גידול של 230% ברווחי יבואני המזון ב-8 שנים - תראו מה קרה לשכר העובדים

את התייקרות מחירי המזון כולנו מרגישים בכיס וסקירה שפרסם היום משרד האוצר בהחלט מספקת נתונים אשר בהחלט מסבירים את הסיבות לכך. לדבריהם, הגידול החד ברווחיות החברות חל במקביל לעליה משמעותית ברמת הריכוזיות בענף יצרני המזון. "יש בממצאים אלו כדי לחזק את ההערכה לפיה העלייה החדה במחירי המזון אינה מוסברת בהתייקרות גורמי היצור".

בין השנים 2012-2004 נרשמה עליה חדה בשיעור מצטבר של 36 אחוזים במדד מחירי המזון, גבוה משמעותית משיעור עליית מדד המחירים לצרכן באותה תקופה (21 אחוזים), כך עולה מסקירת האוצר שפורסמה היום (א') אשר ניתחה את רווחיות יבואני המזון בשנים 2003-2012. חרף ירידה ברווחיות החברות בשנים 2012-2011, עדיין גבוה משמעותית שיעור הרווחיות בשנים אלו בהשוואה למחצית הראשונה של העשור הקודם.

אחד האמצעים להגברת התחרותיות בענף המזון הינה חשיפת המשק ליבוא. יבוא המזון לישראל, כאחוז מהתמ"ג, עמד בשנת 2012 על 1.7 אחוזים, בשליש התחתון של התפלגות פרמטר זה בין מדינות ה- OECD . אמנם, בהשוואה לשנת 2003 נרשמה עליה של 66 אחוזים במשקל יבוא המזון לישראל כאחוז מהתמ"ג, גבוה משיעור עליית היחס הממוצע במדינות ה-OECD, אולם גידול זה הביא לעליה של מקום אחד בלבד בדרוג ישראל בהשוואה זו. כשיעור מסך צריכת המזון עמד משקל יבוא המזון בישראל בשנת 2012 על 18 אחוזים.

ממצאי האוצר, הנשענים על נתוני רשות המיסים, מצביעים על עלייה חדה ברווחיות יבואני המזון בשנים 2008-2007. גידול זה עשוי להיות מוסבר, לפי האוצר, במידה לא מבוטלת מהייסוף החד של השקל בשנתיים אלו. "דהיינו, הירידה במחירי המוצרים המיובאים במונחים שקליים, כתוצאה מהייסוף, לא תורגמה ע"י היבואנים להפחתת מחירים, לא רק זאת, אלא שבשנת 2008 נרשמה העלייה החדה ביותר במחירי המזון, 11.5 אחוזים, הרבה מעבר לעליית המדד הכללי.

לפי האוצר, הגידול ברווחיות יבואני המזון, כמו גם הערכים האבסולוטיים של רווחיות זו, בולטים עוד יותר כאשר מצמצמים את הניתוח לעשרת יבואני המזון הגדולים. אחד הממצאים הבולטים בהשוואת התפתחות הרווחיות של עשרת היבואנים הגדולים לזה של כלל היבואנים הינה העובדה לפיה בעוד בקרב כלל היבואנים הגיעה הרווחיות לשיאה בשנת 2008, ומאז נעה סביב שיעור שבין 7.5-7 אחוזים, הרי שבקרב היבואנים הגדולים נרשם גידול מחודש, ובשיעור חד, בשיעור הרווחיות בשנים 2013-2012. זאת לאחר ירידה מסוימת בשנים 2011-2010. באוצר מעריכים שניתן להניח כי הירידה בשנת 2011 מיוחסת לפחות בחלקה למחאה החברתית. סך הרווח המצרפי של עשרת היבואנים הגדולים הגיע בשנת 2013 לסך של כחצי מיליארד שקל, גידול ריאלי של 230 אחוזים בהשוואה לשנת 2005. באותה תקופה עלה המחזור המצרפי של אותן חברות בשיעור ריאלי של 31 אחוזים.

סך העובדים המועסקים אצל יבואני המזון עמד בשנת 2013 על כ-20 אלף עובדים. שכרם החודשי הממוצע עמד על 9.2 אלף שקל ברוטו לחודש. בין השנים 2013-2003 עלה שכרם בשיעור ריאלי ממוצע של 6 אחוזים בלבד, נמוך אף משיעור עליית השכר הריאלי הממוצע במשק באותה תקופה (7.6 אחוזים), זאת כאשר רווחי כלל יבואני המזון הכפילו את עצמם, במונחים ריאליים, באותה תקופה.

העובדה שיבואני המזון רובם ככולם הינם חברות פרטיות מביאה לכך שרווחים גבוהים אלו מתרכזים במספר מצומצם של בעלי מניות. כך, בין השנים 2013-1997 סך התגמולים לבעלי המניות (שכר ודיבידנד שחולק) בקרב עשרת היבואנים הגדולים הסתכם ב-1.95 מיליארד שקל, במחירי 2013. סכום זה מהווה כ-48 אחוזים מסך הרווח (לפני מס) המצרפי של חברות אלו באותה התקופה.

אינדיקציה נוספת על רמת הרווחים הגבוהה של יבואני המזון הגדולים, לא רק במונחים אבסולוטיים אלא גם בהשוואה לענפי המשק האחרים, מתקבלת מניתוח ההרכב הענפי של המאיון העליון מקרב בעלי החברות, העצמאים והשכירים החייבים בדיווח מלא לרשויות המס.

מהנתונים עולה כי ה"ייצוג" של יבואני המזון במאון העליון של בעלי ההכנסות גבוה מחלקו היחסי של הענף בסך האוכלוסייה (ב-30 אחוזים), כאשר לפניו מדורגים ענפים המאופיינים בהון אנושי גבוה. בנוסף, כאשר בוחנים את ההכנסה הממוצעת במאיון העליון לפי ענף נמצא כי רמות ההכנסה הגבוהות ביותר הינם בקרב יבואני המזון.

בתגובה לנתונים, הגיש ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) הצעת חוק לפירוקם של המונופולים: "בשוק כל כך ריכוזי, רפורמת הקורנפלקס היא בגדר כוסות רוח למת". רוזנטל טוען כי "הריכוזיות בענף המזון והמשקאות לא תאפשר הוזלת מחירים. על מנת להביא לשינוי אמתי חייבים לפרק את המונופולים בשוק".