סחורה שנחתכה מאז השיא ב-2008, ויש לה סיבות טובות לטפס

לאחר שמחיר הפלטינה הגיע ל-1,917 דולר לאונקיה ב-22 לאוגוסט השנה, הוא צנח בעקבות התיקון החד במחירי הסחורות, ב-22.1% ל-1,493 דולר לאונקיה. מחיר הפלטינה מתייחס לאונקיית טרוי, השקולה ל-31.1 גרם. אם מתרגמים את המחיר לשקלים, המחיר האחרון שקול לכ-180 שקל לגרם. מחיר הפלטינה הגבוה בכל הזמנים נרשם במארס 2008 - 2,286 דולר לאונקיה. במחירים ריאליים מתואמים לאינפלציה, מחיר הפלטינה אף היה גבוה יותר - מחירה בתחילת 1980, 1,045 דולר לאונקיה, שקול ל-3,000 בדולרים של ימינו, כלומר כפול ממחירה כיום. כדי להעריך לאן יפנה מחיר הפלטינה, ננתח בהמשך את הגורמים המשפיעים על מחירה:

הפלטינה היא מתכת לבנה, בעלת ברק כסוף ומשקל סגולי גבוה ביותר - 21.45 (כל כמות הפלטינה שהופקה עד היום בעולם הייתה יכולה להיכנס לקובייה שאורך הצלע שלה 7.5 מטר, זאת בשל נדירותה והמשקל הסגולי הגבוה שלה). הפלטינה עמידה מאוד בפני קורוזיה ובפני חומרים כימיים. היא אינה מתחמצנת אפילו בטמפרטורות גבוהות (נקודת ההתכה של פלטינה גבוהה מאוד, 1772 מעלות צלזיוס, לעומת 1064 מעלות של זהב). בנוסף, הפלטינה מוליכת חשמל מעולה. כל זאת, היכולת הקטליטית וכושר הספיחה יוצאי הדופן שלה הביאו לשימושים תעשייתיים רבים, נוסף על ייצור התכשיטים.

ממירים קטליטיים

השימוש העיקרי בפלטינה הוא לממירים קטליטיים להפחתת פליטת גזים מזהמים מכלי רכב. בשנת 2010 שימשו לכך 97.2 טון, שהיוו 40% מצריכת הפלטינה הכללית. ממיר קטליטי הוא חלק ממערכת הפליטה של כלי הרכב, בו שאריות פחמימניות מתהליך הבעירה נשרפות עד תום כדי להקטין את זיהום האוויר. רכב עם ממיר קטליטי מזהם עד פי 10 פחות מרכב ללא ממיר קטליטי. ממירים קטליטיים מותקנים כיום ב-95% ממכוניות הנוסעים החדשות, והממיר מכיל בממוצע כ-4 גרם פלטינה (בערך כספי של כ-720 שקל במחירים של היום). ברכבים המונעים בבנזין משתמשים גם בפלדיום, ה"אחות" הזולה יותר של הפלטינה. אבל ברכב דיזל, כלי הרכב הנפוץ ביותר באירופה, אפשר להשתמש רק בפלטינה.

מכיוון שתעשיית הממירים הקטליטיים היא הצרכן העיקרי של הפלטינה כיום, הביקוש לה וכמובן מחירה תלויים בעיקר במגמות בתעשיית הרכב העולמית. אם תידרדר הכלכלה העולמית למיתון נוסף, ייקטן הייצור העולמי של כלי רכב ועמו גם הביקוש לפלטינה - כך מחירה עלול להוסיף לרדת. לאחר שבשנים 2008-2009 הייתה נסיגה בייצור כלי הרכב בעקבות המיתון העולמי, ב-2010 הראתה התעשייה צמיחה שנתית ניכרת ששיעורה 26%. זו הייתה השנה שבה יוצרו ברחבי העולם כ-78 מיליון מכוניות נוסעים וכלי רכב מסחריים - הכמות השנתית הגדולה ביותר שיוצרה אי-פעם.

סין הייתה היצרנית הגדולה ביותר באותה שנה עם כ-15.8 מיליון כלי רכב, יצרניות גדולות אחרות היו ארצות הברית - 10.8 מיליון, יפן - 9.6 מיליון, גרמניה - 5.9 מיליון, דרום קוריאה - 4.3 מיליון, ברזיל - 3.6 מיליון והודו - 3.5 מיליון. במחצית הראשונה של 2011 צמח ייצור כלי הרכב העולמי ב-5% בהשוואה לעת המקבילה ב-2010. כך שנראה כי הביקוש לפלטינה לממירים קטליטיים יוסיף לגדול.

תכשיטים

צריכת הפלטינה לייצור תכשיטים הסתכמה ב-75.1 טון ב-2010, שהיוו כ-31% מצריכת הפלטינה הכללית באותה שנה. תכשיטי פלטינה פופולריים מאוד בסין, שצרכה 68.3% מצריכת הפלטינה העולמית לתכשיטים ב-2010. גם יפן בולטת ברשימה עם צריכה של 13.4% מהצריכה העולמית באותה שנה.

בשנת 2009, כשהיה מחיר הפלטינה נמוך משמעותית מב-2010, נרשם שיא בצריכת הפלטינה לתכשיטים בסין - 64.7 טון. גורם היכול לעודד את השימוש בפלטינה לתכשיטים ולהגדיל את הביקוש אליה, הוא יחס מחירה למחיר הזהב. מחיר הפלטינה נמוך כיום בכ-9% ממחיר הזהב. זאת בניגוד לשנים עברו, שאז היה מחיר הפלטינה כמעט תמיד גבוה ממחיר הזהב. בממוצע מחיר הפלטינה לאורך השנים היה גבוה ב-30% ממחיר הזהב. בשנים 2004-2008 היה מחיר הפלטינה אף יותר מכפול ממחיר הזהב.

השקעה

הביקוש לפלטינה באמצעות קרנות סל הרוכשות פלטינה ממשית והביקוש למטילים ולמטבעות פלטינה לצורכי השקעה הם תופעה המאפיינת בעיקר את השנים האחרונות. בשנים 2001-2006 הייתה כמות הפלטינה שנרכשה לצורכי השקעה רק כ-2 טון לשנה. אבל ב-2010 הסתכמה צריכת הפלטינה לצורכי השקעה ב-20.2 טון, שהיוו 8.24% מצריכת הפלטינה הכללית באותה שנה. רוב המשקיעים המחפשים מקלט בטוח לכספם בעתות משבר פונים לזהב, אבל מחירה הנמוך של הפלטינה ביחס לזהב כיום עשוי למשוך משקיעים נוספים.

שימושים תעשייתיים

צריכת הפלטינה לשימושיה התעשייתיים הרבים, התחלקה בשנת 2010 כמפורט להלן: תעשייה כימית - 5.6% מצריכת הפלטינה הכללית, תעשיית הזכוכית - 4.4%, תעשייה רפואית - 3.2%, תעשייה חשמלית - 2.8%, תעשיית הנפט - 2.2% ותעשיות אחרות נוספות - 3.2% מצריכת הפלטינה הכללית. כפי הנראה אם תימשך הצמיחה הכלכלית העולמית, יגדל הביקוש לפלטינה בתעשייה.

היצע

תפוקת הפלטינה העולמית ממכרות נמצאת בירידה. בדרום אפריקה, המפיקה כ-77% מכמות הפלטינה העולמית ממכרות והמחזיקה בכ-90% מעתודות הפלטינה העולמיות, צנחה ב-12.4% ב-2010 ל-144.2 טון. זאת בהשוואה ל-165 טון ב-2006, שנה שבה נרשם לה שיא בתפוקה. הפקת הפלטינה ממכרות נעשית קשה יותר משנה לשנה. חברות הכרייה מצליחות כיום להפיק בממוצע רק 3.83 גרם מתכות מקבוצת הפלטינה מכל טון סלע שנכרה. בהשוואה לשנת 2006 בה הפיקו 4.4 גרם בממוצע.

חברת Northam Platinum, המפעילה מכרות בדרום אפריקה, נאלצת כיום לכרות פלטינה בעומק רב יותר, עד 2.3 ק"מ. שם הטמפרטורה מגיעה ל-70 מעלות צלזיוס. כדי לקרר את המכרה היא מפעילה באופן רצוף 7 יחידות קירור, המזרימות כ-1,000 מטר מעוקב של אוויר קר בכל שנייה. חברות הכרייה בדרום אפריקה צריכות להתמודד גם עם מחסור באספקת חשמל, הפוגע בפעילות המכרות. חברת החשמל הממשלתית Eskom, המספקת 95% מהחשמל בדרום אפריקה, סובלת ממחסור מתמשך בכושר ייצור החשמל. מחסור שיימשך לפחות עד סוף שנת 2013.

גם תפוקת הפלטינה ברוסיה, המפיקה כ-14% מכמות הפלטינה העולמית ממכרות, נמצאת בירידה. ב-2001 הפיקה רוסיה 40.4 טון פלטינה, ואילו ב-2010 הפיקה 25.7 טון בלבד. דרום אפריקה ורוסיה אחראיות על יותר מ-90% מתפוקת הפלטינה העולמית.

העלות הממוצעת של הפקת פלטינה ממכרות מוערכת כיום ב-1,250 דולר לאונקיה, עלות גבוהה בהרבה מעלות הפקת הזהב, המוערכת ב-950 דולר לאונקיה. בשנת 2010 57.2 טון, שהיוו 23.4% מצריכת הפלטינה העולמית הכללית הגיעו ממיחזור פלטינה. 33.7 טון ממיחזור ממירים קטליטיים ו-23.2 טון ממיחזור תכשיטים ישנים.

מכל האמור לעיל, עקב הביקוש הגדול לפלטינה לתעשיית הרכב ולמטרות תעשייתיות אחרות והקשיים הגורמים לירידה בתפוקת הפלטינה ממכרות, הצפי הוא שהביקוש לפלטינה יגדל בשיעור גבוה יותר מהגידול בהיצע ומחירה יעלה. כך שאם מסתכלים לטווח הארוך, השקעה כיום בפלטינה נראית כהשקעה בעלת סיכוי לתשואה גבוהה.

יש לזכור שאם תידרדר הכלכלה העולמית למיתון, יירד הביקוש לפלטינה ומחירה יכול לרדת ירידה חדה, אבל בטווח הארוך הביקוש לפלטינה יהיה גדול מההיצע ומחירה צפוי לעלות בשיעור ניכר.

שוק הסחורות בשבוע האחרון

במסחר בשוק סחורות בשבוע שעבר נרשמו יותר עליות מירידות. מדד הסחורות הרציף CCI של Reuters CRB, המורכב מ-17 סחורות עיקריות במשקל שווה כל אחת, עלה בסיכום שבועי ב-0.6%. מדד CCI נמוך כיום ב-16.8% משיא כל הזמנים, שנרשם ב-20 באפריל השנה. בטבלה שלהלן מפורטים השינויים במחירי הסחורות העיקריות, במדדי המניות ובשערי המטבעות בשבוע שעבר וב-12 החודשים האחרונים:



איך משקיעים בפלטינה

השקעה בישראל

באמצעות חשבון ב-ATRADE אפשר להשקיע באופן ישיר ונוח בפלטינה בשני הכיוונים: קנייה ומכירה.

קרנות סל בארצות הברית

קרן הסל לפלטינה ממשית, ETFS Physical Platinum Shares, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול PPLT החל מ-8 בינואר 2010. הקרן משקיעה במטילי פלטינה המאוחסנים בבנקים. החברה המנהלת היא ETF Securities, החברה המובילה בקרנות סל לסחורות הנסחרות באירופה, ודמי הניהול הם 0.60% לשנה.

קרן סל לפלטינה, E-TRACS UBS Long Platinum ETN, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול PTM, הקרן משקיעה בחוזים עתידיים לפלטינה. דמי הניהול הם 0.65% לשנה.

קרן סל שורט לפלטינה, E-TRACS UBS Short Platinum ETN, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול PTD, דמי הניהול הם 0.65% לשנה. התשואה של קרן סל זו עומדת ביחס הפוך לשינוי במחיר הפלטינה, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הפלטינה ירד.

* הערה: אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או למכירה של פלטינה או כל סחורה, או כלשהי.