תקשורת מגוייסת? חמש שנים לאחר ההתנתקות - מחקר קובע כי העיתונאים נמנעו מביקורת ופעלו מתוך אינטרס

בימים אלו מציינים 5 שנים לביצוע תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה ובצפון השומרון. מחקר של ראש החוג לתקשורת במכללת 'אורות ישראל', ד"ר ירון כץ, קובע כי התקשורת נמנעה מלבקר את התוכנית והייתה מגויסת למטרות הממשלה.

מכללת 'אורות ישראל' היא מכללה אקדמית דתית, אולם ד"ר כץ אינו איש דתי. ד"ר כץ בדק במחקר מקיץ את סיקור התקשורת במהלך תוכנית ההתנתקות ולפניה, כש'ידיעות אחרונות' מהווה גורם מייצג של התקשורת דאז. ד"ר כץ בדק מאות כתבות שהופיעו בין 1 בינואר ל-24 באוגוסט 2005.

לדבריו, מהבדיקה עולה כי במהלך כל התקופה השתמשה התקשורת במאפיינים לאומיים, רגשיים ומשפחתיים תוך שהיא נמנעת מלבקר את תוכנית ההתנתקות. לדבריו, כתבי העיתון התעלמו באופן עקבי, מההשלכות המדיניות והביטחוניות של המהלך, ומההשלכות של המבצע על הסכסוך הערבי-ישראלי.

ד"ר כץ טוען במחקרו כי הסיבה לכך שהתקשורת מגויסת היא אובייקטיבית. לדבריו, "העיתונאים, ככולנו, שירתו בצבא בעבר או בהווה, ורואים עצמם מחויבים לפעול למען האינטרס הלאומי. מרגע שהתקבלה החלטת ממשלה שיש בה מימד בטחוני, ימנעו הכתבים והעורכים מלבקר את ההחלטה באופן ענייני מחשש לפגוע באינטרס הלאומי".

כץ הוסיף עוד כי "הסיבה לסיקור החד צדדי של המהלך על ידי עיתונאים, היא המחויבות כלפי המטרה הלאומית, שהצליחה ליצור ממשלת ישראל. ההתייחסות לתוכנית ההתנתקות מבחינת הכתבים הייתה שווה להתייחסות לסיקור תקשורתי בשעת מלחמה".

במחקר למעשה עולה גם המלצה למגזר המתנחלים שעשויים למצוא את עצמם בעתיד בפני אירוע דומה. מי שמעוניין למנוע את הפינוי הבא, מעריך ד"ר כץ, יצטרך להיערך ולהקים מערך תקשורת והסברה מתוקצב ומסודר עוד לפני קבלת ההחלטה בממשלה.

* לד"ר ירון כץ אין קשר משפחתי עם כותב הידיעה