החברות חוששות מאינפלציה? גידול חד בהיקף הנפקות אג"ח לא צמודות

בשנה האחרונה חל שינוי בתמהיל איגרות החוב הקונצרניות המונפקות ע"י הסקטור העסקי וחלקן של איגרות החוב הלא-צמודות, שבעבר היה כמעט שולי, הפך להיות משמעותי ביותר.

"הסיבה העיקרית לכך היא החשש של החברות המנפיקות מעליית קצב האינפלציה במשק, במקביל לתהליכי היציאה מהמשבר הפיננסי העולמי, העלולה לגרום להוצאות מימון גבוהות בגין איגרות חוב צמודות למדד", כך נכתב על ידי קובי אברמוב, מנהל יחידת המחקר בבורסה בנושא איגרות החוב הקונצרניות הלא-צמודות בבורסה, במאמר לקראת השקת מדד תל-בונד שקלי המתוכנן לדצמבר 2009.

"מעניין לציין שחלק מהמנפיקים, המעוניינים לגוון את התחייבויותיהם ובכך להקטין את הסיכון הפיננסי אליו הם חשופים, משלבים באותו הנפקה גם איגרות חוב צמודות וגם איגרות חוב שאינן צמודות. בנוסף, בדרך כלל המרווח בין איגרות חוב קונצרניות ובין הממשלתיות נמוך יותר באג"ח לא-צמודות, מאשר בצמודות מדד".

במקביל, אומר אברמוב, גם המשקיעים המוסדיים, שהם הרוכשים העיקריים של איגרות החוב בבורסה, מעוניינים לגוון ולהשקיע באפיק השקעה לא-צמוד, הנושא גבוהה יותר מזו של איגרות החוב הממשלתיות הלא-צמודות מסוג "" ו"".

אברמוב מציין כי איגרות החוב הלא-צמודות מונפקות בדרך כלל למח"מ קצר יותר מאשר איגרות חוב צמודות מדד, והריבית הנומינלית הגבוהה יותר שהן נושאות, לעומת איגרות-חוב צמודות מדד, מגדילה במידה מסוימת את האטרקטיביות שלהן בקרב המשקיעים.

כיום נסחרות בבורסה 39 סדרות של איגרות חוב קונצרניות לא-צמודות נושאות ריבית קבועה ו-24 סדרות לא-צמודות נושאות . שווי השוק של כל אלה מגיע לכ-25 מיליארד שקל.

הגידול החד בחלקן של איגרות החוב הלא-צמודות מסך גיוס ההון של הסקטור העסקי בולט במיוחד בהשוואה לנתונים בשנת 2007 ? בה היוו איגרות חוב אלה כ-11% בלבד מסך גיוס ההון באמצעות איגרות חוב קונצרניות (רובן הונפקו ע"י קבוצת גזית, שהייתה גם המנפיקה היחידה של לא צמוד בשנת 2006). בשנה שלאחר מכן עלה חלקן לכ-27% ואילו בתשעת החודשים הראשונים של 2009 הן מהוות כ-43% מסך הנפקות איגרות החוב הקונצרניות בתקופה.

מתחילת השנה הונפקו 29 סדרות של איגרות חוב לא-צמודות בשווי של 11 מיליארד שקל. מחצית מאיגרות החוב שהונפקו השנה נושאות ריבית קבועה והמחצית השנייה נושאת ריבית משתנה. "מעניין לציין שכל איגרות החוב הלא-צמודות שהונפקו בשנת 2008 היו נושאות ריבית קבועה", מדגיש אברמוב.

מדד חדש נולד

מאז תחילת 2007, בה הושק מדד תל בונד-20 , הכולל איגרות חוב קונצרניות צמודות מדד, עלו מחזורי המסחר היומיים הממוצעים באיגרות החוב ביותר מפי 2.5. במקביל, 23 תעודות סל הונפקו על שלושת מדדי התל-בונד הקיימים, כשהיקף ההחזקות בהן הוא למעלה מ-9 מיליארד שקלים, המהווים יותר מ-10% משווי השוק של נכסי הבסיס.

אברמוב מציין כי "הביקוש הגובר להשקעה באיגרות חוב קונצרניות מחד, עם הצורך של הסקטור העסקי במקור מימון נוסף מאידך, הביאו לצמיחה מואצת של שוק זה בשנים האחרונות. עקב הגידול החד בהיקף ההנפקות של אג"ח קונצרניות לא-צמודות והביקוש למדדים נוספים של איגרות חוב קונצרניות, החליטה הבורסה להשיק מדד תל בונד חדש, הכולל איגרות חוב שקליות בריבית קבועה, שאינן צמודות למדד".

האיגרות אשר ייכללו במדד יעמדו בתנאי הסף הבאים: מינימאלי של 250 מליון שקל, דירוג A מינוס בדירוג מעלות או A3 בדירוג של חברת מידרוג, מינימום תקופה לפדיון ? 12 חודשים, במדד ייכללו כל איגרות החוב העומדות בתנאי הסף, כאשר מספרן לא יוגבל (בשונה ממדדי התל-בונד הקיימים).

המועד הקובע לבחירת איגרות החוב הכלולות במדד יהיה ה-15 בנובמבר 2009 והשקת המדד החדש מתוכננת ל-1 בדצמבר 2009. במדד תל-בונד שקלי צפויות להיכלל, נכון להיום, 17 סדרות של איגרות חוב לא צמודות, בריבית קבועה, ששוויין כיום כ-12 מיליארד שקל. המאמר המלא של קובי אברמוב בנושא איגרות חוב קונצרניות לא-צמודות אמור להתפרסם בימים הקרובים בירחון הבורסה.