ליידרמן: "ריבית של 0.1% לא מתאימה יותר למשק"

"ריבית בנק ישראל של 0.1% אינה מתאימה יותר למשק עם המאפיינים של ישראל כיום. שמירה על היציבות במשק מחייבת התחלה של תהליך נורמליזציה בריבית, עם העלאות הדרגתיות ומדודות, בדומה ל- FED בארה"ב", כך אמר היום פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים בכנס של חברת החדשות.

"המשק צומח בשיעור נאה, בהתאם לפוטנציאל שלו, וקיים מצב של עודף ביקוש לעובדים בשוק העבודה שבא לידי ביטוי בירידה בשיעור האבטלה ובעלייה משמעותית בשכר העבודה. ריבית בנק מרכזי של 0.1% לשנה, שהיא למעשה ריבית ריאלית שלילית, אינה מתאימה למשק עם המאפיינים האלה. כידוע, לכשעצמה, ריבית נמוכה מדי מעודדת צריכה פרטית על חשבון החיסכון, ועלולה להגביר את הסיכונים של תיקי הנכסים של המשקיעים המוסדיים (כגון קרנות הפנסיה) והציבור בכללותו בחיפושם אחר תשואה באפיקים פחות סולידיים מאשר במצב נורמאלי. ריבית נמוכה מדי מעודדת לקיחת אשראים ועלולה להחריף את 'בעיית הפנסיה', שהרי הצירוף של תשואות נמוכות על החיסכון באפיקים הסולידיים ועלייה בתוחלת החיים יוצר מחסור במקורות לשמירה על רמת החיים  בתקופה שלאחר הפרישה מעבודה".

"תהליך של העלאות ריבית הדרגתיות ומדודות, גם אם האינפלציה נותרת יחסית נמוכה, יוכל ליצור איזונים טובים יותר מבחינת החיסכון, המינופים, והיציבות הפיננסית במשק. חשוב שמדיניות הריבית תדגיש גורמים אלה לא פחות מהדגשתה הנוכחית של שער החליפין. בכלל, מומלץ לצמצם את הזיקה המצטיירת כיום בין החלטות הריבית לבין שער החליפין של השקל. כאמור לעיל, לא מדובר בביצוע העלאה פתאומית ודרקונית בריבית שתיצור ייסוף חד בשקל ופגיעה ביצוא אלא בתהליך הדרגתי ומדוד".

"על פי התחזית של המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים, שיעור צמיחת התמ"ג צפוי להגיע ל-3.5% השנה ול-3.2% בשנה הבאה. מצב המשק שלנו שונה מאד ממרבית המשקים בחו"ל. בזמן שרמת ביקושים נמוכה היא המגבלה העיקרית להגדלת התוצר והצמיחה במרבית המשקים בחו"ל, אצלנו עיקר המגבלה היא בצד ההיצע, שהרי המשק נמצא בתעסוקה מלאה".

המשבר הבא לא יבוא מהבנקים
ליידרמן התייחס לסיכונים בכלכלה העולמית: "בשונה מהמשבר של 2008, גוברת ההערכה שהמשבר הפיננסי העולמי הבא, אם וכאשר הוא יגיע, יתמקד בעיקר במערכות החוץ-בנקאיות, בהן קיים גידול עצום במינופים של חברות, משקי בית, וגורמים עסקיים אחרים".

"משבר 2008 התמקד בעיקר במערכות הבנקים בעולם, וכספים רבים ממשלמי המסים שולמו על מנת להציל בנקים ולמנוע הידרדרות נוסח המשבר הגדול של 1929. בעשור האחרון חלו שינויים דרמטיים ברגולציה ובפיקוח על הבנקים בעולם. אלה הגדילו בדרך כלל את ההון שלהם ומרביתם עומדים בקריטריונים של באזל 3".

"לעומת זאת, על רקע ההתמדה של הבנקים המרכזיים המובילים בעולם בריביות מאד נמוכות ובהזרמה מאסיבית של נזילות לשווקים, התפתחה מעין 'בנקאות צללים' ונכנסו לשוקי האשראי גורמים חוץ בנקאיים שבחלק מהמקרים הרבה פחות מפוקחים מהבנקים המסחריים. ייתכן ולגופים אלה, שכאמור מפוקחים בצורה פחות הדוקה מהבנקים, היה חלק ניכר בהגדלה הניכרת במינופים, כולל של משקי בית.  השאלה המרכזית לדיון על הסיכונים בעתיד היא מה יקרה לגופים המלווים כספים אלה במידה והלווים העסקיים או משקי בית יתקשו להחזיר את הלוואותיהם. ברור שהמדינה המובילה בעולם בסיכונים אלה ובתופעת ה-shadow banking היא סין, אבל התופעה קיימת גם במשקים מפותחים ומתעוררים אחרים".

"גם בישראל שוק האשראי עובר שינויים משמעותיים, ובשנים האחרונות קמו גופים חוץ בנקאיים נותני אשראי שלמעשה מנצלים מצב של 'ארביטראג' רגולטורי' על מנת להציע סכומי אשראי גדולים בתנאים שלעתים נתפסים כמאוד אטרקטיביים ע"י הלווים. גם כאן נדרשת זהירות ונדרש תכנון לטווח ארוך על ידי מקבלי ההחלטות. למזלנו, ישראל כיום היא לא בין המדינות המובילות בעולם בעלייה חדה בסיכונים הכלל משקיים שקשורים לשוק האשראי החוץ בנקאי. אולם, חשוב שהדברים יישארו תחת שליטה ופיקוח, שאם לא כן, ייתכן ומשלם המסים בישראל יצטרך לשלם במשבר הבא את מחיר חוסר הזהירות בתחום הזה".