"ההסלמה הביטחונית לא מטרידה את שוק ההון"

אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס מעריך שההסלמה הביטחונית בישראל לא מטרידה יותר מדי את השוק המקומי. "ת"א-125 התנהל אתמול בירידות, בהתאם למגמה העולמית, והשקל נחלש בגבול סטיית תקן. תגובה חריגה יחסית נרשמה באג"ח הממשלתי, חריגה גם בהשוואה לאירועים ביטחוניים בעבר", הוא כותב בסקירתו ושואל "האם השינויים הרבים שעברו בתקופה האחרונה יסודות האג"ח, כמו גודל ומבנה החוב, הפכו אותו לרגיש יותר מבעבר לאירועים ביטחוניים?".

לדברי כהנוביץ מחירי הסחורות ממשיכים לעלות אבל עושה רושם שבשוק מתחילים לחשוש: "אם בשלבים הראשונים של העליות שלהן השוק התלהב, גם כאינדיקציה להתרחבות כלכלית ולאפשרות להעלאות מחירים, בימים האחרונים גוברים החששות שהן הופכות לחיבוק דב, כששוק המניות נחלש, כשמניות הצמיחה מאבדות מומנטום לעומת מניות הערך וכששיפוע עקום התשואות בארה"ב החל להתדרדר. כלכלנים מנסים להעריך אם אולי הגענו לסביבת שיא הצמיחה"

שיא הצמיחה - שני הנתונים המאכזבים מהשבוע שעבר, משרות חדשות וסקר מנהלי הרכש בתעשייה, הגבירו את הדיון על עיתוי שיא הצמיחה. מציין כהנוביץ. "בעיני רבים שיא הצמיחה מתרחש ברגעים אלה, של הרבעון השני, כשמהרבעון הבא יתפוגגו מענקי האבטלה המתוגברים בארה"ב (כמו בישראל), תסתיים החזרה המאסיבית של עובדים לשוק העבודה ותתפוגג תוכנית הסיוע האמריקאית שהוכרזה בתחילת השנה".

הזמניות ברווחי החברות לא מכמתת את מענקי הקורונה מחד ואת עליית הסחורות מאידך כותב כהנוביץ - "כדי להצדיק את הזינוק בתחזיות הרווח אנליסטים נשענים על הסברים של התייעלות כתוצאה מעבודה מהבית, התפתחות טכנולוגית, שינוי העדפות של הצרכנים ועליה בביקוש וכו', אך הם מתקשים לכמת תופעות זמניות כמו הסטה זמנית של ביקוש מפנאי למוצרים ומענקים חד פעמיים. מצד שני הם מזלזלים בסיכונים של התייקרות חומרי גלם, שיבושים בהובלה ועליית ריביות, בטוחים שהכל יגולגל לצרכן שנראה להם חזק. הם גם מתעלמים משוק העבודה המתהדק במהירות, שיקשה מנקודה לא רחוקה על המשך התרחבות. כלומר, שאלת ה"זמניות" שנידונה בעיקר בהקשר לאינפלציה עשויה להיות מהותית גם מבחינת רווחיות החברות". 

"התשואות הריאליות בנפילה - זאת ל-10 שנים בישראל ירדה בשבוע וחצי האחרונים מ-0.4%- בחזרה ל-0.6%-, ובארה"ב נפלה ל-0.94%-, לא רחוק מרמות השפל שלה במשבר הקורונה. במקביל התשואות הנומינאליות נותרו יציבות יחסית (בעיקר בארה"ב), לא ממהרות לגזור העלאות ריבית נוספות, גם לא בטווחים הארוכים אחרי שהפד כבר יסיר את משקלו. כלומר, השוק הפסיק להתגלגל עם תרחיש הצמיחה, מה שבא לידי ביטוי גם ברוטציה המתחדשת בין מניות הצמיחה לערך".

לדברי כהנוביץ קיימת שוב רוטציה בין מניות צמיחה לערך כפי שחווינו בחודשים האחרונים- "נראה שתיקי השקעות כבר לא נעים על ציר של בין מניות לבין אג"ח ממשלתיות, אלא בין מניות צמיחה לערך, כשאלה באים והולכים. במובן מסוים נראה שהמשקיעים כ"כ אוהבים מניות, שהשאלה שלהם היא לא אם כן מניות או לא, אלא רק איזה.

עליית מחירי הסחורות מאיימת בין היתר על שכר הדירה ועל שכר העבודה - "הזינוק במחירי הסחורות לא עושה סימנים של האטה. ככל שהעליות יתגלגלו למחירים לצרכן כך הצרכנים עשויים להיאלץ לבצע סדרי עדיפויות מחודשים בקשר לסל ההוצאה שלהם, ולא בהכרח להקטין את הביקוש למזון, שמהווה כ20% ממנו. הם עשויים למשל להקטין את הביקוש לשכ"ד, מה שיקשה על עלייתו. כמובן שאם המשכורות יעלו בהתאם אז לא יהיה בכך צורך אבל כלכלני גולדמן זקס מעריכים שהשכר לא הולך לעלות כ"כ מהר. להערכתם ברגע שהעובדים בשכר נמוך יחזרו לשוק העבודה, עם תום מענקי האבטלה המפנקים, הלחץ על השכר במשק יירגע. בנוסף קחו בחשבון שהתייקרות מחירי הסחורות תקשה גם על החברות להעלות שכר, ובכל מקרה נראה שלחצי הסחורות גבוהים מפוטנציאל העלאות השכר".