אזור חיפה בפני מהפך? אושרה תמ"א 30 שמטרתה להפוך את מפרץ חיפה מחצר אחורית למרכז תוסס

דרום מפרץ חיפה, הנמצא בין הקריות לבין חיפה ונשר, הוא הריכוז הגדול במדינה של תשתיות כבדות ותעשיות מזהמות. במשך שנים מתקשות רשויות המדינה והרשויות המקומיות להתמודד עם המפגעים והמטרדים הנוצרים באזור, ומובן שתושבי האזור סובלים מהמצב. אישור תמ"א 30 היום, יכול להיות הסנונית הראשונה לשינוי המצב.

המועצה הארצית לתכנון ובנייה, בראשות מנכ"ל משרד הפנים, אריה בר, אישרה בישיבתה היום את תוכנית המתאר הארצית החדשה לדרום מפרץ חיפה (תמ"א 30), שאמורה לעבור לאישור הממשלה.

תמ"א 30 היא כלי תכנוני שיאפשר המשך פיתוח השימושים הלאומיים והמטרופוליניים החשובים במפרץ חיפה, תוך צמצום למינימום של הסיכון לתושבי האזור ושל הפגיעה בסביבה בראייה לטווח ארוך (לשנת יעד 2025).

מדובר בכלי תכנוני מקיף, שמטרתו להפוך את האזור מחצר אחורית למרכז מטרופוליני בטוח, תוסס כלכלית וחברתית וידידותי לסביבה. התוכנית תאפשר מימוש ההזדמנויות הקיימות בדרום המפרץ לפיתוח כלכלי ותשתיתי נוסף, מוקדי מסחר ובילוי, שילוב שטחי פארק מטרופוליני וכן פיתוח שטחי מגורים בצמידות דופן לאזורי המגורים הקיימים.

התוכנית חלה על שטח של כ-33 קמ"ר ביבשה וכ-10 קמ"ר בים, והיא כוללת שימושים של פעילות כלכלית ממוקדת בזיקה לנמל ולשדה התעופה, אזורי תעסוקה ומסחר ברמה עירונית ומטרופולינית, נמל ושטחים לוגיסטיים, שימושי תשתיות דלק, גז ותעשיות פטרו-כימית, וכן פארק ושטחים פתוחים בזיקה אל נחל הקישון כנחל חי.

להשגת היעדים, קובעת התוכנית מספר כלים תכנוניים: הגבלת הסיכונים והכללתם בתוך מתחמים מוגדרים, קביעת מתחם בו תיאסר לחלוטין הקמת מפעלים מסוכנים, וייאסר בתחומו כל סיכון או זיהום ממתחמים אחרים. מתחם זה כולל בתוכו את מרבית האזורים החשובים לפיתוח הפעילות הכלכלית, הסביבתית והאנושית במרחב.

בנוסף ייקבע מתחם מעורב, מתחם שקיימים בו היום מקורות סיכון, אך אסור יהיה להקים בו בעתיד מקורות סיכון חדשים. בנוסף לכך, מקורות הסיכון במתחם זה יוסדרו בהדרגה, עד שיוגבלו לתוך גבולות המגרשים תוך הפחתת סיכונים, בהתאם לסקרי סיכונים שיוכנו עבורם. עוד קובעת התוכנית כי הקמת מפעלים ומתקנים מסוכנים חדשים בעתיד תותר אך ורק במתחם בו קיימים היום מפעלים ומתקנים מסוכנים. כל המפעלים במתחם זה יוסדרו כך שלא יטילו מגבלות ולא יהוו סיכון, אלא בתוך גבול המתחם.

בנוסף לכך, התוכנית קובעת שימושי קרקע, העונים על הצרכים הקיימים והעתידיים של האזור, והוראות לתכנונם, והיא אינה פוגעת בתוכניות מאושרות ובשימושים הקיימים על פי דין (ובכלל זה אתרי האחסון בעורף הנמל).

החלטת המועצה התקבלה לאחר שמיעת למעלה מעשרים הערות והשגות (על ידי חוקר שמונה לתכנית) של הרשויות המקומיות, המפעלים באזור, רשויות ומשרדי ממשלה רלוונטיים וארגונים ציבוריים.