גוזלן: "מלחמת לבנון השנייה פגעה מאוד בתוצר" - איך מבצע צוק איתן ישפיע?

"באופן כללי ניתן לומר כי שוק ההון המקומי ממשיך להפגין בגרות מתוך הערכה לפגיעה מוגבלת במשק כתוצאה מההחרפה במצב ביטחוני", כך אמר היום רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI. "חלק לא מבוטל מהערכה זו נשען על מצבן של המדינות השכנות ובפרט העמדה המצרית שאינה אוהדת חמאס בלשון המעטה. הצמיחה ברבעון השלישי תתמתן בהשפעת החרפה הביטחונית, אך בהנחה ולא מדובר באירוע שיימשך למעלה ממספר שבועות צפויה התאוששות ברבעון האחרון של השנה".

לדברי גוזלן, כמובן שיש חשיבות גבוהה למצב הגלובלי מבחינת ההשפעה על היצוא – "ב-2009 שרר מיתון בעולם ואילו ב-2012 הצמיחה העולמית הייתה מתונה. עם זאת, ניתן לומר כי באופן כללי קיימת פגיעה מסוימת ברבעון בו מתרחשת ההחרפה הביטחונית וחזרה לתוואי הצמיחה לאחר מכן, בדרך כלל עם פיצוי (כלפי מעלה) ברבעון העוקב".

הפגיעה הכי גדולה הייתה במלחמת לבנון השנייה
גוזלן מסביר כי הפגיעה המשמעותית ביותר הייתה במלחמת לבנון השנייה עם ירידה של כ-2% בתוצר ברבעון בו התרחשה המלחמה ולאחר מכן עלה התוצר בקרוב ל-10%. במבצע עופרת יצוקה הפגיעה הייתה מעט מתונה יותר (ירידה של 1.9%) אך בחלקה הגדול נבעה מהמיתון הגלובלי ששרר באותה תקופה. לדבריו, ההשלכות הישירות של עמוד ענן שארך כשבוע בלבד היו זניחות ברמת המשק שצמח ברבעון האחרון של 2012.

"הדיווחים במדיה כיום הם לגבי ירידה חדה בצריכה, שהפגינה חולשה מסוימת גם טרום המצב הנוכחי.החולשה בצריכה הפרטית משקפת האטה בקצב הגידול של ההכנסה הריאלית, אך חשוב להדגיש כי לא מדובר בהתכווצות בצריכה אלא בקצבי גידול מתונים יותר של סביב 2%-2.5%".

מבחינת המצב הפיסקאלי, טוען גוזלן שהתמונה יחסית נוחה – "החשיבות של יחס חוב תוצר שנמצא במגמת ירידה בשנים האחרונות מקבלת משנה תוקף בעת זו. בנוסף, סביבת הגירעון השנתי נמצאה במגמת שיפור לאורך השנה וחצי האחרונות מסביבה של 4%-4.5% תוצר בתחילת 2013 ל-2.5% במהלך הרביע השני של השנה. מכאן שיש מרווח ביטחון להגדלה זמנית של הגירעון בין אם בשל ירידה מסוימת הצפויה בהכנסות ממיסים ובין אם בגין הגדלה חד פעמית בתקצבי הביטחון. כפי שהדברים נראים כיום סביר לצפות לעלייה בסביבת הגירעון ב-2014 ל3%-3.5% תוצר ולסביבה דומה גם ב-2015".

גוזלן מדגיש כי נתוני המאקרו בשבע החולף חיזקו את ההערכה להאטה בקצב הפעילות במשק הישראלי. "מבחינת הפעילות השוטפת, נרשמה חולשה בנתוני הסחר ואילו מבחינת סקרי הציפיות היה זה מדד מנהלי הרכש שירד בשיעור חד חזרה אל מתחת לרמת 50 הנקודות. מדד זה מאופיין בתנודתיות גבוהה באופן יחסי, ולכן בחודש הקודם לא התרשמנו יתר על המידה מהעלייה לרמה של 55 נקודות. נתוני הסחר לרביע השני של השנה הצביעו על חולשה ניכרת ביצוא וביבוא מוצרי השקעה לעומת דשדוש ביבוא חומרי גלם".

לדבריו, נקודת האור בנתוני הסחר הייתה ביבוא מוצרי הצריכה (עלייה בצריכה השוטפת וביבוא בני קיימא) עם עלייה של כ-1.5% ברבעון השני. יתר הרכיבים לעומת זאת היו חלשים במידה ניכרת בפרט היצוא התעשייתי, שירד בכ-8% ביחס לרבעון הראשון. יבוא חומרי הגלם המהווה אינדיקטור לפעילות התעשייה נותר ללא שינוי ברבעון השני ואילו ביבוא מוצרי השקעה נרשמה ירידה של כ-5%".