הדור הבא של ענף הפרסום: מעדיפים קופירייטינג אך מתקשים למצוא עבודה בתחום

על פי סקר שנערך בקרב 4000 נשאלים המתעניינים בלימודי תקשורת: 36% מעדיפים לימודי קופי, המקצוע השני המועדף הוא יחסי ציבור ודוברות
 | 
telegram
(3)

הדור הבא של עובדי ענף הפרסום מעוניין להתברג לתפקיד הנחשק של הקופירייטר. כ-36% מתוך 4000 מתעניינים בלימודי תקשורת בחרו בהתמחות זו כמועדפת עליהם. בסקר שנערך על ידי 'הבצפר' - בית הספר למקצועות הפרסום של איגוד חברות הפרסום נבחר מסלול יחסי הציבור ודוברות כהתמחות השנייה המועדפת על ידי כ-15% מהנשאלים.

הסקר נערך בקרב מועמדים שפנו בשנה אחרונה ללימודי תקשורת בטווח הגילאים 21-26 מכל חלקי הארץ. התחומים שלקחו חלק במחקר הם קופירייטינג, יחסי ציבור ודוברות, תקציבאות ופלנינג, ניהול פרסום ושיווק באינטרנט, גרפיקה והפקת פרסומות.

אחרי הקופירייטינג ויחסי הציבור העדיפו הנשאלים את מקצועות התקציבאות והפלנינג עם 14%, במקום הרביעי עם 13% הגיע ניהול פרסום ושיווק באינטרנט. במקום החמישי עם 12% נמצא קורס הגרפיקה ואחריו נמצא תחום לימודי הפקת פרסומות עם 10%.

'הבצפר' העביר לאייס את נתוני ההשמה של בוגריו בשנים האחרונות. מהם עולה כי בין המקצוע המבוקש ביותר - הקופירייטינג לנתוני ההשמה בפועל מתקיים יחס הפוך. בעוד שהרוב מעדיפים להתמחות במסלול זה רק 31% מהבוגרים אכן הועסקו לאחר מכן בתפקיד.

לעומת זאת, מסלול הפקת פרסומות הנמצא במקום האחרון מבחינת הביקוש מדורג שני בנתוני ההשמה עם נתוני השמה גבןהים של 50-60 אחוזי השמה בממוצע בשלוש השנים האחרונות. המסלול עם ממוצע ההשמה הגבוה ביותר בשלוש השנים האחרונות הוא פלנינג ותקציבאות עם 71% ובמקום האחרון מסלול הגרפיקה עם 30 אחוזים.

ורד בטש מנהלת 'הבצפר' מסבירה: "הפופולאריות של מקצוע הקופירייטינג נובעת מהסיבה שאנשים נמשכים לעובדה שהם אלו שמביאים את הרעיון, לתדמית 'המגניבה' של המקצוע ולהבטחה של עיסוק מקצועי ויצירתי. הבעיה היא הפער בין אלו שחושבים שהם רעיונאים, לבין אלו שבאמת מוכשרים, הדרישה לשפה רהוטה ולחשיבה יצירתית גבוהה היא בסיסית לקבלה ללימודים ולאחר מכן להצלחה בהשמה".

ב'הבצפר' מסבירים עוד כי חלק מהבוגרים בוחרים להמשיך לעסוק בעיסוק שלהם. על חלק אחר המוסד עצמו מודה שאינו ממליץ למשרדי הפרסום בשל מחויבות לאיכות ומקצוענות מול משרדי הפרסום.

הסיכוי שלכם להתברג לענף על פי 'הבצפר': נתוני השנה האחרונה

מסלול הפקת פרסומות: מחזור ח' 2010. 12 אנשים עובדים מתוך 21, קרי 60% השמה. ממוצע השמה ל-3 שנים אחרונות 58%.

מסלול פלנינג-תקציבאות: מחזור טו'-טז' 2010. 20 אנשים עובדים מתוך 25, קרי 77% השמה. ממוצע השמה ל-3 שנים אחרונות 71%.

מסלול קופירייטינג 2010. 35 מתוך 87 מסיימים, קרי 40% השמה. ממוצע השמה קופירייטינג ל-3 שנים אחרונות:31%.

תגובות לכתבה(3):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    שני משפטים והסתירה ביניהם משכו את עיני
    אילנה שמול 16/06/2011 20:34
    הגב לתגובה זו
    0 0
    במשפט אחד כתוב: ..."הדרישה לשפה רהוטה ולחשיבה יצירתית גבוהה היא בסיסית לקבלה ללימודים ולאחר מכן להצלחה בהשמה". ואחר כך כתוב:.."על חלק אחר המוסד עצמו מודה שאינו ממליץ למשרדי הפרסום בשל מחויבות לאיכות ומקצוענות מול משרדי הפרסום". אם הבנתי נכון, צריך להיות רהוט ויצירתי, כך תצליח להתקבל לקורס וכך תצליח בהמשך במקום העבודה, אבל כאשר בית הספר מחויב למשרדי הפרסום, בעצם לא בטוח שבכלל ימליצו עליך.. סתירה של ממש. אכן, הכסף מדבר. או הקשרים
    סגור
  • 1.
    שפה רהוטה וחשיבה יצירתית הן לא דרישות קבלה.
    נו באמת 16/06/2011 13:04
    הגב לתגובה זו
    0 0
    אני למדתי קופי בבצפר והיו שם לא מעט אנשים שהשפה והחשיבה היצירתית מהם והלאה.
    סגור
  • תנאי קבלה
    חגי 16/06/2011 15:22
    הגב לתגובה זו
    0 0
    התנאי המרכזי לקבלה הוא תשלום שכר לימוד...אח"כ אם אתה לא מוכשר זה לא ממש בעיה שלהם....
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות