הוצאות הנפקה לגיוס כספים (הון והלוואה) בחברה להשכרת מבנים

חברה פרטית הקצתה 50% ממניותיה לחברה אחרת תמורת הון מניות והלוואת בעלים (10% מהסכום הון מניות ו-90% הלוואת בעלים). גיוס הכספים יועד להשלמת רכישת מבנה שטרם הוחל בהשכרתו. החברה עוסקת בהשכרת מבנים ויש לה מבנה נוסף שמושכר.
השאלה:
-----------
החברה שילמה דמי תיווך לעסקת גיוס הכספים. האם ההוצאה תוכר כהוצאה שוטפת? אם לא, האם ניתן לזקוף את עלות הגיוס למבנה שנרכש או למבנה הקודם?
עו"ד רו"ח חיה אביסרור-שמעוני משיבה:
-----------------------------------------------
השאלה הנשאלת היא האם ניתן להתיר בניכוי הוצאות דמי תיווך המהוות הוצאות הנפקה בחברה פרטית בעסקת גיוס כספים?
יודגש כי סוגיית התרת הוצאות הנפקה בניכוי מעוגנת בסעיף 5ב לחוק עידוד התעשייה (מסים), התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק עידוד התעשייה") לגבי חברה תעשייתית, בתנאי שתענה על כמה תנאים מצטברים כמפורט בסעיף. במקום שבו תעמוד החברה התעשייתית בתנאים הנדרשים, יותרו בניכוי הוצאות ההנפקה בשלושה שיעורים שנתיים שווים החל בשנת המס שבה הוצאו הוצאות ההנפקה על ידי החברה.
מאחר שכאמור עסקינן בחברה פרטית - עולה השאלה האם ניתן להתיר את ניכויין של הוצאות ההנפקה גם בחברה פרטית.
עמדת רשויות המס היאכי האמור בהוראות סעיף 5ב לחוק עידוד התעשייה חל על חברות תעשייתיות בלבד ואין להחילו על חברות פרטיות. על פי עמדת רשויות המס, ככלל לא יותרו בניכוי הוצאות הנפקה כאשר המדובר בגיוס הון. אפשר שהן יותרו בניכוי כאשר המבנה ההוני שנוצר בעקבות ההנפקה חדל מלהתקיים, אם בעקבות פירוק החברה ואם בעקבות שינוי אחר המאיין את מבנה ההון.
בפסק הדין בעניין צינומנטל, (עמ"ה 1059/98, צינומנטל נ' פקיד שומה מפעלים גדולים) נפסק כי לעניין התרת הוצאות הנפקה בניכוי כהוצאה שוטפת מכוח סעיף 17 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") אין ללמוד מהלכת עיט, מאחר ופס"ד עיט עסק בעניין קיזוז מס תשומות במסגרת חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ"), ובמסגרת חוק מע"מ לא נדרשת כל הבחנה לגבי מהותן של התשומות העומדות לדיון. עם זאת, בעניין התרת הוצאות לצורכי מס הכנסה, לפי הפקודה, נקבעה הבחנה ברורה בין ההוצאה הפירותית המותרת בניכוי שוטף, כל עוד שימשה בייצור ההכנסה בשנת המס, ובין הוצאה הונית שאינה מותרת בניכוי כאמור.
נוסף על כך, במקרה שבו עסקינן, גיוס ההון נועד ליצור מקור הוני שאמור לשנות את מבנה ההון של החברה, ודבר זה מוציא את המקרה מגדר הוצאה פירותית המותרת בניכוי. כמו כן, גם כספי ההנפקה הם לשם השלמת בניית מבנה שאף הוא מייצר נכס הוני.
יתרה מזו, גם ההנחה של תורת החשבונאות היא שהוצאות הנפקה כלל אינן נכללות בפעילות השוטפת של החברה ואין לזקוף אותן כהוצאות תקופתיות. גם על פי הפסיקה האמריקאית יש להוון הוצאות אלה. לפיכך אין להתיר הוצאות אלה כהוצאה שוטפת, מכוח סעיף 17 לפקודה.
ומה בנוגע לזקיפת עלויות ההנפקה לעלות המבנה הנרכש?-אין ספק כי עסקינן בהוצאות שהן הוניות באופיין. יתרה מזו, גם אם יצאו הוצאות אלו על הנפקה שנועדה למימון פעילותה השוטפת של החברה, מבחן היעוד של תמורת ההנפקה, אינו אמור לשנות את אופייה של ההוצאה.
במקום שבו תיוחסנה הוצאות ההנפקה לעלות הנכס - מדובר בהוצאה הונית ש"המרכיב השוטף" בה מנוכה כ"הוצאת פחת" בכל תקופה, החל ממועד השימוש בו.
ככל שהוצאות אלו לא יזקפו לעלות הנכס, מדובר "בהוצאה הונית טהורה" שהיא "שווי הרכישה" או "עלות הייצור" של נכס שאינו כלה, או אז תופחתנה הוצאות כאמור מן התמורה שתתקבל בעת מכירתו של הנכס.
המשיבה - בעלת משרד לפתרונות מיסוי
אין במידע המופיע בגיליון זה או בשירות הניתן למנויי אתר "כל מס" כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים