משבר אפריקה ישראל - תחילתו של "צונאמי כלכלי"

אסיפת בעלי האג"ח של חברת אפריקה ישראל והרוחות שסערו באסיפה הבהירו לכל מי שהיה לו ספק בכך, כי הדרך להסדר חוב של 7.5 מליארד שקל עוד ארוכה.

הבעלים של 13 סדרות האג"ח השונות וביניהם בעלי סדרות האג"ח הקצרות ט' ו-כ"ד, היו רחוקים מאוד מהסכמה בינם לבין עצמם ועל כן הדרך להסכמה בינם לבין החברה נראית היום קשה עד בלתי אפשרית.

יתכן שבטווח שבין חצי שנה לשנה יוכלו אולי מחזיקי האג"ח להגיע להסכמה עם החברה ואולם עד אז עלולה אפריקה לאבד את המוניטין שלה ואת יכולתה להתחייב כספית לפרויקטים חדשים ולמעשה תגיע למבוי סתום, שיוכל להסתיים בפירוק בלבד, דבר שיפגע בסופו של דבר במחזיקי האג"ח של החברה.

אפריקה חוליה ראשונה בשרשרת

אילו האפקט של משבר הנדל"ן העולמי היה מנת חלקה של אפריקה בלבד כי אז ניתן היה לעבור על כך לסדר היום. ואולם נראה לנו שחברות נוספות גם הן מתדפקות על דלתות הסדרי החוב או לפחות ממתינות בסבלנות לתורן. חב' מנורה מבטחים דרשה בימים האחרונים מנאמן א' של חב' סקורפיו נדל"ן (בני שטיינמץ) לכנס בדחיפות את מחזיקי האג"ח בחברה.

חב' ביי-קפיטל של בוימלגרין היתה אמורה להעמיד בטחונות לבנק המזרחי על נכסים שונים ואולם לא עשתה כן דבר שמעמיד בסכנה את הסדר החוב של בוימלגרין עם בעלי האג"ח שלה. אגרות החוב והמניות של כלכלית ירושלים "צנחו" בימים האחרונים דבר שמעמיד בספק גדול יותר את הצהרתו של פישמן שהחברה תעמוד בכל התחייבויותיה בשנתיים הקרובות. ואם לא דיי בכך, אי אפשר להתעלם מגיוסי ההון המקרטעים של השבוע החולף כאשר כור (דנקנר) גייסה רק 150 מליון ₪ במקום 900 מליון המתוכננים וקבוצת דלק שגייסה 350 מליון במקום 400 מליון המתוכננים.

סקירה מידגמית זו של הבעייתיות השוררת בשוק ההון בימים אלו מצטרפת להצהרתו של מנכ"ל האוצר שהמליץ לכולנו שלא לתפור את החליפות ל"מסיבה" שלאחר המיתון כי אנחנו עוד לא שם.

ללמוד מהאמריקאים כיצד להתמודד עם משבר כלכלי

לנו נראה, בכל הכבוד, כי בעייתה של אפריקה ישראל אינה רק בעייתו האישית של לב לבייב. בעייתה של אפריקה היא הבעיה של כל המשקיעים בתחום הנדל"ן בבורסה הישראלית שכבר חוו בימים האחרונים את אפקט אפריקה. ולא זו אף זו, בעייתה של אפריקה בטווח הקצת יותר רחוק היא בעייתם של כלל המשקיעים בבורסה הישראלית, שכן כאשר חברות נוספות תצטרפנה ל"קלחת" של אפריקה ה"אש" תתפשט לכלל החברות בבורסה הישראלית.

אנו יכולים ללמוד בהקשר זה, מאופן התנהלותה של הכלכלה החזקה בתבל (עדיין), ארצות הברית. לממשל האמריקאי היה ברור בעיצומו של המשבר הפיננסי שאם לא יזרים עשרות מליארדי דולרים לתמוך בבנקים הגדולים פאני מיי ופרדי מק כי אז "בארזים תיפול שלהבת", ואם זה יקרה, אזובי הקיר - קרי הבנקים הקטנים יפלו כמגדל קלפים, ושוויו של הדולר אז, יהיה כשווי הנייר עליו הוא מודפס.

אם הרשויות בארצנו לא ישכילו לפתור את בעייתה של אפריקה ומייד, ואת בעייתן של החברות הנוספות המתדפקות על שערי הסדרי החוב כי אז הבורסה הישראלית ואיתה הכלכלה הישראלית כולה יצטרכו לשלם את המחיר.

מי הישראלי "השפוי" שישקיע אז באגרות חוב של חברה כלשהי בבורסה אם ההשקעה באגרות חוב של החברות הגדולות והיציבות במשק כמו אפריקה ישראל, כלכלית ירושלים דנקנר השקעות וקבוצת דלק הכזיבה. ואם כך יקרה לבורסה הישראלית, הכלכלה הישראלית תצעד בבטחה עשרים שנה אחורה.

האחראים לפתרון המשבר-הרשות לניירות ערך ומשרד האוצר

מצב דברים בעייתי זה כפי שחווה שוק ההון הישראלי בימים אלו מבהיר לכולנו כי "צו השעה הכלכלי" הוא פתרון מהיר של הסדר החוב של אפריקה ובהמשך ועפ"י אותם עקרונות גיבוש הסדרי חוב לשורה ארוכה (מן הסתם) של חברות נוספות.

פתרון מהיר והסדר חוב לחברת אפריקה ולחברות נוספות לא יכול להתבצע ע"י התארגנות ספונטנית של מאות או אלפי בעלי אגרות חוב. התארגנויות ואספות אלו יוכלו לכל היותר לשחרר "קיטור" אבל לא יביאו לשום פתרון מושכל בטווח זמן סביר.

אין ספק שבנסיבות אלו "הרשות לניירות ערך" היא זו שצריכה להרים את הכפפה וזאת מתוקף תפקידה ל"שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך" כאמור בחוק ניירות ערך. נראה לנו שמשרד האוצר אף הוא צריך להידרש לנושא כאשר הדרך שנראית לנו היא הקמת מנהלת הסדרי חוב בניהול האוצר והרשות לניירות ערך.

תפקידה של המינהלת יהיה בין היתר לבצע פעולות כדלקמן:
א. לקבוע עקרונות לגיבוש הסדרי חוב לחברות בקשיים עקב מהשבר העולמי.
ב. לבדוק תוכניות הבראה של החברות, לקבלן או לדחותן ולשלוח את החברות הלא מתאימות לפירוק.
ג. לדרוש מבעלי המניות ויתור על מניות ו/או הזרמת הון ו/או העמדת בטוחות להסדר.
ד. לשקול במקרים מתאימים אפשרות של העמדת ערבות מדינה לחברה בהיקף דומה להזרמת הון ו/או העמדת ערבויות מטעם בעל המניות בחברה.

נדגיש כי כל הצעדים הללו דרושים בראש וראשונה על מנת להציל את השקעתם של מאות אלפי משקיעים (יחידים, משפחות, פנסיונרים קופות גמל וחברות) אשר עלולים לאבד הון רב אם "הצונאמי" שהחל בחברת אפריקה ילך ויגבר ויפיל חברות נוספות. ואולם בעיקרם דרושים צעדים אלה על מנת להציל את הכלכלה הישראלית.

הכותב הינו הבעלים והמנהל של משרד עוה"ד דוד לוי ואתר המכרזים "מכרז און ליין".

* עוה"ד דוד לוי משמש כיו"ר וחבר וועדת השקעות של חב' "כיוון ניהול קרנות נאמנות בע"מ" . החברה מחזיקה ו/או עשויה להחזיק ניירות ערך המוזכרים בכתבה. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו ? עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.