בישראל רק 2 מיטות אשפוז לאלף איש; תוחלת החיים - החמישית ב-OECD

מדו"ח ה-OECD בנושא מצב הבריאות במדינות בארגון ניכר כי מצבנו בישראל לא כל כך גרוע - שיעור ההישרדות של נשים חמש שנים לאחר אבחון סרטן השד בארץ עומד על 86% לעומת 79% ב-OECD ושיעור ההשרדות מסרטן המעי הגס 5 שנים לאחר אבחון המחלה ועומדים על 64.7% לעומת 59.9% ב-OECD.

תוחלת החיים בלידה בישראל הינה החמישית החמישית בקרב מדינות ה-OECD והגיעה בשנת 2009 ל-81.6 שנים, כשנתיים יותר מהממוצע במדינות הארגון - 79.5 שנים. תוחלת החיים ביפן הייתה הגבוהה ביותר – 83.0 שנים. בישראל, כמו ביפן, תוחלת החיים גבוהה יותר מהצפוי לפי התמ"ג לנפש. הפער בין המינים בתוחלת חיים עמד בישראל בשנת 2009 על 3.8 שנים (תוחלת חיים של 79.7 שנים בגברים ו-83.5 בקרב נשים)– נמוך יחסית לממוצע ה-OECD שעמד על 5.5 שנים (76.7 בקרב גברים ו-82.2 בקרב נשים). שיעורי תמותת התינוקות בישראל כמו ביתר מדינות ה-OECD, צנחו בעשורים האחרונים. השיעור בישראל נמוך יחסית, עמד בשנת 2009 על 3.8 ל-1,000 לידות חי לעומת 4.4 במדינות ה-OECD בממוצע.

במדינות ה-OECD מתאשפזים מדי שנה 50 מתוך 100 אלף בוגרים בשל סוכרת לא מאוזנת. שיעורים גבוהים במיוחד קיימים באוסטריה, בהונגריה ובקוריאה. בישראל השיעור נמוך במיוחד - 7 ל-100 אלף בוגרים, זאת למרות ששיעור ההמצאות של סוכרת – 6.5% דומה לשיעור הממוצע במדינות ה-OECD. שיעור האשפוזים בישראל דומה לזה הקיים בניו זילנד ובאוסטרליה. בספרד השיעור הנמוך ביותר – 3 ל-100 אלף.

לעומת זאת, שיעור האנשים שאושפזו עקב אסטמה בישראל עומד על 68 ל-100 אלף בוגרים, גבוה מהנתון של ה-OECD העומד על 52 מתוך 100,000 בוגרים. שיעורים גבוהים במיוחד קיימים בסלובקיה, בארצות הברית ובקוריאה בהם השיעור יותר מכפול לעומת ממוצע מדינות ה-OECD. גם אשפוזים בשל מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) גבוהים יותר בישראל – 229 ל-100,000 מבוגרים לעומת הממוצע במדינות ה-OECD – 198 ל-100,000 בוגרים.


ביותר ממחצית מדינות ה-OECD, 50% או יותר מהאנשים הם עם עודף משקל (בישראל – 48%). ארצות הברית היא המדינה עם שיעור השמנת יתר באוכלוסייה הבוגרת הגבוה ביותר, והוא עלה מ-15% ב-1980 ל-34% ב-2008. השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו ביפן ובקוריאה – 4% בשנת 2009. שיעור השמנת יתר בישראל עמד על 14%, נמוך מממוצע ה-OECD – 17%.

כ-22.1% מהאוכלוסיה הבוגרת ב-OECD מעשנת לפחות פעם ביום, אך ישנם הבדלים גדולים בין המדינות. בעוד שב-13 מדינות האחוז נמוך מ-20% (בישראל 20.3%), באירלנד ובצ'ילה אחוז המעשנים מגיע כמעט ל-30% וביוון ל-40%. ברוב מדינות ה-OECD הייתה ירידה בעשור האחרון באחוז המעשנים - ירידה של 18% בממוצע, אך לא כך בצ'כיה וביוון שם הייתה עלייה. בישראל הייתה ירידה של כ-16%.

למרות הנתונים המעודדים בנוגע למצבנו הבריאותי, הדו"ח אינו מעודד בתחום השירותים הרפואיים שניתנים בישראל - מספר המיטות לאשפוז כללי בישראל בשנת 2009 עמד על 2 ל-1,000 תושבים, נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD שעמד על 3.5 מיטות ל-1,000 אנשים. מספר המיטות לנפש ירד בעשור האחרון ברוב מדינות ה-OECD, ירידה שהייתה מלווה במדינות רבות בירידה בשיעור השחרורים מאשפוז בבתי חולים ובירידה בשהייה הממוצעת. אחוז תפוסת המיטות באשפוז הכללי בישראל הוא הגבוה ביותר מבין מדינות הארגון - 96.3% ב-2009, לעומת 76% במדינות ה-OECD בממוצע.

בשנת 2009, המדינה עם ההוצאה הגדולה ביותר לבריאות הייתה ארצות הברית - 7,960 דולר לנפש, פי 2.5 לעומת ממוצע מדינות ה-OECD. ההוצאה לבריאות לנפש הגבוהה לאחר ארצות הברית נרשמה בנורווגיה ובשוויץ, בערך שני שלישים מההוצאה בארצות הברית, ועדיין גבוהה בכ-50% מההוצאה במדינות ה-OECD בממוצע. ההוצאה לבריאות לנפש בישראל נמוכה ב-30% מההוצאה הממוצעת ב-OECD, והסתכמה ב- 2,164 דולר לנפש בשנת 2009 (במונחי כוח קנייה), בהשוואה ל- 3,233 דולר לנפש בממוצע ב-OECD. בישראל ההוצאה לנפש במחירים קבועים בשנים 2009-2000 גדלה ב-1.5% בלבד, פחות מהגידול הממוצע של 4.0% במדינות ה-OECD.

ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל הסתכמה בשנת 2009 ב- 7.9% מהתמ"ג, בהשוואה לממוצע של 9.6% במדינות ה- OECD. השיעורים הגבוהים ביותר היו בארה"ב (17.4%), בהולנד (12%) ובצרפת (11.8%).