דליפת הנפט במפרץ מקסיקו: מה ההשפעה על מחיר החבית?

במסחר בסחורות בשבוע האחרון לא נרשמה מגמה אחידה, מחירי אחדות מהסחורות עלו ומחירי אחרות ירדו. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד בסיכום שבועי ב-0.48%. מדד הסחורות נמוך כיום ב-41.4% ממחיר השיא שלו, שנקבע ב-3 ביולי 2008, אך גבוה ב-38.7% ממחיר השפל, שאליו צנח ב-24 בפברואר השנה.

הירידות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר במתכות התעשייתיות ובגז הטבעי, שירד ב-9.8%. מבין המתכות התעשייתיות, הבדיל ירד ב-4.5% ל-18,095 דולר לטון, והאבץ ירד ב-4.2% ל-2,256 דולר לטון. לעומתם נרשמו עליות במחיר הזהב, שעלה ב-2.3% ל-1,180.70 דולר לאונקיה, ערכו הגבוה ביותר השנה, ובמחיר הכסף, שעלה גם הוא ב-2.3% ל-18.64 דולר לאונקיה. הנפט עלה בסיכום שבועי ב-1.2% ל-86.15 דולר לחבית.

מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, עלה ב-11.32% בשבוע שעבר ל-3,354 נקודות. המדד נמוך כעת ב-28% מהפסגה, 4,661 נקודות, שנרשמה ב-19 בנובמבר 2009, אבל גבוה ב-55.1% מהשפל, 2,163 נקודות, שנרשם ב-24 בספטמבר 2009.

במסחר במניות בארצות הברית ובעולם נרשמו בסיכום שבועי ירידות תלולות למדי. לאחר שמונה שבועות רצופים של עליות ירד מדד מניות הנאסד"ק בשבוע שעבר ב-2.73% ל-2,461.19 נקודות, ומדד המניות האמריקאי, S&P 500, ירד בסיכום שבועי ב-2.51% ל-1,186.68 נקודות. מדד המניות העולמיMSCI World ירד בשבוע שעבר ב-2.19% ל-1,198.56 נקודות, המדד נמוך כיום ב-28.8% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-75.2% מהשפל שאליו צנח ב-9 במארס 2009.

הדולר התחזק ביחס לאירו בסיכום שבועי ב-0.66% ל-1.330 דולר לאירו, אבל נחלש מעט ביחס לין היפני ב-0.12% ל-93.84 דולר לין. ביחס לשקל נחלש הדולר בשבוע שעבר ב-0.72%, ושערו היציג האחרון היה 3.716 שקל לדולר.

בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו הצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו הרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת.

דליפת הנפט במפרץ מקסיקו

ביום שלישי ה-20 לאפריל בשעות הערב חל פיצוץ ובעקבותיו פרצה שריפה על אסדת הקידוח Deepwater Horizon, שבמפרץ מקסיקו כ-80 ק"מ מול חופי לואיזיאנה, והם הביאו לטביעתה של האסדה כעבור יומיים ולזרימת נפט גולמי מתחתית הבאר התת-ימית בקצב של כ-5,000 חביות ליום למימי המפרץ. מתוך 126 העובדים שהיו על האסדה ניצלו 115 איש, לאחר שירדו לסירות הצלה והצליחו לעלות על ספינת השירות, שעגנה לא הרחק מאסדת הקידוח. אולם 11 עובדים עדיין נעדרים וההערכה היא שנהרגו בפיצוץ. בשלב זה עוד לא ברור מה גרם לפיצוץ, משערים כי פרץ של נפט, שפרץ מעומק של יותר מ-1,600 מטר מתחת לפני הים, ניצת בהגיעו לפני הים וגרם לשריפה ולפיצוץ.

עד כה התפשט כתם הנפט עד לחופי לואיזיאנה והוא גורם לאסון אקולוגי חמור. חברת BP (שנקראה קודם לכן בריטיש פטרוליום), האחראית לקידוח, ושלטונות ארצות הברית עושים מאמצים אדירים להקטין את הנזק הסביבתי באמצעים שונים, הכוללים בין היתר: פיזור כימיקלים הגורמים להתמוססות הנפט, שריפת הנפט במידת האפשר, שימוש בקצף מיוחד לאיסוף הנפט והקמת קורות ומחיצות מתנפחות באורך כולל של יותר מ-63 קילומטר, בעיקר באזור הדלתא של נהר המיסיסיפי, כדי להגן על החופים. הניסיונות לעצור את הדליפה עלו בתוהו, ונראה שלא נותר אלא לקדוח באר נוספת בקרקעית הים ולשאוב את הנפט מהמרבץ או לסתום את פתח הבאר הדולפת בעזרת פקק מיוחד. כל אחד מהפתרונות מסובך מאוד ודרושים כמה חודשים ליישומו.

תביעות ענק בשם עובדים שנפגעו ודייגים מסחריים כבר הוגשו נגד החברות הקשורות לאסון: BP, האחראית לקידוח; Transocean, בעלת ומפעילת אסדת הקידוח; Cameron, יצרנית השסתום המיוחד שאמור היה לעצור את הדליפה ולא פעל; וחברת Halliburton, המספקת שירותי קידוח.

אסדת הקידוח Deepwater Horizon

אסדת הקידוח הצפה Deepwater Horizon של חברת Transocean הייתה מהחדישות והמשוכללות ביותר של החברה ויועדה לקידוח במים עמוקים במיוחד: עומק מי ים עד 3,000 מטר ועומק קידוח כולל עד ל-9,000 מטר. באסדה זו נקבע קודם לכן שיא עומק בקידוח במפרץ מקסיקו. האסדה הושכרה לחברת BP תמורת כ-500,000 דולר ליום והייתה אמורה להתחיל חוזה שכירות חדש לשלוש שנים עם החברה תמורת 497,000 ליום.

אובדן האסדה מהווה נזק חמור לחברה: עלות החלפתה מוערכת בסכום בכ-600 ל-700 מיליון דולר, שיכוסה אמנם ברובו על ידי חברות הביטוח, אבל הנזק העיקרי הוא אבדן ההכנסה מחמשת החודשים שנותרו לחוזה הקיים עם BP והפסד ההכנסה מהחוזה החדש לשלוש השנים; כך שאבדן ההכנסה הכולל מוערך ב-620 מיליון דולר.

מחירי המניות של החברות המעורבות צנחו צניחה תלולה מאז התאונה, כפי שניתן ללמוד מהטבלה שלהלן. מרבית האנליסטים מעריכים שתגובת השוק מוגזמת מאוד, כיוון שכל ארבע החברות רווחיות מאוד וקיים ביקוש רב למוצרים ולשירותים שהן מספקות. הנזק שנגרם ל-BP אינו עומד באותו סדר גודל של ירידת שווי השוק של החברה, ירידה של 24.1 מיליארד דולר מאז ה-23 באפריל. ואבדן ההכנסות של חברת Transocean, המוערך בשיעור של כ-620 מיליון דולר, קטן לאין שיעור מירידת שווי השוק של החברה, 5.7 מיליארד דולר מאז התאונה.



נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, הורה ביום שישי שעבר שלא לספק רשיונות חדשים לקידוחים במי החופים של ארצות הברית עד אשר לאסדות הקידוח יהיו אמצעים חדשים למנוע דליפת נפט לים. אובמה הורה למזכיר הפנים בממשל, קן סאלאזר, לדווח לו בתוך 30 יום אילו אמצעים טכנולוגיים חדשים יידרשו למנוע את הבעיה. קודם לכן הסיר אובמה איסור מזמן ממשל הנשיא ג'ורג בוש לקידוחי נפט באזורים ימיים רבים בחופי המדינה, הכוללים את החוף האטלנטי ואת מפרץ מקסיקו, צעד שהתקבל בביקורת חריפה של הארגונים לשמירה על איכות הסביבה ושל המפלגה הרפובליקנית.

איך ישפיע האסון במפרץ מקסיקו על מחיר הנפט

מצד אחד, מכיוון שבשלב זה לא הופסקה שאיבת הנפט במפרץ אלא חל איסור על מתן רשיונות לקידוחים חדשים, לא צפוי שינוי מידי באספקת הנפט, כך שאין להניח שהתאונה תשפיע בטווח הקצר על מחיר הנפט, והוא ייקבע בהתאם לביקוש ולהערכות לגבי חוסנה של הכלכלה העולמית. מצד שני, נראה שתתעכב התכנית של ממשל אובמה להקטין את התלות של ארצות הברית בנפט מיובא. ארצות הברית הקטינה את צריכת הנפט שלה בשנים האחרונות אבל היא עדיין צרכנית הנפט הגדולה בעולם: היא צרכה 22.2% מהצריכה העולמית בשנת 2009, מזה כ-60% נפט מיבוא.





איך משקיעים בנפט בישראל

כלל-פורקס

בחשבון מסחר בכלל-פורקס ניתן להשקיע השקעה ישירה בכל סכום במחיר הנפט בשני הכיוונים, קנייה ומכירה, בחדר עסקאות בין-לאומי הפועל 24 שעות ביממה וזמין לכל הסוחרים. ההשקעה בנפט באמצעות כלל פורקס היא הנוחה ביותר, אבל יש להיזהר משימוש במינוף הנדיב שהחברה מאפשרת לבעלי החשבונות אצלה. שימוש במינוף גדול מאפשר להשיג רווחים גדולים אם קולעים למטרה, אבל יכול לגרום למחיקת כל ההשקעה אם בתחילה ינוע מחיר הנפט בכיוון ההפוך. שימוש בהון העצמי או במינוף נמוך מאפשר אורכה וניצול של ההזדמנות למכור ברווח בזמן המתאים. להלן קישור לחברה: https://www.clalforex.co.il/he/apply/?tag=open_new


קסם נפט

לתעודה נפח מסחר יומי ממוצע של 3.0 מיליון ₪ וערך נכסיה 99 מיליון ₪. קישור לחברה: http://www.bizportal.co.il/shukhahon/biztsuot_new.shtml?p_id=1098110

תעודת סל תכלית נפט

לתעודה נפח מסחר יומי ממוצע של 1.5 מיליון ₪ וערך נכסיה 22 מיליון ₪. קישור לחברה: http://www.bizportal.co.il/shukhahon/biztsuot_new.shtml?p_id=1097757

איך משקיעים בנפט בארצות הברית

בטבלה שלהלן נתונים עיקריים על תעודות הסל לנפט הנסחרות בבורסת ניו יורק



מאת: אריה גורן, גלובלי בכלל פיננסים.

*הערה: אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או למכירה של נפט, תעודת סל, או כל סחורה שהיא.