על סחורה שזינקה ב-163% ואז נפלה: זו הזדמנות?

במסחר בסחורות בשבוע האחרון לא נרשמה מגמה אחידה, מחירי אחדות מהסחורות עלו ומחירי אחרות ירדו. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה בסיכום שבועי ב-0.79%. מדד הסחורות נמוך כיום ב-41.6% ממחיר השיא שלו, שנקבע ב-3 ביולי 2008, אך גבוה ב-38.4% ממחיר השפל, שאליו צנח ב-24 בפברואר השנה.

העליות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר במתכות האצילות ובמתכות התעשייתיות: הפלדיום עלה ב-9.9% ל-476.70 דולר לאונקיה, הכסף עלה ב-5.2% ל-17.38 דולר לאונקיה, הניקל עלה ב-9.8% ל-22,500 דולר לטון, האלומיניום עלה ב-7.3% ל-2,201 דולר לטון והנחושת עלתה ב-5.6% ל-7,467 דולר לטון. לעומתם נרשמו במחירי הסחורות החקלאיות ירידות: החיטה ירדה ב-5.0% ל-4.93 דולר לבושל, האורז ירד ב-4.9% ל-13.10 סנט לפאונד והסוכר ירד ב-6.0% ל-22.20 סנט לפאונד, אבל על הסוכר בהמשך.

מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, עלה בשבוע שעבר עלייה תלולה בשיעור של 18.41% ל-3,242 נקודות. המדד נמוך כעת ב-30.4% מהפסגה, 4,661 נקודות, שנרשמה ב-19 בנובמבר 2009, אבל גבוה ב-50% מהשפל, 2,163 נקודות, שנרשם ב-24 בספטמבר 2009.

במסחר במניות בארצות הברית ובעולם נרשמו עליות נאות בסיכום שבועי. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, עלה ב-3.1% ל-1,138.69 נקודות, המדד רחוק כעת ב-1.0% מהפסגה שנרשמה ב-19 בינואר השנה. מדד מניות הנאסד"ק עלה בשבוע שעבר ב-3.94% ל-2,326.35 נקודות, זהו מחיר הסגירה הגבוה ביותר שלו מאז 3 בספטמבר 2008, שבועיים לפני קריסת ליהמן ברדרס. מדד המניות העולמיMSCI World עלה בשבוע שעבר ב-3.27% ל-1,170.46 נקודות, המדד נמוך כיום ב-30.4% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-71.1% מהשפל שאליו צנח ב-9 במארס 2009.

מחיר הדולר ביחס לאירו לא השתנה בשבוע שעבר ונסגר ב-1.362 דולר לאירו. ביחס לין היפני הדולר התחזק בסיכום שבועי ב-1.53% ל-90.28 ין לדולר. הדולר נחלש ביחס לשקל בשבוע שעבר ב-0.66%, ושערו היציג האחרון היה 3.771 שקל לדולר.

בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו הצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו הרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת.

סוכר

לאחר עלייה דרמטית במחיר הסוכר ממחיר של 11.23 סנט לפאונד ב-5 בדצמבר 2008 ל-29.56 סנט לפאונד ב-29 בינואר השנה, עלייה של 163%, ירד מחיר הסוכר בשבועות האחרונים והגיע ל-21.12 סנט לפאונד ביום רביעי שעבר, ירידה של 28.6%, לאחר מכן עלה מעט הסוכר ונסגר ביום שישי האחרון במחיר של 22.2 סנט לפאונד.

כלכלני הבנק הגרמני Commerzbank פרסמו בשבוע שעבר הערכה שמחיר הסוכר צפוי לחזור ולעלות לערכו הגבוה ביותר ב-29 השנים האחרונות, 29.56 סנט לפאונד, שנרשם בינואר השנה, ואף לערך גבוה עוד יותר. לדעת כלכלני הבנק, הירידה האחרונה במחיר הסוכר מוגזמת לנוכח התנאים הפונדמנטליים, המראים מחסור בייצור הסוכר העולמי בהשוואה לצריכה העולמית. אף על פי שכמה צרכניות חשובות של סוכר, כמו מצרים ופקיסטאן, ביטלו רכישות גדולות ליבוא סוכר באמצע פברואר, במדינות אלו ובמדינות רבות אחרות קיים מחסור גדול וניכר בסוכר. רוסיה, שבה מחיר הסוכר בסיטונאות התקרב לאחרונה ל-1,000 דולר לטון (כ-45 סנט לפאונד), צפויה להתחיל להגדיל את כמות יבוא הסוכר בחודש הבא. לפי כלכלני ,Commerzbank מחיר הסוכר ירד לרמה כה נמוכה עד כי הביקוש הממשי אליו ישוב ויגדל בזמן הקרוב, כך שהוא צפוי להיסחר במחיר ממוצע של 25 סנט לפאונד בחודשים אפריל-מאי, ויש למחירו אף פוטנציאל של כ-30 סנט לפאונד אם יקטנו היבולים מסיבה כלשהי.

בטבלה להלן מפורטים נתוני הייצור, הצריכה והמלאים העולמיים של הסוכר בשנים 2010-2002, הנתונים לגבי השנים 2009 ו-2010 הם בגדר הערכה.



כיום מופק 70% מהסוכר העולמי מקנה סוכר, הגדל בארצות חמות, ו-30% מהכמות מופקת מסלק סוכר, הגדל בארצות אירופה ובצפון אמריקה. בשני המקרים התוצר הסופי זהה. באופן כללי, עלות הפקת הסוכר מקנה סוכר נמוכה מעלות הפקתו מסלק סוכר. כיום כ-70% מייצור הסוכר בעולם נצרך במדינות המפיקות אותו, והיתר נסחר בשוקי העולם. חמש יצואניות הסוכר העיקריות ? ברזיל, האיחוד האירופי, אוסטרליה, תאילנד וארגון ארצות אפריקה ? מספקות כ-76% מכלל יצוא הסוכר העולמי. ברזיל לבדה מספקת כ-38% מכלל יצוא הסוכר העולמי. עלות ייצור הסוכר בברזיל היא גם הנמוכה מבין יצרניות הסוכר.

צריכת הסוכר הממוצעת הגבוהה ביותר, המחושבת בק"ג לנפש לשנה, נמדדה בארצות הבאות: ברזיל ? 59, אוסטרליה ? 50, האיחוד האירופי ? 39, תאילנד ? 38, אפריקה הדרומית ? 35 וארצות הברית ? 32 ק"ג לנפש לשנה.

רוב הסוכר המופק בעולם נצרך במדינות המפיקות אותו בפיקוח מחירים ממשלתי או מיוצא לארצות אחרות בחוזים ארוכי טווח. הסוכר שאינו נכלל בהסדרים האלו נסחר באופן חופשי בין מדינות, חברות וסוחרים פרטיים. לכן שוק הסוכר הוא שוק "שארית" ? שוק שרק חלק קטן מהסוכר המופק בעולם נסחר בו. מכיוון שהשוק הזה כולל רק 25%-20% מהייצור העולמי, שינוי קטן בהפקה או בצריכת הסוכר מתורגם מיד לשינוי גדול הרבה יותר בהיצע הסוכר בשוק העולמי החופשי. השינויים התכופים במאזן בין ההיצע לביקוש הם הגורמים העיקריים לתנודתיות הגדולה במחירים של הסוכר כיום ובעבר.

הארצות המתועשות הן צרכניות הסוכר הגדולות ביותר. כמה מארצות האיחוד האירופי, רוסיה, ארצות הברית, סין ויפן הן בין יבואניות הסוכר הגדולות בעולם. גורמים נוספים המשפיעים על הביקוש לסוכר ועל מחירו הם פעילות מזקקות הסוכר; הכנסות הצרכנים; מכירות מאפים וממתקים; שינויים בהרגלי האכילה והשימוש בסוכר לייצור אתנול כדלק למכוניות.




איך משקיעים בסוכר בישראל

כלל-פורקס

בחשבון מסחר בכלל-פורקס ניתן להשקיע השקעה ישירה בכל סכום במחיר הסוכר בשני הכיוונים, קנייה ומכירה, בחדר עסקאות בין-לאומי הפועל 24 שעות ביממה וזמין לכל הסוחרים. ההשקעה בסוכר באמצעות כלל פורקס היא הנוחה ביותר, אבל יש להיזהר משימוש במינוף הנדיב שהחברה מאפשרת לבעלי החשבונות אצלה. שימוש במינוף גדול מאפשר להשיג רווחים גדולים אם קולעים למטרה, אבל יכול לגרום למחיקת כל ההשקעה אם ינוע בתחילה מחיר הסוכר בכיוון ההפוך. שימוש בהון העצמי או במינוף נמוך מאפשר אורכה וניצול של ההזדמנות למכור ברווח בזמן המתאים. להלן קישור לחברה:
https://www.clalforex.co.il/he/apply/?tag=open_new

בארצות הברית

תעודת הסל לסוכר iPath DJ AIG Sugar TR Sub-Idx ETN נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול SGG, דמי הניהול 0.75% לשנה, והתעודה נסחרה בפרמיה של 0.44% ביום שישי האחרון. להלן קישור המספק מידע על החברה:
http://quote.morningstar.com/etf/f.aspx?t=SGG



*מאת: אריה גורן, גלובלי בכלל פיננסים.

*הערה: אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או למכירה של סוכר, תעודת סל או כל סחורה שהיא.