למה השווקים רעדו, והאם סוף סוף נקבל ריבית על הפיקדון בבנק?

הבורסות ברחבי העולם נעו במהלך השבוע האחרון בתזזיתיות יתר. הסיבה העיקרית לכך הן איגרות החוב האמריקאיות שהרעידו את את מערכת הפיננסית מטוקיו ועד ניו יורק. בסדרת השאלות והתשובות הבאות, קיבצנו עבורכם מורה נבוכים לתמורות הדרמטיות בשוק ההון העולמי. 

מה קרה לאיגרות החוב?
התשואות של איגרות החוב הממשלתיות בארה"ב רשמו בשבוע האחרון עלייה. התשואות עלו לרמה של 2.8% - וזו הרמה הגבוה ביותר מאז תחילת 2014. למעשה מחירי איגרות החוב עצמן ירדו, באג"ח קיימת יחס הפוך בין המחיר לתשואה. כאשר המחיר עולה, התשואה יורדת, והפוך. תשואה זו, כאמור 2.8% לשנה באיגרות לעשור, נחשבת נמוכה מאוד בחתך היסטורי. אולם ביחס לעשור האחרון שהתאפיין בריבית אפס מדובר על זעזוע של ממש.

למה זה גרם לזעזוע?
עשור של ריבית אפס גרם להסטת כספים אדירה לנכסי סיכון בארץ וברוב המדינות המפותחות. מכיוון שהשקעות מסורתיות וסולידיות כמו פיקדונות בבנקים לא הניבו תשואה (או תשואה שקרובה לאפס) הציבור ומנהלי ההשקעות הגדילו את ההשקעות המסוכנות בשביל להשיג תשואה גבוהה. בעולם ההשקעות אין ארוחות חינם - השגת תשואה גבוהה כרוכה בהשקעה בנכסים מסוכנים יותר. תהליך זה, של הסטת הכספים, גרם בעשור האחרון למחירי המניות והנדל"ן לשבור שיאים. כעת, עליית התשואות על איגרות החוב האמריקאיות, שמתקרבת לרמה של 3% שוב מהווה אלטרנטיבה לשוק המניות. סיבה נוספת: השווי של נכסים כמו מניות או נדל"ן נגזר מנוסחאות פיננסיות של היוון הקשורות בריבית. עליית הריבית גוזרת שווי נמוך לאותם נכסי סיכון.

אז למה התשואה על האג"ח עלתה?
למרות בשבוע שעבר התשואה חצתה רמה "פסיכולוגית" של 2.7% מדובר על עלייה הדרגתית שנמשכת מזה מספר חודשים. הפדרל רזרב - הבנק המרכזי של ארה"ב - רומז כבר זמן רב כי המשק האמריקאי מוכן להעלאת ריבית, ואף חלק מחברי הבנק רמזו לא פעם כי מחירי המניות והנדל"ן מנופחים.

באופן פרדוקסלי מה שהצית את הירידות בשווקים הם דווקא נתונים חיובים. נתוני תעסוקה טובים בארה"ב הבהירו לפעילים בשוק המניות כי הבנק המרכזי לא יתמוך עוד במדיניות הריבית האפסית, שכן אבטלה נמוכה היא סימן למשק חזק - ולכן אין סיבה להחזיק ריבית נמוכה. מדיניות של אבטלה נמוכה וריבית אפסית לאורך זמן יכולה לגרור אינפלציה הרסנית כמו שהיתה בעולם בשנות ה-70'.

האם זה אומר שגם הריבית בישראל צפויה לעלות?
לא, או לפחות לא באופן מיידי. המצב בישראל שונה. בנק ישראל מנסה נואשות מזה כעשור להחליש את השקל. הכלי העיקרי של בנק ישראל זה לקבוע ריבית נמוכה מאוד על השקל. ריבית בנק ישראל המשמשת כעוגן לריבית במשק עומדת על 0.1% בלבד. ככל שריבית בנק ישראל נמוכה יותר, כך הכדאיות של משקיעים זרים לרכוש מלוות של בנק ישראל (מק"מ) או אג"ח ממשלתיות יורד.

בנוסף, בשביל להחליש את את השקל בנק ישראל קונה דולרים, כדי ליצור ביקוש מלאכותי לדולרים בשוק, ולהשפיע על היצע השקלים. השבוע פרסם בנק ישראל את  יתרות המט"ח לחודש ינואר - עלייה להיקף של 117 מיליארד דולר. רק בינואר האחרון היתרות עלו ב-4.6 מיליארד דולר.

חוסר הרצון של בנק ישראל להעלות את הריבית משתקף בתשואות האג"ח של מדינת ישראל שנסחרות בפער של יותר מאחוז מתחת לאמריקאית. אג"ח של מדינת ישראל לעשור מניבה תשואה שנתית של כ-1.7%, ואילו אג"ח של ארה"ב מניבה תשואה של 2.8%.
אם ישראלי מן היישוב היה קורא את הדברים האלו לפני כעשרים שנה בוודאי היה משפשף את העיניים או סבור שקיימת כאן טעות בנתונים. אכן ברוב שנותיה של המדינה היא תמיד נאלצה לשלם יותר מארה"ב עבור החובות שלה. אולם בשנים האחרונות המצב התהפך: העולם מוכן להלוות לישראל כסף בזול, ולארה"ב ביוקר.

אז התשואה על האג"ח של ממשלת ישראל תישאר נמוכה?
ריבית בנק ישראל היא הריבית לטווח קצר, ואילו אג"ח לעשור משקפת את הריבית הארוכה. קיים מתאם בין השתיים, אולם לא בצורה מוחלטת. 

עם זאת, האג"ח של ממשלת ישראל עשויות להיות מושפעות מתשואות של איגרות חוב אחרות בעולם. אם התשואות האג"ח של ארה"ב ימשיכו לטפס סביר להניח שגם תשואת האג"ח של ממשלת ישראל תעלה. עלייה כזו תשפיע על קשת רחבה של גורמים. החל מריביות המשכנתאות שיעלו, ועד לפגיעה בקופות הגמל, קרנות הפנסיה וקרנות השתלמות שמושקעות עד הצוואר באג"ח ממשלתיות (תשואה עולה משמעה אג"ח יורדת). 

עליית תשואה זו יכולה להתרחש במקביל לכך שריבית בנק ישראל תשאר ברמה הנוכחית (0.1%) - אולם במידה מוגבלת.

למה בנק ישראל רוצה שקל חלש?
בנק ישראל סבור כי הדרך שלו לשמור על הכלכלה חזקה ועל האבטלה הנמוכה היא לעודד את הייצוא. אם השקל יהיה חזק מדי (כלומר דולר נמוך מדי) המוצרים שמייצרים בישראל יהיו יקרים יותר באופן יחסי בחו"ל, וכך הדרישה למוצרים ישראלים בחו"ל תרד. בנק ישראל שואף להחזיק דולר יחסית גבוה, כמה שהוא יכול, ובכך להפוך את הייצוא הישראלי לאטרקטיבי יותר בחו"ל.

ובנק ישראל מצליח בכך?
העובדות הן כי הדולר נסחר כיום סביב רמה של 3.5 שקלים. זה קרוב מאוד לרמות שפל. כך שקשה להגיד שהשקל מוחלש, נהפוך הוא, השקל די חזק. אולם קשה לדעת מה היה קורה בדיוק אם בנק ישראל לא היה מתערב.

ובכלל, שקל חלש זה טוב לציבור?
תלוי לאיזה ציבור. ליצואנים שרוצים למכור את תוצרתם בחו"ל עדיף שקל חלש ככל האפשר (כלומר דולר חזק ככל האפשר). אשר לציבור הרחב, התמונה כבר שונה.

אם לדוגמא הדולר היה עומד על 2 שקלים (נמוך בהרבה מהמצב הנוכחי), אז מי שהיה טס לארה"ב היה מרגיש שהמסעדות, הקניות ובתי המלון זולים עבורו באופן יחסי. דוגמא נוספת: מי שרוצה לקנות מוצרי חשמל מיובאים (מקררים, מכונות כביסה, מחשבים וכדומה) מעדיף שקל חזק, שכן כך ישלם פחות שקלים עבור אותו מכשיר שמחירו המקורי נקבע במט"ח. מי יותר חשוב - הצרכנים או היצואנים שמספקים תעסוקה? זו כבר שאלה פוליטית.