לתרום לחיזוק מעמדה הגיאופוליטי של ישראל, ולהידוק שיתוף הפעולה עם מדינות האזור.

ייצוא גז טבעי – מדוע זה חשוב? ברמה הכלכלית, ייצוא הגז יוביל להגדלת הכנסות המדינה ממיסים ותמלוגים. הכנסות אלו נמצאות בצמיחה מתמדת לנוכח הגידול בצריכת הגז, צפויות להעשיר את קופת המדינה ולהגדיל את השירותים שמקבלים האזרחים. לשם המחשה, בשנת 2017 בלבד הסתכמו הכנסות המדינה ממיסים ומתמלוגי הגז בכ- 980 מיליון ₪.

ברמה המדינית, ייצוא גז למדינות האזור הוא נכס אסטרטגי שהופך את ישראל לשחקנית מרכזית בשוק הגז העולמי. ייצוא הגז למדינות האזור ולמדינות אירופה, משמש כמנוף לקידום האינטרסים הכלכליים והמדיניים של ישראל ברחבי העולם. נייר עמדה שהוגש ע"י משרד החוץ תומך בגישה זו, ומתייחס לתגליות הגז כמנוע לחיזוק היחסים הדיפלומטיים והמדיניים.

ברמה הביטחונית, ייצוא גז למדינות האזור דוגמת מצרים, ירדן וטורקיה יוצר אחדות אינטרסים וצפוי לסייע בשמירה על היציבות האזורית בסביבה רווית אתגרים והתרחשויות. בנוסף, יצירת עצמאות אנרגטית הכוללת מספר ערוצי אספקה שלא תלויים זה בזה, מאפשרת פיזור סיכונים ותורמת אף היא לביטחון המדינה.  

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל

לאיזה מדינות החל יצוא הגז הטבעי? ייצוא גז טבעי למצרים – לאחרונה נחתמו שני הסכמים מחייבים עם חברת דולפינוס, להזרמת גז ממאגרי תמר ולווייתן בהיקף מוערך של כ- 15 מיליארד דולר. במסגרת הסכמים אלו יוזרם גז בהיקף של כ- 64 BCM לאורך 10 שנים. לצד הסכמים אלו, נחתמו מזכרי כוונות עם חברות בינלאומיות לצורך אספקת גז למתקני הנזלה בינלאומיים השוכנים במצרים. הגז המונזל מיועד לייצוא למדינות מערב אירופה.

בוועידת האנרגיה 2018 אמר יוסי אבו כי "הצלחנו לפתוח את המשק המצרי, אבל זו רק ההתחלה. יש מה לעשות בזירה האזורית ודרכה להיות שחקן יותר גלובלי". כפי שניתן לראות, לאמירה זו יש כבר היום אחיזה במציאות, בדמות הסכמים קיימים וכאלו שהולכים ונרקמים עם מדינות נוספות.

ייצוא גז טבעי לירדן – הייצוא לירדן סימן את תחילת עידן ייצוא הגז, והחל לבנות את מעמדה של ישראל בתור מעצמת אנרגיה אזורית. כבר בשנת 2017 החל ייצוא הגז ממאגר תמר למפעלים השוכנים בצדו הירדני של ים המלח. באותה השנה חתמו שותפי לוויתן עם חברת החשמל הירדנית על הסכם ייצוא גז שישמש להפקת חשמל במשק הירדני. מדובר בהסכם היסטורי משתי סיבות: ראשית, מדובר בהסכם הגדול ביותר לייצוא גז טבעי שנחתם עם ממלכת ירדן (בהיקף כולל של כ- 45 BCM  לתקופה של 15 שנה). שנית, מדובר בהסכם הייצוא הראשון שנחתם עם מאגר לוויתן – מאגר שנחשב לאחת מתגליות הגז הגדולות באזור וצפוי לחזק את מעמדה הגיאופוליטי של ישראל.

מה צפוי בהמשך? לאור הגידול בביקוש האזורי לגז טבעי, נרקמים הסכמי ייצוא נוספים עם מדינות האזור, דוגמת קפריסין וטורקיה. לצד הידוק שיתופי הפעולה האזוריים, הולך ונרקם פרויקט תשתיות אסטרטגי, שיוביל לייצוא גז טבעי בהיקפים נרחבים למדינות אירופה. במהלך שנת 2017 חתמו שרי החוץ של ישראל, איטליה, יוון וקפריסין על מזכר הבנות להקמת צינור להובלת גז טבעי ממאגר לווייתן לאיטליה. הפרויקט צפוי להסתיים בשנת 2025, זאת על רקע ההערכה כי אירופה תגדיל באופן ניכר את ייבוא הגז הטבעי, לנוכח הירידה בתפוקת הגז בים הצפוני.   ההסכמים שכבר נחתמו ואלו שבדרך, צפויים לחזק את מעמדה המדיני, הביטחוני והכלכלי של ישראל בעתיד הנראה לעין.