מידרוג: ל-38 רשויות מקומיות יכולת החזר אשראי בינונית נמוכה

סך ההלוואות לטווח ארוך בקרב הרשויות המקומיות עומד כיום על כ-14 מיליארד שקל, כך עולה מניתוח של חברת דירוג האשראי מידרוג.

מהניתוח עולה כי מתוך היקף חובות כולל של כ-14 מיליארד שקל מרביתו מדורג ברמה גבוהה של יכולת החזר – דירוג של 199 רשויות דורג ברמת 3A ומעלה כולל 4 רשויות מקומיות שדורגו בדירוג מושלם – Aaa.

עם זאת, 38 רשויות מקומיות קיבלו דירוג נמוך יותר של Baa1 ו-Baa2. המשמעות היא שיכולת החזר האשראי של רשויות אלו היא בינונית-נמוכה אך טרם מוגדרת כספקולטיבית.

הלוות הגדולות ביותר הינן העיריות תל-אביב (1.4 מיליארד שקל), ירושלים (1.3 מיליארד שקל) וחיפה (1.1 מיליארד שקל), כלומר היו אחראיות על 27% מסך כול עומס המלוות בכלל הרשויות בשנת 2010.

כארבע רשויות מקומיות הנפיקו מוניציפלי: עיריית רמלה, כ- 140 מיליון שקל, צמוד למדד בריבית 5.9%, בנובמבר 2005; רעננה, כ- 150 מיליון שקל צמוד למדד בריבית 5.35%, ביולי 2006; יהוד-נווה מונוסון, כ- 100 מיליון שקל, צמוד למדד בריבית 5.8%, באוגוסט 2006; ואילת, כ- 80 מיליון שקל צמוד מדד בריבית 5.7%, באוקטובר 2006.

עומס המלוות לתושב הינו 3,459 שקל בתל-אביב, 1,647 שקל בירושלים ו- 4,222 שקל בחיפה, לעומת ממוצע ארצי של 1,854 שקל. מהנתונים עולה מסקנה כי מספר התושבים ברשות מקומית, על אף חשיבותו בהיבט בסיס תשלומי ארנונה יציב, אינו יכול לשמש משתנה יחיד בבחינת איתנותה הפיננסית של רשות מקומית.

אחת המסקנות העיקריות מהסקירה היא שהשחקנים המרכזיים בשוק האשראי לרשויות מקומיות, נכון להיום, הינם הבנקים שמחזיקים שליטה כמעט מוחלטת בתחום. הרשויות המקומיות הינן לקוחות רווחיים לבנקים הן מבחינת יכולת ההחזר והן מבחינת הקצאות ההון הנדרשות במתן אשראי לחובות של רשויות מקומיות. כ-90% מחובות הרשויות נמצא בידי הבנקים דקסיה המתמחה בסוג חוב שכזה, בנק הפועלים ובנק לאומי. לשוק ההון לעומת זאת, תפקיד חלקי מאוד עם אגרות חוב בודדות בהיקף של מיליוני שקלים בלבד.

מתודולוגיית הדירוג של רשויות מקומיות נבחנת באופן השוואתי-יחסי. כלומר, מצבה של הרשות המדורגת יחסית לרשויות אחרות בנוסף ליכולת ההחזר. הגורם הראשון והמשמעותי בבחינת הדירוג הוא איתנות כלכלת הרשות המקומית, בהיבטי גודל וצמיחה, סוג הכלכלה ויציבותה, פרופיל סוציו-אקונומי ומאפייני אוכלוסייה.

בנוסף, כמו בחברה עסקית, נבחן גם מצבה הפיננסי של הרשות, בהיבטי עודפי מזומנים או גירעונות, תלות בתקבולים מהמדינה ויציבות התקבולים. עוד שיקולים שנעשים בדירוג כוללים את טיב הניהול של הרשות כפי שעולה מרמת המתאם בין תקציב הרשות לביצועים בפועל, אופני מימון מדיניות פיננסית ושקיפות.