פה קבור הכסף: כך תפתרו בקלות כל משבר משפטי בלי להשאיר הון על רצפת בית המשפט

בגדול - הכניסו סעיף לכל החוזים שלכם, מבעוד מועד, וחסכו זמן יקר, הרבה כסף אובדן מוניטין ועוגמת נפש. ועכשיו בואו נצלול פנימה...
כמו זוג שמתחתן ומתעלם מהסיכון שיתגרש, כך גם בשותפות עסקית, הצדדים לעסקה אינם נערכים למצב שלא יצליחו. משם הדרך עלולה להיות קצרה מאוד למאבק משפטי, שבו למעשה כל הצדדים מפסידים. והרבה.
"האינטואיציה הינה פנייה לבתי המשפט במקרה כזה״, מסביר עו"ד גדעון פישר, היועץ המשפטי של המרכז הישראלי לגישור ובוררות, "אלא שגם מנהל מערכת בתי המשפט בישראל, משה גל, מטובי השופטים שכיהנו במדינה, אמר בעצמו שאם אפשר להימנע מלהגיע לבתי המשפט, עדיף שכך.״ אכן, לעיתים, בית משפט איננו הפתרון ואף מעצים את הבעיה, בין אם אתה תובע ובין אם אתה נתבע.
בתמונה: עורך דין, גדעון פישר
קרדיט: יח"צ
"הבנתי שאולי אצא צודקת אבל לא חכמה"

מ', אשת עסקים מספרת, כי במהלך שותפות עסקית נקלעה לסכסוך משפטי. "ידעתי שאני צודקת. ידעתי שבבית המשפט אזכה ואקבל את שמגיע לי, אבל גם ידעתי שיש שיקולים נוספים. הבנתי שאולי אצא צודקת אבל לא חכמה. ידעתי שהרבה כסף יילך על עורכי דין, יתבזבז זמן יקר ותהיה לי עוגמת נפש. העדפתי להגיע בגישור לפיתרון. בדיעבד, אכן היה נכון להגיע לפתרון הזה, כי חסכתי לא רק זמן וכסף אלא את הפרסום של הפרשה, שהיה מחריף את הנזק".

"כשמגיעים לפסק דין, אחרי 12 שנים, יכול להיות שהעניין יוכרע, אך לא בהכרח יפתר. בסופו של דבר, בית משפט זה הליך יקר בכסף וזמן, חשוף לפרסום ומסוכן למוניטין, מייצר עוגמת נפש ועינוי דין ובמקום שנתמקד בביזנס, מוצאים את עצמנו שוקעים בסכסוכים".

איך הופכים את המשבר להזדמנות

עו"ד גדעון פישר, שהינו גם יו״ר משותף של גישורים ובוררויות בלשכת עוה״ד בישראל, מסביר: "הבדיחה הידועה הינה שלא כדאי לבוא לעורכי דין עם בעיה, כי על כל פיתרון הם מייצרים בעיה. אלא שכאן יש אפשרות לפתור את כל הבעיות מראש, אם נערכים מבעוד מועד. בעוד שכל עסק יחווה משבר, הרי שמשבר אינו ׳סוף העולם׳, כשנערכים אליו מלכתחילה. כדי להפוך את המשבר להזדמנות, חייבים להתכונן ולהחליט מראש מה יקרה כשהמשבר יגיע", מסביר עו"ד פישר. "כשאנחנו רוצים למנוע את התמוטטות העסק, הפיתרון חייב להיות מתוכנן מבעוד מועד. זה אקסיומטי, כי אחרת הסכסוך ינהל אתכם במקום שתנהלו אותו", הוא מוסיף. 

"המהירות שבה מושג פיתרון היא קריטית"

כדאי לכם מאוד להכניס לכל אחד מההסכמים, שתחתמו בעתיד, סעיף של גישור ובוררות. בסעיף יובהר, שהצדדים מסכימים שכל סכסוך או מחלוקת לא יגיעו לבתי המשפט אלא למגשר. אם הגישור לא יצליח, הסכסוך יוכרע על ידי בורר. המגשר או הבורר יפתרו את המשבר ויחסכו מאבקים משפטיים יקרים ומייגעים. זה עובד בפשטות, כך: המגשר יציע הצעה, שאם מקובלת על כולם, תסיים את הסכסוך. ואם לא? ימשיכו הצדדים לדון בפני בורר, כלומר גורם שהוסכם על ידי כל הצדדים והכרעתו היא כמו של שופט. אפשר לקבוע את זהות הבורר, את המקום, השפה, שכר הבורר, הפרוצדורה וכולי, ובכך לקיים הליך יעיל, שמוסכם על כולם. חוק הבוררות בישראל מאפשר לצדדים להסכים על ערעור אוטומטי ומיידי על פסק הבורר ולמעשה ליצור ערכאה נוספת של בורר על בורר. זהו מנגנון מודולרי, טוב ומוסכם על שני הצדדים. "כך ננהל את המשבר מבלי שינהל אותנו", מסביר עו"ד פישר. "הגדולה של המנגנון הינה המודולריות והיצירתיות, שאינה קיימת בבתי המשפט".

"המהירות שבה מושג פיתרון היא קריטית. המרכז הישראלי לגישור ובוררות טיפל בסכסוך, שבו היה חשש שאחד מהעובדים מתכנן לערוק מיידית למתחרה ולחשוף מידע סודי של החברה. בית משפט עלול להיות בעייתי, כי עד שהשופט ידון בכך הנזק כבר יקרה. לכן, הופעל מנגנון של בוררות חירום. והוסדרה פרוצדורה שקיבעה את הסטטוס קוו, מעכשיו לעכשיו". 
״והכל נעשה בדיסקרטיות. בזכות ההתרחקות מבית המשפט, הרחקנו את הפרשה מכלי התקשורת ומנענו נזק תדמיתי ואובדן מוניטין.״

לסיכום

וודאו שהמשברים בחייכם לא ׳יעלו לכם בבריאות׳ או בחיי העסק שלכם, באמצעות הכנסת סעיף הכרחי לכל החוזים שתחתמו. סעיף שקובע בפשטות: ׳כל סכסוך בין הצדדים יפתר אך ורק באמצעות מגשר, ובמקרה הצורך, גם בורר, וכל אחד מהצדדים רשאי לערער על פסק הבורר בפני בורר אחר. זהות המגשר, הבורר, והבורר על הבורר, תקבע על ידי הצדדים עצמם או על ידי המרכז הישראלי לגישור ובוררות.׳  

הנוסח המפורט של הסעיף המומלץ מופיע בספרו של עו״ד גדעון פישר, ׳בוררות בעולם העסקי׳ וכן באתר של המרכז הישראלי לגישור ובוררות https://bit.ly/32pRyV7