כנס "חינוך פיננסי בישראל" נערך במכללה למנהל בהשתתפות בכירי התעשייה הפיננסית

המסלול האקדמי המכללה למינהל קיים היום כנס מיוחד בנושא "החינוך הפיננסי בישראל", לזכרו של פרופ' חיים ברקאי ז"ל, מייסד החוג, בהשתתפות פרופ' זאב נוימן, נשיא המסלול האקדמי המכללה למינהל; ד"ר ארז סיניבר וגיל גרשלר ראש החוג לכלכלה וראש התמחות במימון בהתאמה. בכנס נשאו דברים בכירי הממשל והתעשייה הפיננסית: פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה; פרופ' עודד שריג, הממונה על שוק ההון; יאיר סרוסי, יו"ר בנק הפועלים; יוסי שריד, שר החינוך לשעבר; ודוד ברוך, מנכ"ל אקסלנס נשואה. בכנס דנו המשתתפים במצב החינוך הפיננסי של הציבור בישראל וחשיבותו, ועמדו על השפעת החינוך הפיננסי על כספי החסכונות של האזרח הבודד ועל כלכלת ישראל.

במסגרת דבריו הכריז נשיא המסלול האקדמי המכללה למינהל, פרופ' נוימן, כי המכללה מתעתדת להשיק בשיתוף עם עיריית ראשל"צ מערכת חינוכית להקניית הבנה פיננסית לתושבי העיר.

פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, אשר בירך את נוימן על היוזמה להקניית השכלה פיננסית לתושבי ראשל"צ, דיבר על חשיבות החינוך הפיננסי והשווה את הנושא לתחום הרפואה. "כמו שבתחום הרפואי אנו מחנכים את האוכלוסייה, כבר בגיל הרך את הצעדים ההכרחיים: לשמור על הגיינה, להתייעץ עם מומחים בעת הצורך, להקנות הרגלי בריאות על מנת למנוע נזק בעתיד, כך חשוב לנהוג בתחום הפיננסי. בדומה לתחום הרפואי, הידע של הציבור הוא מועט, ומצד שני ההתנהלות תשפיע על העתיד שלנו ללא יכולת לתקן נזקים שנעשו".

"לראשונה נחשפתי לנושא הזה כשהייתי חבר בוועדת אריאב, שניסתה לעשות רפורמה בתחום הפיננסי בישראל, באמצעות חינוך האוכלוסייה והכשרת כח אדם מיומן בתעשייה. רק אז הבנתי עד כמה יש לנו בעיה. בעיקר היום, לאחר ועדת בכר, כשהאחריות על הפרט גדלה יש צורך לספק לו את הידע והכלים להתמודד עם מורכבות הנושא. יש הצפה בתחום מבחינת השוק, היצרנים והמוצרים והשיווק הרבה יותר אגרסיבי. האזרח מבולבל והאחריות של הממשלה לספק לו את הכלים וזאת כדי להקטין פערים באוכלוסיה ולאפשר בעתיד הפחתת סיוע ממשלתי לפרט", הוסיף קנדל.

עוד ציין קנדל כי בישראל יש כיום פעילות בנושא אך היא נקודתית ויחסית מצומצמת לעומת מדינות אחרות ברחבי העולם. "נכון יהיה לאמץ מודל בו הממשלה תהווה זרז ומתאם של גופים ממשלתיים וחוץ ממשלתיים. הציבור לא מספיק מוכן. אם אנשים היו יודעים עד כמה הם לא יודעים הם היו מוכנים לשלם על הייעוץ הפיננסי, כמו שמשלמים למומחה בתחומי רפואה. ידע באוכלוסיה ימנע טעויות הרות גורל. המועצה הלאומית לכלכלה מקימה פורום מתאם של גופי ממשלה העוסקים בחינוך פיננסי, שיהווה פלטפורמה לשת"פ עם גורמי חינוך. אנו מזמינים את כל מי שיכול לתרום לנושא לבוא ולהצטרף אלינו".

יאיר סרוסי, יו"ר בנק הפועלים ציין כי חינוך פיננסי הוא המפתח לצמיחה כלכלית ולמוביליות חברתית, ובירך על עריכת כנס בנושא חשוב זה. "תופעת התחרות הגלובלית שהכרנו בתחום הצרכני חדרה גם לתחום הפיננסי. חופש הבחירה הועצם ועם החופש באה האחריות הכבדה על הפרט. נשאלת השאלה האם בידי הציבור יש כלים ומידע כדי לבחור בצורה מושכלת? האם הוא יודע מה לשאול וכיצד לפרש את התשובות? סקר שערך בנק הפועלים מצא כי כ- 60 אחוז מכלל הציבור בארץ סבורים כי רמת הידע שלהם בהתנהלות עם כסף בסיסית ביותר ואינה נכונה, 60 אחוז סבורים כי אין מספיק חינוך פיננסי ושני שליש מהאוכלוסייה חושבים שיש להעניק חינוך כבר משלב ביה"ס".

סרוסי ציין כי בנק הפועלים פועל בנושא זה כבר היום באמצעות חינוך לניהול תקציב אישי/משפחתי, חינוך לחיסכון וחינוך להשקעה. "תחום החיסכון הינו נקודת עוצמה של החברה הישראלית. חינוך פיננסי הוא מרכיב קריטי בהגשמת החירות הפיננסית של הציבור וראוי שיתחיל כבר בבית הספר".

גיל גרשלר, ראש התמחות מימון בחוג לכלכלה, המסלול האקדמי המכללה למינהל, התייחס לתפקיד מערכת החינוך והמערכת העסקית בחינוך הפיננסי. "ראשית, יש לספק לפרט ארגז כלים להתמודדות עם שאלות פיננסיות קריטיות לאורך חייו. הלקוח הוא חוליה קריטית בשרשרת קבלת ההחלטות בניהול ההשקעות. לקוח "לא נבון" פוגע בשרשרת קבלת ההחלטות, פוגע באופן ניהול ההשקעות ומגדיל תנודתיות בשווקים. לצערנו הלקוחות המצויים חסרי השכלה פיננסית מינימלית ולא יודעים באילו אפיקים הכספים שלהם מושקעים. ברוב המקרים הם לא טורחים לבדוק ולא מודעים למשמעות הרפורמות הכלכליות בשני העשורים האחרונים, שהעבירו את ההחלטות במה להשקיע את הכסף מהממשלה לפרט".

"היעדר חינוך פיננסי מקשה על ניהול ההשקעות: הציבור לא מבדיל בין השקעה לטווח קצר לבין השקעה לטווח ארוך ולא ברורה לו רמת הסיכון של הנכסים בהם הוא מושקע. זה גורר תגובות קיצוניות בתקופת משבר והליכה אחרי העדר. לכן, חשוב להגביר מאמצים לחינוך פיננסי של הציבור ולפתח מערכות ייעוץ בגופי השקעה ובבנקים. ועד שהציבור יהיה מחונך...על הרגולטור לחזור רבע צעד לאחור בעזרת כללי עשה ואל תעשה בניהול הכסף", סיכם גרשלר.

דוד ברוך, מנכ"ל אקסלנס נשואה: "חינוך פיננסי אינו מותרות, אלא הכרח. כל הגורמים צריכים לקחת בכך חלק ? הרגולטור, הבנקים, הגופים הפיננסיים וגם התקשורת. הניסיון שלנו עם הצרכן הישראלי מותיר מקום רב לאופטימיות".
"מסופקני אם ניתן לחנך את כל הציבור לגבי מושגים פיננסיים מורכבים, אולם מתפקידם של הרגולטור, של הבנקים והגופים הפיננסיים ? ואף של התקשורת ? להקל ולפשט את ההתמצאות של הציבור הרחב בכל הנוגע לחסכונות שלהם, בעיקר לאחר הרפורמות הכלכליות של השנים האחרונות".
ברוך הדגיש כי "חשוב להביא לצמצום מרכיב הפיקדונות בתיקי הנכסים של הציבור. המצב כיום נובע מבורות פיננסית ואני משוכנע שחינוך פיננסי יכול לצמצם את התופעה".
לדבריו, "החינוך הפיננסי יעודד צרכנות חכמה יותר, שתגרום ל"הגדלת העוגה" של מוצרים פיננסיים על חשבון פיקדונות, להתמקצעות והגדלת מגוון ואיכות המוצרים ולסלקציה חיובית".

יוסי שריד, שר החינוך לשעבר, יצא במתקפה חריפה נגד הבנקים ונגד שכר הבכירים במשק, אשר מעודד את אי-השוויון בחברה הישראלית.
לדבריו, "כל המחקרים היום מצביעים על כך שככל שחברה היא יותר שוויונית, כך היא יותר הישגית. בישראל מדד אי-השוויון הוא שערורייתי, לכן עד שבכירי המשק בעלי המשכורות הגבוהות לא ייתנו דוגמה אישית, אין להם היכולת או הזכות לחנך את הציבור".
שריד הוסיף: "אם אני הייתי שר החינוך עכשיו, הייתי מגרש ומרחיק את הבנקים ככל שניתן מחינוך הציבור".