תגובות למהלך המפתיע של פישר: "בנק ישראל הגיע להחלטה שהייצוא הישראלי מספיק חזק"

נגיד , הפרופ' סטנלי פישר, הפתיע אתמול והודיע על העלאת שיעור הריבית לחודש דצמבר ב-0.25% לרמה של 1%. רפי גוזלן, אסטרטג המאקרו של לידר שוקי הון, אומר בתגובה למהלך כי "העלייה בציפיות לאינפלציה היא זו שהכריעה את הכף להעלאת הריבית. לא ניראה כי חל שינוי מהותי במדיניות העלאת הריבית ההדרגתית . ההחלטה צפויה להוביל לירידה בציפיות לאינפלציה ואם הן יתבססו ברמה נמוכה יותר במהלך החודש הקרוב תישאר הריבית לינואר ללא שינוי".

לדעתנו, הנקודה הקריטית שגרמה לבנק ישראל להעלות החודש את הריבית (ושבגללה צפינו את ההעלאה) היא הגידול הניכר ביצוא. ככל שמצב היצוא משתפר, כך קטן החשש של בנק ישראל מאפשרות של התחזקות השקל ולכן הבנק מרשה לעצמו להעלות את הריבית מוקדם יותר מאשר בארה"ב ובאירופה.

ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי בקבוצת הראל ופיננסים, אומר כי רמת הריבית נמוכה מאד גם לאחר ההעלאה הזו, ואם היא תישאר כל כך נמוכה לאורך זמן היא תוביל להיווצרות לחצים אינפלציוניים משמעותיים תוך שנה או שנתיים. לכן, ההערכה שלנו היא שבנק ישראל ימשיך ויעלה בהדרגה את הריבית, בקצב ממוצע של פעם בחודשיים, בכל פעם ברבע נקודת אחוז, אלא אם כן יהיו שינויים משמעותיים בשער החליפין או במשתנים מקרו- כלכליים אחרים.

רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות, אומר כי "הצעד אינו משדר דחיפות מיוחדת מבחינת קצב האינפלציה או הצמיחה הכלכלית. איננו סבורים שיש הבדל גדול במיוחד בין שתי הרמות, ונראה כי הצעד נועד לאותת לשוק ההון, שבנק ישראל מזהה שעת כושר לנרמל באופן הדרגתי את הריבית".

"ההבדל העיקרי בין החלטה זו לקודמתה הוא באופן ההתייחסות לשינויי המיסוי וההיטלים. אם בהודעה הקודמת נכתב שבניכוי הגורמים הללו היה השינוי במדד קרוב לאמצע יעד האינפלציה, זווית הסתכלות ששידרה מתינות, הפעם כתוב שבחודשים הקרובים האינפלציה תהייה גבוהה מהגבול העליון של היעד, כשהגורמים הללו הם חלק מכך. בנק ישראל רומז לפיכך על עלייה מסוימת באינפלציה הצפויה ביחס לאינפורמציה שהייתה בידיו בחודש הקודם".

עוד אומר מנחם כי חשובה מאוד היעדרות ההתייחסות לפער התוצר כגורם ממתן , בניגוד לחודש הקודם. הפעם לא כתוב שדי בסיום ההשפעות קצרות הטווח של צעדי הממשלה כדי למתן את האינפלציה, אלא שיש צורך בהעלאת הריבית כדי להבטיח שהאינפלציה תתייצב גם כשהשפעות אלה תתפוגגנה. אין ספק שנתוני החשבונות הלאומיים לרביע השלישי של השנה השפיעו על ההחלטה ולהערכתנו ? גם אם הדבר לא נאמר במפורש, וכך גם הפיחות בימים האחרונים בשער השקל כנגד הדולר. "פה אנו מעלים סימן שאלה, שכן להערכתנו דוח התוצר לא היה חזק במיוחד ולמעשה ? אלמלא הקדמת הייבוא של מוצרים בני קיימא ע"י הצרכנים, כהיערכות לקראת העלאת המס, התוצאות היו פחות מרשימות".

בנק ישראל הגיע, להערכת מנחם, להחלטה שהייצוא הישראלי מספיק חזק כדי להקטין את התמיכה בדולר כנגד השקל. זאת בדומה להחלטה שקיבל לאחרונה הבנק המרכזי של אוסטרליה. עד כה סבר בנק ישראל שנחוצה תמיכה חזקה יותר במטבע האמריקאי. לסיום אומר מנחם כי בנק ישראל מחזק את החלטתו במספר חזיתות. משום כך, סביר שבחודשים הבאים נראה, לסירוגין, העלאות מדודות של הריבית.

ד"ר רובי נתנזון, מנכ"ל מרכז "מאקרו" לכלכלה מדינית, אומר כי כי החלטה זו תגרום לפגיעה חמורה בהתאוששות המשק הישראלי לאחר המשבר הכלכלי. משמעות ההחלטה, על פי ד"ר נתנזון הינה הענשת הסקטור העסקי בישראל, כאשר הפגיעה הראשונית והקשה ביותר תהיה בעסקים הקטנים.