שינוי חוקי המשחק בצריכה הפרטית

בשנה החולפת היו כמה מילים בולטות בעיקר: מינוף והלוואות. האם מישהו למד מזה משהו? הבעיה הגדולה היא, במידה ומישהו כן למד, היא למה אפשר לצפות מהצרכנים שמהם די התעלמו במשבר הנוכחי. עיקר האשמה נפלה על הבנקים, מחד גיסא מינפו יותר מידי ומאידך לא שיחררו מספיק הלוואות. הצד החדש של הצרכן שנולד מהמשבר הוא הצורה שבו השיקום הכללי יהיה בסופו של דבר.

אני מקדים ומדבר על היום שאחרי, כי הגיע הזמן להתחיל לחשוב על זה ובעיקר על תוצאות המהלך של הסנאט בארה"ב שאישר אמש הרחבה לתוכנית החילוץ, הכוללת קניה של נכסים רעילים מהבנקים (בעיקר אגרות חוב מגובות משכנתאות) בשווי של 500 מיליארד דולר, ועוד תמיכה של טריליון דולר בהלוואות באמצעות הבנק המרכזי. אומנם האישור עדיין לא סופי, אבל בקרוב מאוד יכול להיות. אני לא חושב שזה מה שיסיים את המשבר כיוון שיש אספקט שעוד לא טיפלו בו: הצרכן (טעמי הציבור).

מה יקרה ביום שאחרי? הבנקים "ניקו" את התיקים שלהם מחובות מגובי משכנתאות ומעוד כל מיני חולי. לאחר מכן, הם יחזרו למתכונת הישנה של מתן הלוואות, ירוויחו על הריביות וייצרו סוג חדש של קרדיט. כמובן שהפעם תהיה יותר רגולציה, אבל בסופו של דבר זה מה שהם יודעים לעשות...

האם הצרכנים ילוו את הכספים? יחזרו למשכן את העתיד ויתפללו שהשוק לא יהיה תנודתי כל כך? לפני המשבר הצרכן הממוצע היה קונה את הבית בהלוואה את המכונית בתשלומים וכמובן פעם בשנתיים מחליף אותה על ידי מחזור הלוואה.

היום המשחק השתנה. הפחד מפיטורים יישאר חרוט אצל האנשים, וחוסר יציבות במשק רק יוסיף לחשש. הכלכלה האמריקאית שמבוססת 70% על צריכה פנימית תוריד הילוך ותחשוב פעמיים או שלוש על הוצאות של כסף מהכיס וכניסה להתחייבויות עתידיות. התהליך כבר החל. רוב ההוצאה הפרטית של האזרח הממוצע היה החזר הלוואות או מחזור הלוואות ישנות במקום הוצאות על רכישות חדשות. בדצמבר 2008 היתה נפילה של לקיחת אשראי בסכום מצטבר של 6.6 מיליארד (6.3 מיליארד מתוכם היו החזרים לכרטיסי אשראי). בחצי הראשון של 2008 הצריכה הפרטית הייתה סטטית והחל מחודש מאי החלה להתכווץ וגרמה לירידה בצריכה הכללית, דבר הנמשך עד היום.

ביום שאחרי המשבר אנשים שכן יוכלו לקחת אשראי ולא יפחדו, יתקלו בעוד מעצור חדש: חוקים חדשים ויותר נוקשים למימוש האשראי. הרגולציות החדשות ימנעו מאנשים למנף כספים ויתחיל תהליך של הסתגלות לקניה מופחתת.

הפחד האמיתי יגיע מהמספרים שאנו רואים בכל יום שישי הראשון של החודש: נתוני האבטלה. הצפי החודשי הוא למספרים קשים ולמרות זאת בכל פעם מחדש המספרים מפתיעים עם עוד ועוד מובטלים שנפלטים לשוק, במספרים הגרועים מהציפיות. האבטלה היום בארה"ב עומדת על 7,6%. המעגלים מצטמצמים במהירות - אין הרבה אנשים שלא מכירים מובטלים חדשים בסביבה הקרובה וזה מתחיל להשפיע.

ארה"ב אחרי המשבר תיראה שונה ותתנהג אחרת. השמרנות תחזור ושיגעון הקניות ירד. בטווח-הקצר זה יפגע בה קשה אבל בטווח-הארוך זה ייצב אותה ויצור מגן בפני המשבר הבא.

קצת על הדולר

ההשפעה המרכזית על הדולר כיום היא תוכנית החילוץ, איך ישחקו עם המספרים והאם יהיה אישור "לבנק הרע" שיבלע את כל הכלים הרעילים. אישור כל סוג של תוכנית יהיה בהחלט טוב לדולר בעיקר בקהל המשקיעים שלא מפסיק לחפש את חוף המבטחים החדש.

כמו שכתבתי בסקירות הקודמות אנו לא רואים עדיין שינוי בתחזית לגבי הדולר. מתוך כל מדינות ה-G10, ארה"ב היא היחידה שמגיבה מהר (הן מבחינת ריביות והן מבחינת הזרמת כספים לשוק). היעד שלנו לגבי היורו-דולר נשאר על 1.20. האירופאים ממשיכים בינתיים להוריד ריביות, ומטפלים בבעיות בדרך עקיפה ובהכחשה, אך בכל זאת פועלים. בריטניה קצת מאחרת בתגובה.

בשורה התחתונה דירוג חוזקם של המטבעות לפי הטיפול הכלכלי: הדולר מוביל, אחריו מגיע היורו ולבסוף מדשדש לו הסטרלינג.


* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור ני"ע או מטבע כלשהו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.