כאב הראש הקוריאני של דונלד טראמפ מאת עמנואל ארביב

כשדונלד טראמפ תפס את מקומו בבית הלבן, סביר להניח כי כל הנשיאים לשעבר של ארה"ב נשמו לרווחה, שכן לא הם אלו שיצטרכו לשאת על כתפיהם את כאב הראש הכרוך בהתמודדות עם צפון קוריאה. קונפליקט זה אורך כבר עשרות שנים, במהלכן התחלפו בארה"ב 12 נשיאים ולעומת זאת 2 שליטים בלבד התחלפו בצפון קוריאה המבוססת על שלטון עריץ מאז נוסדה כרפובליקת העם ב-1948.

למרות שההתבטאויות האלימות של קים ג'ונג-און לא החלו רק כאשר טראמפ מונה לנשיא, נראה שכאשר מדובר בשני מנהיגים כה בלתי רגילים בהתנהלותם – אין פלא שהקונפליקט ביניהם הוא הבולט ביותר ביחס לאיומים שכבר נשמעו בעבר מכיוון צפון קוריאה, גם מפי קים ג'ונג-און עצמו, אך גם מצד קודמיו. זה המקום להזכיר שההתנהלות מול קוריאה החלה כבר ב-1950 עם תחילת מלחמת קוריאה שבה השתתפו גם ארצות הברית והסתיימה בהסכם  שביתת הנשק ב-1953.

מה הסיכונים של הקונפליקט בין ארה"ב לצפון קוריאה?
יש שיגידו שלא יכול להיות דבר חדש בקונפליקט מזוין בין ארצות הברית לבין צפון קוריאה, שבה יושב כעת מנהיג צעיר מאוד שידוע בעריצותו האינסופית, וכן באהבה שהייתה לו למערב בשנות ילדותו. כך שהרצון שלו לפגוע ולהשמיד את כל מה ששונה מהרגיל במדינה הקומוניסטית המסוגרת ככל הנראה נובע מחסך אישי כלשהו.

קשה לומר שהבן האהוב של השליט קים ג'ונג-איל חסך משהו מהבן הצעיר ביותר שלו, יחד עם זאת, נראה כי השליט של קוריאה הצפונית לא מבין את השלכות מעשיו ושאיפותיו ההרסניות ברמה הגלובלית, זאת לאור רצונו להראות שרירים ולהשוויץ ביכולת פיתוח האורניום של המדינה.

היסטוריית הקונפליקט בין צפון קוריאה לעולם המערבי וארה"ב בפרט
ניתן לומר שהאיום הקוריאני הבשיל בהדרגה בעשור האחרון, אך בפועל נראה כי הוא התחיל להתהוות זמן רב קודם לכן. אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לאיומים מצד קוריאה הצפונית עוד לפני תקופתו של קים ג'ונג-און הוא  הכור הגרעיני ביונגביון אשר החל פעילותו כבר ב-1987 ולמרות זאת ב-1991 הצטרפה צפון קוריאה לאומות המאוחדות יחד עם קוריאה הדרומית. המרוץ הגרעיני המשיך למרות הקונפליקט שהתעורר בשל כך בשנת 1993, כאשר הוא צבר  תאוצה גם במהלך שנות ה-90  כאשר המדינה סבלה מרעב קשה עקב שיטפונות. הרעב גבה מחיר כבד של 3 מיליון קוריאנים שגוועו.

דבר זה לא הפריע לצמרת השלטון להפר את הסכם שביתת האש מ-1953 ולפלוש לשטחים ניטרליים בין צפון ודרום קוריאה. ב-2002 נשיא ארה"ב ג'ורג' וו. בוש צירף את צפון קוריאה לרשימת "צירי הרוע", לצד עיראק ואיראן וזאת בשל מסע החימוש הגרעיני, כך שניתן לראות שבעיה זו הולכת ומחמירה. גורם סיכון נוסף נעוץ בעובדה שבראש המדינה עומד המנהיג הצעיר שבהחלט רוצה להשאיר את חותמו, וזו גם אחת הסיבות לכך שהוא חוזר על האיומים ומשתמש לשם כך בשפה של העולם המודרני – התקשורת האינטרנטית.

מה ההבדל בין טראמפ לבין הנשיאים הקודמים?
קים ג'ונג-און כבר התריע על כך שיפציץ את ארצות הברית ב-2013 ואף הייתה כוננות גבוהה בבסיס ארה"ב בהוואי (פרל הרבור) כך שבהחלט אין שום דבר מפתיע בהתנהגותו כיום. אך נראה כי קים ג'ונג-און לא בדיוק היה מוכן לנשיא החדש של ארצות הברית המתאפיין במזג יוצא דופן ביחס לקודמיו בתפקיד, לפחות בשל העובדה שהוא איש עסקים שרואה את העניינים בצורה שונה מאוד, ויש שיגידו – יותר פרקטית. אחרים אף יטענו כי מדובר במנהיג כוחני, שלא לומר בריון.

האם מדובר במנהיג שרק ידחוף את הקונפליקט קדימה, או שמא מדובר באדם חזק אשר בניגוד לקודמיו בתפקיד שלא עשו דבר מלבד לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח, יפעל באופן נחרץ וברור? שהרי אין לדעת מה באמת דוחף גורמים מאיימים כמו צפון קוריאה לצאת למה שעשוי להפוך למלחמת עולם שלישית – האם יש להגיב בתוקף? או שמא יש להבליג ולהפגין חולשה?

טראמפ וחולשה - זה לא הולך ביחד
מה שבטוח שלמרות כל הכישלונות של טראמפ בשנה השנייה שלו לנשיאות – דבר אחד הוא  יודע לעשות היטב- לעקוץ את היריב שלו היכן שכואב, בין אם מדובר בהערות פוגעניות כמו "בריון נמוך ושמן". ראוי לציין שקים ג'ונג-און קרא לטראמפ זקן, אז אולי בעצם מדובר פה בקרב עלבונות ותו לא שמטרתו לשפר את המוניטין של כל מנהיג במדינתו?

נראה כי מדובר בסאגה הרבה יותר מורכבת, ההתנהגות ההולכת ומחמירה של צפון קוריאה בשנים האחרונות מעוררת דאגה רבה לגבי העתיד של האזור כולו. יתר על כן, גם התנהגות ארה"ב מדאיגה מאוד. שתי המעצמות נמצאות בשיא מהלך החימוש שלהן ובמידה ומלחמה אכן תפרוץ, סביר להניח שהמערכה תהיה קשה. יחד עם זאת, טראמפ ידוע לפעמים גם בביטולים שהוא עושה בקלות וביכולת שלו להתלוצץ בעניינים רציניים, כך שאין לדעת - אולי ביום מן הימים אולי עוד נראה אותו שותה קפה עם קים ג'ונג-און ומתבדח?

על פניו נראה כי מדובר בתרחיש מופרך, אך כבר היו דברים מעולם. דבר אחד בטוח והוא שבדרך זו או אחרת טראמפ ינהל את הסכסוך הזה, משום שמדובר באחת הדרכים היחידות שנשארו על מנת להוכיח את האמון שנתן בו העם האמריקאי בתור אדם חזק, בלתי מתפשר, שנלחם על הסטאטוס והמעמד של ארצות הברית בעולם.

עמנואל ארביב: הינו איש עסקים בעל השכלה נרחבת בעולם הכלכלה. ברשותו של ארביב מספר חברות העוסקות בהשקעות, ברוקרים וניהול קרנות. בתור מומחה בעולם הכלכלה, יודע עמנואל ארביב כי פוליטיקה וכסף קשורים זה בזה, ולכן דואג לעקוב אחרי כל התפתחות במישור הגלובלי.