פורסם דוח בנק ישראל: המשבר העולמי ב-2008 ומהם הלקחים שעולים?

המשבר העולמי האחרון היה הקשה ביותר מאז המשבר של שנות השלושים במאה הקודמת. בשיאו ב-2008 נפל בנק ההשקעות, ליהמן ברדרס, שוקי המניות קרסו, התוצר ירד ומיליארדי דולרים נמחקו. התערבות הרשויות הייתה נדרשת ואכן נעשתה בהיקף חסר תקדים תוך התרכזות במערכת הפיננסית.

המערכת הפיננסית בישראל עמדה בטלטלה ושום מוסד לא קרס אך במחצית השנייה של שנת 2008 חלה תפנית והמשק גלש למיתון. המדיניות הכלכלית פעלה בראש ובראשונה לשמירה על יציבותם של המערכת הפיננסית והמוסדות הפיננסיים, ולהקלה על קשיי הנזילות והאשראי ובנוסף לרכישת ממשלתיות, נוסף על רכישות מט"ח שהחלו עוד קודם, לשם הגדלת יתרות המט"ח ולנוכח הייסוף בשער החליפין.

מרצף האירועים לפני ובזמן המשבר עולים לקחים רבים, הנוגעים לכל תחומי המדיניות. בבנק מציינים כי תהליך הפקתם ויישומם בעולם ובישראל עודנו נמשך ומפרסמים היום (ד') דוח המפרט את הלקחים אותם ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות:

(א) לקחים להקטנת הסיכון להיווצרותם של משברים, לזיהוי מוקדם של התפתחותם ולהקטנת הפגיעות להם: מודגש הצורך במדיניות מקרו-יציבותית ((macroprudential לשמירת היציבות הפיננסית ולהפחתת הסיכון למשבר, מדיניות המבוססת על ראייה כוללת של המערכת הפיננסית וקשרי הגומלין בין רכיביה. כן מודגשים חשיבותה של הלימות הון גבוהה והצורך לשפר את ניהול הסיכונים בכל המוסדות הפיננסיים ואת הפיקוח עליהם. בייחוד גברה המודעות לחשיבות הפיקוח על הגופים, המכשירים והשווקים החוץ-בנקאיים.

(ב) לקחים למדיניות בעת משבר: אלה מדגישים את הצורך בפעולה מהירה ונמרצת לייצוב מוסדות פיננסיים בעלי חשיבות מערכתית – בכלל זה גופים לא-בנקאיים – ולהזרמת נזילות למערכת הפיננסית ולמוסדות הרלוונטיים, וכן את הצורך בתגובה מהירה ונרחבת של המדיניות המוניטרית, גם באמצעות כלים כמותיים.