"אין כשל שוק באג"ח הקונצרני; ה-QE צפוי לתת רוח גבית להנפקות"

לאור התסיסה הציבורית על הניהול הכלכלי של משבר הקורונה, זה שמשאיר מיליון ישראלים בחל"ת או מפוטרים ועצמאים רבים שבדרך לסגור את עסקיהם או שכבר סגרו - נראה היה שבשבוע שעבר הרשויות הפיננסיות, בהן בנק ישראל, משרד האוצר וגם ראש הממשלה, סופסוף התעוררו. כרגע, הפעולה המשמעותית ביותר היא ההרחבה הכמותית (QE) של בנק ישראל – שמטרתה לייצב את כמות האשראי בשוק ולתמוך בשוק האג"ח.  

אבל מה יהיה בהמשך ומה המשמעות של ההתערבות בשוקי האג"ח? הכלכלן הראשי של לאומי, ד"ר גיל בפמן והאסטרטג דודי רזניק, סבורים כי אלה פעילויות מנע, שלאו דווקא מעידות על כשל שוק, אלא על ניסיונות ייצוב של השווקים.

"על רקע הפסימיות לגבי הצמיחה בישראל השנה, והאיטיות של ההרחבה הפיסקלית, בנק ישראל עלה מדרגה בהפעלת כלים מוניטאריים מרחיבים. נראה שגם בהמשך ייתן הבנק עדיפות לשימוש בכלים מוניטאריים כמותיים, שמיועדים להקל על תנאי האשראי והגדלת זמינות האשראי, זאת על פני שימוש בכלי הריבית", כתבו בפמן ורזניק בסקירתם השבועית.

"השקת תכנית רכישות אג"ח קונצרני בשוק המשני באה לשם סיוע למשק ובכדי לתמוך במתן האשראי לענפים השונים אשר מתממנים בשוק האג"ח הקונצרני ולא כפתרון לכשל שוק באפיק", המשיכו.

כמה דולרים יש לבנק ישראל ומה הגירעון?
עוד הם מוסיפים כי בנק ישראל ממשיך להתערב בשוק המט"ח, כשרכש בחודש יוני קרוב למיליארד דולר, וקרב ל כ-11.5 מיליארד דולר מראשית 2020. עקב כך, היקף יתרות המט"ח של בנק ישראל הגיע לשיא של כ-147 מיליארד דולר, שהם כ-36.7% תוצר.

כבר דיווחנו כאן בסוף השבוע, שבנק ישראל עדכן את תחזית הצמיחה כלפי מטה להתכווצות של 6% בתוצר השנה. אבל סגרים נוספים בהמשך השנה, ככל שיתקיימו, צפויים להחריף עוד יותר את התכווצות התוצר ב-2020 – כאשר בבנק ישראל הימרו על מינוס 9%. נחיה ונראה.

בפמן ורזניק מציינים כי "הגירעון הממשלתי המשיך לגדול גם ביוני, במקביל לביצוע נמוך יחסית של תכניות התמיכה הממשלתיות. בחינה של הביצוע בפועל מול המכסה הקבועה בחוק בפריסה חודשית, מעלה כי עד כה קצב הביצוע של החלק התקציבי של תכנית הסיוע הממשלתית הינו נמוך.

"בניגוד לשוק המניות המקומי שמפגין ביצועי חסר משמעותיים ביחס לעולם, שוק האג"ח הממשלתי מפגין יציבות, ייתכן ועל רקע תכנית הרכישות של בנק ישראל", כתבו.

תכנית הרכישות של בנק ישראל - רוח גבית לשוק האג"ח
על רקע הפסימיות בהודעת בנק ישראל, מגמת הירידה של הציפיות האינפלציוניות נמשכה גם השבוע. בלאומי מעריכים כי תשואות השקלים הלא צמודים צפויות להמשיך ולשמור על יציבות, לכן ממליצים על השקעה במח"מ של 6-8 שנים.

"כמו כן, מומלצת אחזקה סינתטית באפיק צמוד המדד על רקע הירידה החדה בחודש האחרון בציפיות האינפלציה הקצרות. מומלצת אחזקה עודפת באפיק השקלי הלא צמוד. לא מומלצת אחזקת שקלים קצרים לא צמודים בתשואות מתחת לריבית בנק ישראל", קבעו.

ומה עם תחום האג"ח קונצרני? "השקת תכנית הרכישות של בנק ישראל הביאה לעליות שערים חדות יחסית באפיק הקונצרני ובעיקר במדדים בדרוג בינוני. אנו סבורים כי על רקע תכנית הרכישות של בנק ישראל אפשר להגדיל את החשיפה לאפיק, אם כי עדין לא להעלות משמעותית את רמת הסיכון של החברות המוחזקות.

"תכנית הרכישות של בנק ישראל צפויה לתת רוח גבית גם לעלייה בכמות ההנפקות ובעיקר של חברות מדרוג בינוני (קבוצת A). איגרות שאינן בקריטריון של בנק ישראל, ובפרט אג"ח בדירוג BBB+ ומטה עלולות לסבול מירידה בביקוש", סיכמו.

הנתונים מארצות הברית טובים, אבל הסגרים חוזרים
בארצות הברית המצב ממשיך להיות מתעתע. מצד אחד, הסימנים מראים על התאוששות כלכלית. מצד שני מספרי הנדבקים שוברים שיאים ומדינות רבות שוקלות לחזור למדיניות הסגרים. בינתיים בלאומי אופטימיים.

"נמשכת הירידה במספר דורשי האבטלה בארה"ב. עם זאת נראה שקצב הירידה מואט. עוד ביטוי להתאוששות בארה"ב ניתן השבוע בפרסום מדד ה-ISM למגזר הלא יצרני בארה"ב שחזר כמעט לרמתו טרום המשבר", כתבו.

ומה בגוש האירו? "השבוע החולף סיפק ראיות נוספות להתאוששות הכלכלית בגוש האירו שמתחילה להיראות כהתאוששות V. אמנם, נתוני הייצור התעשייתי עבור גרמניה הראו התאוששות חלשה מהצפוי בחודש מאי, אך הנתונים התעשייתיים עבור צרפת ואיטליה שפורסמו היו הרבה יותר טובים מהצפוי", סיכמו.