2 תעודות שמעוררות עניין גדול ועשויות ליצור הזדמנות

אריה גורן, אנליסט גלובאלי בכלל פיננסים, מתייחס לשינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון ונותן דגש למחיר הפלטינה
 | 
telegram

במסחר בסחורות בשבוע האחרון נרשמו ירידות תלולות במחירי כמעט כל הסחורות. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד בסיכום שבועי ב-3.62%. מדד הסחורות נמוך כיום ב-40.6% ממחיר השיא שלו, שנקבע ב-3 ביולי 2008, אך גבוה באותו שיעור ממחיר השפל, שאליו צנח ב-24 בפברואר 2009.

הירידות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר במחירי הסחורות החקלאיות: התירס ירד ב-12.2%, החיטה ירדה ב-10.3% והסויה ירדה ב-4.7%, לאחר שדוח של משרד החקלאות האמריקאי, שהתפרסם ביום שלישי שעבר, לימד על יבולים גדולים מהתחזיות. גם במחירי האנרגיה נרשמו ירידות תלולות: הנפט להסקה ירד ב-7.0%, הפחם ב-6.7% והבנזין ב-5.1%.

מחיר הנפט הגולמי ירד ב-5.7% ל-78 דולר לחבית. רק כדי לסבר את האוזן, מסיכום נתונים של משרד האנרגיה האמריקאי לשנת 2009 מתברר שארצות הברית ייבאה 4.35 מיליארד חביות נפט באותה שנה, 63% מתצרוכתה, והוציאה כ-265 מיליארד דולר על יבוא הנפט, יותר מחצי מיליון דולר לכל דקה ודקה.

המתכות האצילות לא השתתפו במגמת הירידות הכללית, אמנם הזהב ירד ב-0.7% ל-1,130.50 דולר לאונקיה והכסף ירד ב-0.2% ל-18.43 דולר לאונקיה, אבל הפלדיום עלה ב-5.3% ל-447.75 דולר לאונקיה והפלטינה עלתה ב-1.6% ל-1,596.10 דולר לאונקיה, אבל על הפלטינה בהמשך.

מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, עלה ב-5.06% בשבוע שעבר ל-3,299 נקודות. המדד גבוה כעת מהשפל, 2,163 נקודות, שנרשם ב-24 בספטמבר 2009 ב-52.5%, אבל נמוך ב-29.2% מהפסגה 4,661 נקודות, שנרשמה ב-19 בנובמבר 2009.

המסחר במניות בארצות הברית ובעולם בשבוע שעבר החל בעליות, אבל הירידות ביום שישי האחרון מחקו את כל העליות, והשבוע הסתיים בסיכום שלילי. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, ירד בסיכום שבועי ב-0.78% ל-1,136.03 נקודות, לאחר שביום חמישי שעבר נרשם ערכו הגבוה ביותר מאז ספטמבר 2008, החודש שבו פשטה חברת ליהמן ברדרס את הרגל, 1150.41 נקודות. מדד מניות הנאסד"ק ירד בשבוע שעבר ב-1.26% ל-2,287.99 נקודות. מדד המניות העולמי MSCI World ירד בשבוע שעבר ב-0.22% ל-1,195.66 נקודות, המדד נמוך כיום ב-28.9% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-74.8% מהשפל שאליו צנח ב-9 במארס 2009.

הדולר התחזק מעט בשבוע שעבר ביחס לאירו ב-0.16% ל-1.439 דולר לאירו, אבל נחלש ב-1.96% ביחס לין היפני ל-90.83 ין לדולר. ביחס לשקל נחלש הדולר בסיכום שבועי ב-0.97%, ושערו היציג האחרון היה 3.682 שקל לדולר.

בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו הצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו הרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת.




הפלטינה

הפלטינה היא מתכת לבנה בעלת ברק כסוף ומשקל סגולי גבוה ביותר - 21.45 (בשל הנדירות של הפלטינה והמשקל הסגולי הגבוה שלה הייתה יכולה להיכנס כל כמות הפלטינה שהופקה עד היום בעולם לקובייה שאורך הצלע שלה 7.5 מטר). הפלטינה עמידה מאוד בפני קורוזיה ובפני חומרים כימיים ואינה מתחמצנת אפילו בטמפרטורות גבוהות (נקודת ההתכה של פלטינה גבוהה מאוד, 1772 מעלות צלזיוס, לעומת 1064 מעלות של זהב). הפלטינה היא גם מוליכת חשמל מעולה. כל זאת והיכולת הקטליטית יוצאת הדופן שלה הביאו לשימושים תעשייתיים רבים, נוסף על ייצור התכשיטים.

הפלטינה היא מתכת נדירה ביותר: היא מופיעה בטבע גם בצורה טהורה אבל בעיקר בסגסוגות עם מתכות אחרות במרבצים שנוצרו מזרימת נהרות ברוסיה, דרום אפריקה, קולומביה ואלסקה. באופן מסחרי מפיקים פלטינה כמוצר לוואי ממכרות ניקל בסאדברי שבמדינת אונטריו בקנדה; ממכרות זהב בדרום אפריקה וממרבצים של נהרות ברוסיה. יש לכרות בממוצע עשרה טון עפרה כדי להפיק אונקיה אחת (31.1 גרם) של פלטינה טהורה. אין שיטה אחת ויחידה להפרדת הפלטינה ממתכות אחרות: ההפרדה נעשית לרוב בתהליכים כימיים מורכבים.

ביום שישי ה-8 בינואר 2010 החלו להיסחר בבורסת המניות של ניו יורק שתי תעודות סל חדשות, שדובר בהן רבות וציבור משקיעים רחב ציפה להן בשקיקה. ETF Securities, החברה המובילה בתעודות סל לסחורות הנסחרות באירופה, השיקה בארצות הברית לפלטינה ממשית, שסימולה PPLT, ותעודת סל לפלדיום ממשי, שסימולה PALL (הסימולים הם בני ארבע אותיות בדומה לסימול תעודת הסל של החברה באירופה ובניגוד למקובל בבורסת ניו יורק, שבה המניות ותעודות הסל מקבלות סימול של עד שלוש אותיות).

בניגוד לתעודת הסל E-TRACS UBS Long Platinum ETN, הנסחרת בסימול PTM והמשקיעה בחוזים עתידיים על פלטינה, תעודת הסל PPLT רוכשת פלטינה ממשית ומאחסנת אותה. היתרון בהשקעה בסחורה ממשית הוא שאין צורך למכור את החוזה העתידי עם פקיעתו ולרכוש חוזה עתידי חדש, שברוב המקרים הוא יקר יותר (במצב של קונטנגו), כך שבמקרים רבים תעודת הסל אינה מצליחה לממש את רוב עליית מחיר הסחורה. רכישה של פלטינה ממשית כרוכה בהוצאה על דמי אחסנה, אבל השפעתה של הוצאה זו היא מזערית.

ג'ף קריסטיאן, מנכ"ל חברת המחקר למתכות אצילות CPM Group, מעריך שכבר בשנתן הראשונה ירכשו תעודות הסל החדשות כמויות גדולות של פלטינה ופלדיום בעקבות הביקוש הרב של ציבור המשקיעים, ולדבר תהיה השפעה דרמטית על שוק המתכות האצילות האלו: הוא יביא בהכרח לעלייה במחירן. לדבריו, אלו הן חדשות טובות למשקיעים וליצרנים, אבל לא טובות כל כך למשתמשים במתכות: יצרני המכוניות. בערך 50% מצריכת הפלטינה ו-53% מצריכת הפלדיום משמשים לממירים קטליטיים להפחתת הגזים המזהמים הנפלטים מכלי הרכב, ובמונחים דולריים ההוצאה על המתכות האלו היא משמעותית ביותר בכלל ההוצאות ליצור מכוניות.

הפלטינה העולמי שנים 2010-2003


*לגבי השנים 2010-2009 הנתונים הם בגדר הערכה





*מאת: אריה גורן, גלובלי בכלל פיננסים.

*הערה: אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או למכירה של פלטינה, פלדיום, או כל סחורה שהיא.

תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות