העליון קבע תקדים לצורך הרשעה בעבירות הלבנת הון

בפסק דין תקדימי שפרסם, קבע בית המשפט העליון כי ניתן להחיל את "הלכת הצפיות" גם על עבירות הלבנת הון, ובכך להרחיב את תחולת העבירה למקרים שבהם הנאשם צפה ברמת הסתברות גבוהה את התוצאה האסורה, גם אם לא היתה לו כוונה ישירה לכך. הפסיקה מתייחסת למקרים שבהם הפעולה היתה מתוכננת ומתוחכמת, נמשכה על פני תקופה ארוכה, וכללה סכומי כסף משמעותיים.

הלכת הצפיות היא דוקטרינה משפטית שקובעת כי אדם נושא באחריות פלילית למעשה גם אם לא היתה לו כוונה ישירה לגרום לתוצאה האסורה, כל עוד הוא היה מודע לכך שקיימת הסתברות גבוהה שהתוצאה תתרחש כתוצאה ממעשיו. ההלכה הזו מבוססת על ההנחה שהנאשם צפה מראש את האפשרות שהתוצאה תתרחש, אך בחר לפעול למרות זאת. בישראל, הלכת הצפיות משמשת בעיקר בעבירות פליליות חמורות, כמו עבירות המתה והלבנת הון, כשנדרש להוכיח יסוד נפשי של כוונה או מודעות לכך שהתנהגותו תוביל לתוצאה האסורה.

במקרה הנ"ל, המערער, אריק ישראלי, הואשם בכך שבמשך שש עד שבע שנים העביר מרומניה לישראל סכומי כסף במזומן בסכום כולל של כ-35 מיליון שקל, ללא דיווח לרשויות המס. המקור של הכספים היה בפעילות רשת מרפאות במזרח אירופה, שהוקמה על ידי נאשם נוסף. ההעברות של הכספים בוצעו בשתי דרכים עיקריות:

1. העברות פיזיות: המערער נהג לטוס מרומניה לישראל מדי שבועיים-שלושה, ובמהלך טיסותיו העביר מעטפות עם סכומי כסף במזומן. לעתים, בשל מגבלות הדיווח ברומניה, הוא פיצל זאת לסכומים נמוכים יותר.
   
2. הלוואות לנופשים: המערער העמיד כספים לטובת קבוצות ישראלים שהגיעו לרומניה לנפוש ולהמר בקזינו, והכספים הושבו לו בישראל.
   

• רשות ני"ע חוקרת חשדות לעבירות כלכליות של חברות
• רכשו נכסים בחו"ל, רשמו על קרובי משפחה כדי לקבל פטור ממס ונעצרו

בבית המשפט המחוזי בתל אביב, זוכה המערער מעבירה של שימוש במרמה, ערמה ותחבולה במטרה לסייע להתחמקות ממס, אך הורשע בריבוי עבירות של פעולה ברכוש במטרה שלא יהיה דיווח, לפי חוק איסור הלבנת הון. נגזרו עליו ארבעה חודשי מאסר בפועל שהומרו בעבודות שירות, לצד מאסר מותנה וענישה נלווית.

המערער טען כי לא היתה לו כוונה פלילית להלבין הון או להימנע מדיווח לרשויות המס. לדבריו, הוא פעל בתום לב ולא היה מודע לחובת הדיווח. עוד טען כי לא הוכח שהסכומים שהעביר חויבו בדיווח, וכי לא היתה לו שליטה על הכספים לאחר שהעביר אותם.

המדינה טענה כי המערער היה מודע לחובת הדיווח, וכי פעולותיו נועדו במכוון לעקוף את החובה הזו. היא הדגישה את השיטתיות והתחכום שבאופן הפעולה, את התקופה הממושכת שבה בוצעו ההעברות, ואת הסכומים המשמעותיים שהועברו בדרך זו.

• הדיירים הפרו הסכם - היזם עדיין יממן שכירות?
• השופטת: "כשהיה מדובר באינטרס כלכלי, הצלחת להגיע לדיונים"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

בית המשפט העליון, בהרכב שכלל את השופטים יוסף אלרון, אלכס שטיין וחאלד כבוב, דחה את ערעורו של המערער. השופט כבוב, שכתב את פסק הדין, קבע כי אף שלא הוכחה כוונה ישירה של המערער להימנע מדיווח, ניתן להחיל את הלכת הצפיות במקרה זה.

לדבריו, "הלכת הצפיות" חלה כשהנאשם צפה ברמת הסתברות גבוהה את התוצאה האסורה, גם אם לא היתה לו כוונה ישירה לכך. במקרה זה, הפעולות היו מתוכננות ומתוחכמות, נמשכו על פני תקופה ארוכה, וכללו סכומי כסף משמעותיים. במצב כזה, "הצפייה ברמת הסתברות גבוהה שתושג התוצאה של אי-דיווח לרשויות המס, היא כמעט מובנת מאליה".

השופט כבוב גם הוסיף כי יש להתחשב בכלל השיקולים הרלוונטיים, כמו רמת התכנון של המעשה, האם מדובר באירוע חד-פעמי או בפעולות חוזרות ונשנות, היקף סכומי הכסף, ונסיבותיו האישיות של הנאשם.

פסק הדין מרחיב את תחולת עבירת הלבנת ההון, בכך שהוא מאפשר הרשעה גם במקרים שבהם לא הוכחה כוונה ישירה להלבין הון, אך הוכח שהנאשם צפה את התוצאה האסורה ברמת הסתברות גבוהה. הפסיקה מדגישה את החשיבות במאבק בהלבנת הון, בייחוד במקרים שבהם הפעולות הן מתוכננות, מתוחכמות, ונמשכות על פני תקופה ארוכה.

החלת הלכת הצפיות על עבירות הלבנת הון מאפשרת לרשויות האכיפה והמשפט להתמודד ביעילות רבה יותר עם תופעות כאלה גם כשהנאשמים טוענים לחוסר כוונה פלילית ישירה. הפסיקה מעבירה מסר שלפיו גם פעולות שנעשות ללא כוונה ישירה להלבין הון, אך בציפייה ברורה לתוצאה של אי-דיווח - ייחשבו עבירות פליליות.

במקרה אחר, הכריע בית המשפט המחוזי בירושלים בינואר 2024 בפרשה שבמסגרתה אמיר האפרתי הואשם בעבירות מס, הלבנת הון ומרמה. על פי כתב האישום, בין 2016 ל-2020 הוא היה חבר ברשת עבריינית שהפיקה והפיצה אלפי חשבוניות כוזבות בהיקף של מאות מיליוני שקלים. חלק ניכר מפעילותה של הרשת העבריינית היתה עם חברות בתחום הדלק והסולר, ולעתים שימשו החשבוניות הכוזבות גם כדי להסוות וליצור כסות חשבונאית עבור מכירת סולר או דלק מהול. בכתב האישום פורטו שלוש שיטות פעולה עיקריות בהן פעלו אנשי הרשת. בסך הכל הנפיק הנאשם במסגרת הרשת העבריינית 3,289 חשבוניות פיקטיביות בהיקף כולל של 523,617,206 שקל. כחלק מהשירותים שהעניק על בסיס חשבוניות אלה, העביר הנאשם כספי עסקה וכספי עמלה בגובה 9,215,631 שקל בכרטסות הפיקטיביות ובחשבונות הבנק הפיקטיביים של החברות הגנובות, וכן כספי עסקה ועמלה בגובה של 62,234,981 שקל בכרטסות ובחשבון הבנק של חברת אלול.