גם אתכם בילבל מחיר הנפט בסופ"ש? יש לזה הסבר

מדד הסחורות נמוך כיום ממחיר השיא שלו ב-3 ביולי השנה ב-53.6%. הירידות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר במחירי סחורות האנרגיה ובמתכות התעשייתיות: הנפט ירד ב-16.7%, הבנזין ב-10.1%, הפחם ב-18.5% והעופרת ב-10.2%. לעומתן עלו מחירי המתכות האצילות והסחורות החקלאיות: הזהב עלה ב-2.1%, הכסף ב-6.1%, החיטה ב-9.8% והתירס ב-1.9%.

מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, עלה בשבוע האחרון ב-16.6% ל-829 נקודות, המדד עדיין נמוך ב-93% מערך השיא שלו, 11,793 נקודות, שנקבע ב-20 במאי השנה.

מחירי המניות עלו בשבוע שעבר, אם כי בשיעור מתון. מדד המניות העולמי, MSCI World, עלה ב-2.43%, מערכו בתקופה זו בשנה שעברה המדד עדיין נמוך ב-41.6%. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, עלה בשבוע שעבר ב-0.93%, מערכו בעת הזו בשנה שעברה המדד נמוך כיום ב-40.2%. מדד מניות הנאסד"ק עלה בשבוע שעבר ב-1.53%, המדד נמוך כיום ב-41.9% מערכו בזמן הזה בשנה שעברה.

הדולר הוסיף לרדת בהשוואה למטבעות העיקריים בשבוע האחרון. אף על פי שהתחזק ביום שישי שעבר ב-2.35% ביחס לאירו, בסיכום שבועי הוא נחלש בשיעור חד של 4.03% ל-1.391 דולר לאירו, ובסיכום השבועיים האחרונים ב-9.35%. ביחס לין היפני נחלש הדולר ב-2.0% ל-89.30 ין לדולר, זהו שערו הנמוך ביותר ביחס לין היפני מאז שנת 1995. ביחס לשקל נחלש הדולר בסיכום שבועי ב-4.0% ל-3.756 שקל לדולר.

בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון, יחסית למחיר השיא שלהן השנה וכן השינויים במחירים מאותה עת בשנה שעברה. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו שצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו שרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה הספציפית.

נפט

כל מי שעקב אחרי מחירי הנפט ביום שישי שעבר נתקל במידע מבלבל. באמצעי תקשורת מסוימים דווח שמחיר הנפט ירד בכ-7% ונסגר בשפל שלא היה כמותו זה חמש שנים ב-33.87 דולר לחבית, ובמקומות אחרים הופיע דיווח על עלייה במחיר הנפט ב-3% ל-42.36 דולר לחבית. למעשה, שני הדיווחים נכונים: המסחר בחוזים עתידיים בנפט מתייחס לתאריכי פקיעה שונים, וביום שישי האחרון נסחרו בבורסת הסחורות של ניו יורק חוזים לנפט ל-67 מועדי פקיעה שונים, שהאחרון בהם הוא לדצמבר 2017.

מחיר ההתייחסות שאליו מתכוונים בדיווח השוטף על מחיר הנפט, או בדיווח על כל מחיר חוזה עתידי של סחורה אחרת, הוא מחיר החוזה בעל נפח המסחר הגדול ביותר, שהוא לרוב החוזה בתאריך הפקיעה הקרוב ביותר. יום שישי האחרון היה יום הפקיעה של החוזים לינואר 2009, כך שאחדים מהדיווחים התייחסו למחיר חוזה לאותו התאריך, שנסגר בירידה במחיר 33.87 דולר לחבית; דיווחים אחרים התייחסו לחוזים לפברואר 2009, והתאריך הזה היה למחיר ההתייחסות ונסגר בעלייה במחיר 42.36 דולר לחבית.

כדי להמחיש את אופן המסחר בחוזים עתידיים בנפט רוכזו בטבלה להלן נתונים לגבי שמונה חוזים עיקריים בתאריכי פקיעה שונים עד לדצמבר 2012. בטבלה מופיע פירוט לגבי כל חוזה עתידי: מחיר הסגירה ביום שישי שעבר, השינוי במחיר ביום שישי ובשבוע כולו, נפח המסחר ביום שישי במספר חוזים (כל חוזה מתייחס ל-1,000 חביות נפט) ובמיליוני דולרים ומספר החוזים הפתוחים.




אם כן, במה אפשר לתלות את ההפרש הגדול במחיר בין החוזה לינואר לבין החוזה לפברואר 2009? הרי מי שיש לו אמצעי אחסון יכול היה לרכוש ביום שישי שעבר נפט במחיר 33.87 דולר לחבית, למכור באותו יום חוזה עתידי לחודש פברואר במחיר 42.36 דולר לחבית וליהנות מרווח של 25% תמורת אחסנה של חודש אחד בלבד. התשובה לכך היא פשוטה: מחסור באמצעי אחסון, היות שהירידה בביקוש לנפט גדולה מהירידה בהפקת הנפט, נוצר עודף של נפט בשווקים ומחסור באמצעי אחסון.

הנפט הנסחר בבורסת הסחורות של ניו יורק מאוחסן במאגרים בטרמינל הנפט בקושינג אוקלהומה. משרד האנרגיה בממשלת ארצות הברית דיווח ב-17 בדצמבר שמלאי הנפט בקושינג עלה ב-21% ל-27.5 מיליון חביות, המלאי הגדול ביותר מאז מאי 2007, ומלאי הנפט שם צפוי להגיע לקיבולת מלאה של המאגרים בתוך שבועיים. נוסף על כך, חברות נפט וחברות ספנות מאחסנות כיום נפט במכליות ענק. חברת הספנות מברמודה, Frontline, המפעילה הגדולה בעולם של מכליות ענק, הודיעה לאחרונה ש-25 מכליות ענק, המכילות כ-2 מיליון חביות נפט כל אחת, משמשות אותה כמחסני נפט צפים.

האם החלטת קרטל יצואניות הנפט אופ"ק לקצץ בתפוקה בעוד 2.2 מיליון חביות ליום, החלטה שהתקבלה ביום רביעי שעבר, תביא לסיום המצב של עודף היצע על הביקוש? הדבר תלוי בעיקר בשאלה אם חברות הארגון ישמרו על המכסות שנקבעו להן. חברות הארגון לא תמיד מקיימות את הקיצוץ במכסה כפי שהוחלט, בסוף 2006 למשל החליטו חברות אופ"ק על קיצוץ בתפוקה של 1.7 מיליון חביות ביום, אבל בפועל הקטינו חברות הארגון את התפוקה רק במחצית מאותה כמות, ואיראן אף הגדילה אז את תפוקתה ב-90,000 חביות ביום. גם החלטת חברות אופ"ק מ-24 באוקטובר לקצץ בתפוקה ב-1.5 מיליון חביות ביום לא קוימה במלואה עד היום, ובפועל הקיצוץ הסתכם רק ב-כמיליון חביות ביום.

אם לא יורידו המדינות מפיקות הנפט את התפוקה בהתאם לביקוש, והחולשה בכלכלה העולמית תימשך עוד תקופה ארוכה, לא יימצא עוד מקום לאחסן את עודפי הנפט, והפרשי המחיר בין החוזים לאספקה מיידית והחוזים לזמן ארוך יגדלו עוד יותר.

*מאת: אריה גורן, גלובלי בכלל פיננסים.

*הערה: אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או למכירה של נפט או כל סחורה שהיא.