מדוע אוסרת התורה פעילה לגיטימית כמו הלוואה בריבית?
הנושא שנמצא במוקד השיח הכלכלי בשבועות ובחודשים האחרונים הוא נושא הריבית. בהתחלה שאלנו האם הפד' ושאר נגידי הבנקים המרכזיים יעלו את הריבית, ואז השאלה הפכה להיות בכמה תעלה הריבית, ובהמשך כמה אגרסיביות יהיו פעולות הבנקים המרכזיים ולכמה זמן זה תמשך המגמה. בתוך כך למדנו כי כלי הריבית הוא הכלי המרכזי והחשוב ביותר שבידי הבנק המרכזי בבואו לנווט את הכלכלה על פני המים הסוערים של האינפלציה, המאבק באבטלה ושאר המכשולים בדרך לכלכלה בריאה לטובת הציבור כולו.
הריבית, אם כן, איננה דבר רע. באופן פשוט מדובר על "מחיר הזמן של הכסף", או כמה עולה "להשכיר כסף". כשם שאדם שמשכיר דירה או רכב זכאי לקבל שכר תמורת השימוש בנכס שלו, כך גם המלווה, או המשכיר של הכסף, רוצה לקבל שכר תמורת השימוש בנכס שלו. זוהי ציפייה לגיטימית, כיון שבינתיים, כלומר בזמן ההלוואה, הוא עצמו מנוע מלהשתמש בו לטובת השקעה או צריכה, ולכן מגיע לו תגמול על הוויתור הזה.
למרות ההגיון הפשוט שעומד מאחורי הריבית יצא לה שם רע בעולם. לדוגמה, התדמית שיצרו האנטישמים ליהודים הוא דמות ה"מלווה בריבית" כפי שבאה לידי ביטוי ביצירה האנטישמית "הסוחר מונציה" של שייקספיר. היהודי תאב הבצע שמוצץ את דמם של החלשים והעשוקים ופושט את עורם מעליהם. יהודים עסקו בהלוואה בריבית מסיבות שונות כגון האיסור על עיסוק במקצועות מסוימים, והזרמים האנטישמיים השונים ניצלו זאת ליצירת התדמית השלילית הזו.
אך לא רק בקרב האנטישמים יצא שם רע לריבית אלא גם ביהדות עצמה (ואף באיסלאם) ישנו איסור חמור על הלוואה בריבית. פרשת השבוע היא פרשת כי תצא שהיא המשך הנאום השני של משה רבינו הנקרא גם "נאום המצוות, והיא כוללת את מספר המצוות הגדול ביותר שנמצא בפרשה אחת בכל התורה. בין השאר מוזכר בפרשתנו גם איסור הריבית:
נשך הוא מילה נרדפת לריבית. כלומר, כחלק מהמערכת הכלכלית שיש לבנות בארץ ישראל אומרת התורה שיש לאסור את השימוש בכלי הריבית. המילה נשך בה בוחרת התורה היא בעלת קונטציות שליליות של נשיכה או נחש. בפסוק המקביל בספר שמות (פרק כב) מסביר רש"י את הביטוי "נשך" ביחס לריבית בצורה הבאה: "שהוא כנשיכת נחש שנושך חבורה קטנה ברגלו ואינו מרגיש ופתאום הוא מבצבץ ונופח עד קדקדו, כך ריבית אינו מרגיש ואינו ניכר עד שהריבית עולה ומחסרו ממון הרבה". הריבית, כך לפי רש"י, היא כמו ארס שמחלחל בלי ששמים לב ויכולה למוטט את האדם מבחינה כלכלית. אנו מכירים תופעות כאלה מן השוק האפור בהן ריביות מופרזות מביאות את האדם בקלות לאבד את כל רכושו ולשעבד את חייו לגורמים סמי-עבריניים שלעיתים קרובות לא בוחלים באיומים ופגיעות פיזיות ודואגים תמיד להשאיר את החייב מתחת לסף יכולת החזר ההלוואה כך שיישאר משועבד להם לכל חייו.
אך התורה לא אוסרת רק ריביות של שוק אפור, היא אוסרת גם ריבית רגילה על ההלוואה, למרות, שכפי שאמרנו, המלווה מוותר על זכות השימוש בנכס וראוי לתגמול על כך. מוזרת גם ההדגשה של התורה: "לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך". אין "עברות כלכליות" אחרות שהתורה מתירה להפעיל כלפי נוכרים. בשום מקום לא כתוב חלילה: "לא תגנוב. מהנוכרי תגנוב, אך מאחיך לא תגנוב", כיון שאם הדבר לא ראוי לביצוע כלפי יהודי הרי שהוא אינו ראוי לביצוע גם כלפי אדם שאינו יהודי.
מפרשי המקרא נתלים בנקודה הזו כדי להסביר את עיקרון הריבית. באמת לא מדובר בעבירה או בדבר שלילי בפני עצמו אלא בדרישה מיוחדת המופנית אך ורק כלפי מי שנחשבים אחים, או מי שהתורה רוצה לעודד את יחסי הקרבה היתירה ביניהם, כלומר בני העם היהודי. הספורנו לדוגמה משווה את איסור ריבית למצוות הצדקה: "אחר שהזהיר להישמר מן הדברים הגורמים שתסתלק שכינה מישראל (בפסוקים הקודמים לאיסור ריבית), הזהיר על מיני חסד הגורמים להשרותה (כלומר את השכינה) בישראל. והם: עניין הריבית, והנדרים אשר מהם הצדקה...". כלומר, כשם שכשהאדם נודר נדר לצדקה הרי הוא מחוייב לתת אותו, אף על פי שמעשה הצדקה עצמו איננו חובה, אלא שהחסד הופך לחובה, גם במקרה של ריבית ניתן לומר שהאיסור הוא סוג של חסד מחויב אותו עושים עם האחים.
כך גם בפרוש הרמב"ן ניתן להבין שבעצם הריבית היא מותרת מטבעה אלא שיש פה איסור יוצא דופן הקשור דווקא לאחווה והקירבה המיוחדים שצריכים לשרור בקרב אחים בני אותו עם. הרמב"ן מתחיל עם השאלה שהעלנו מקודם - אם הריבית היא שלילית, מדוע הותרה כלפי גוי? -
אומרת התורה, כך אתה אמור להרגיש כלפי כל אחד מבני עמך שמבקש את עזרתך ולא רק לאחיך הביולוגי. אמנם לא כל יהודי הוא אח ממש, אך התורה מחנכת אותנו לחזק את יחסי האחווה והקירבה. לכן הרמב"ן מבסס את העיקרון של איסור ריבית על מצוות ואהבת לרעך כמוך - "מצד האחוה והחסד, כמו שצווה ואהבת לרעך כמוך".
המשך דברי הרמב"ן הם באותו קו: "ועל כן אמר למען יברכך ה' אלוקיך - כי חסד ורחמים יעשה עם אחיו כאשר ילוונו בלא ריבית ותחשב לו צדקה, וכן השמיטה חסד באחים (כלומר מצוות השמטת הלוואות בשנה השביעית היא מעשה חסד שראוי בין אחים שמוותרים על ההלוואה אחד לשני), כי הכתוב לא יזכיר הברכה רק בצדקה ובחסדים, לא בגזל ובגניבה ובאונאה". כלומר, עצם העובדה שהתורה מבטיחה ברכה למי שלא מלווה בריבית מוכיחה שמדובר במעשה חסד ולא באיסור כמו איסור גניבה או הונאה, שהרי אין שום ברכה מיוחדת למי שלא גוזל או גונב, הוא פשוט עושה את המוטל עליו, אך אם הוא עושה חסד, מעבר למה שמצפים ממנו, משם תבוא הברכה. כך גם הלוואה ללא ריבית היא חסד שמביא בכנפיו ברכה.
אמנם נראה שאפשר להיות ריאליים ולהגיד שהתורה לא באמת מצפה שתתיחס לכל יהודי כמו לאח ממש, בדומה למה שכתב הרמב"ן ביחס למצוות ואהבת לרעך כמוך: "וטעם ואהבת לרעך כמוך - הפלגה (כלומר הגזמה), כי לא יקבל לב האדם שיאהוב את חבירו כאהבתו את נפשו... ". התורה לא באמת מצפה שתאהב את חברך כמו שאתה אוהב את עצמך, וכך גם היא לאמ צפה שתרגיש כלפי כל יהודי את אותה הקירבה שאתה מרכיש ביחס לאחיך. מטרת התורה, אם כן, היא להציב שאיפה, חזון, מציאות אידיאלית של אחווה וקירבה לאומית שהופכת את כל ישראל לחברים ואת כולם למשפחה אחת גדולה, אפילו אילו שאינני מכיר כלל. התורה בוחרת באלמנטים מסוימים כדי להדגיש את השאיפה הגדולה הזו, של קיום יחסי אחווה ורעות קרובים עם כל בני עמנו.
נוסיף, שדווקא בימים אלו של לפני בחירות, בהם באים לידי ביטוי חילוקי הדעות וההשקפות (וטוב שכך) ראוי לשמור גם את המבט הגדול והחזון המופלא של "כל ישראל חברים", "ואהבת לרעך כמוך", ובאותה שורה - "ולאחיך לא תשיך" - כי אחיך הוא, בן עם אחד.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
16.תודה ושבת שלום (ל"ת)אנונימי 10/09/2022 14:17הגב לתגובה זו0 0סגור
-
15.היהודים עם תאב בצע ושלמונים (ל"ת)אנונימי 10/09/2022 10:53הגב לתגובה זו0 1סגור
-
14.לצורך הגברת אנטישמיות מותר נשך (ל"ת)רועי 10/09/2022 08:56הגב לתגובה זו0 0סגור
-
13.תמשיך לכתוב! נהנתי לקרוא! (ל"ת)יורי 09/09/2022 20:54הגב לתגובה זו1 0סגור
-
12.התורה לא טועהאליהו 09/09/2022 19:48הגב לתגובה זו2 0כל המלווי בריבית מקבלים מכות קשות בחיים שלהם. אסור להלוות בריבית.סגור
- טען עוד
-
הרב טועהאבי 10/09/2022 11:18הגב לתגובה זו0 0הלווים ברבית חוטפים מכות קשות... אתה לא מבין את העולם הזה!סגור
-
סה"כ תגובתך הגיונית ומנומקת (ל"ת)אליוט 10/09/2022 08:50הגב לתגובה זו0 0סגור
-
11.מעולה,יעקב 09/09/2022 18:25הגב לתגובה זו1 0תמשיך כל שבוע, נהנה מאד לקרואסגור
-
10.יפה מאוד מאודאברהם 09/09/2022 16:40הגב לתגובה זו1 0זאת כתבה חיובית שעושה אחדות, אהבה ושמחה, עם ישראל חיסגור
-
9.הריבית מפתה אדם לעושק וגזל ולכן נאסרהלילי 09/09/2022 16:27הגב לתגובה זו5 0קל לאדם לגזול ולעשוק את החלש . ומתי אדם חלש , כאשר זקוק הוא להלוואה לאוכל . אך כאשר אדם צריך הלוואה כדי לסחור ולהרוויח הריבית מותרת .סגור
-
זה רק כלפי יהודים. לצורך הגברת אנטישמיות מותר נשך (ל"ת)רועי 10/09/2022 08:54הגב לתגובה זו0 2סגור
-
8.מעניין ומרתק, תודה (ל"ת)מעניין ומרתק, תודה 09/09/2022 14:39הגב לתגובה זו1 0סגור
-
7.הבנקיםאורי 09/09/2022 11:26הגב לתגובה זו0 0הכתבה מעניינית -- אין הסבר איך הבנקים עובדים -- האם יש להם היתר רבני להלוואת - כי אחרת החרדים לא יעבדו עם הבנקיםסגור
-
ההסבר שקיבלתי מרביובל 09/09/2022 14:39הגב לתגובה זו2 0כשאתה מלווה כסף לאדם על מנת שייצר כסף בזכות אותה ההלוואה ותנאי הריבית המוסכמים בין הצדדים מקובלת אזי ההלוואה לגיטימית. כשאתה מלווה כסף לאדם והוא צריך את הכסף למחייה מזון וכו..ולוקח לו ריבית על זה...זה גזל..סגור
-
זה לא הסבר נכוןאבגד 10/09/2022 20:25הגב לתגובה זו0 0הריבית תמיד אסורה בין יהודים, מה שעושים אם זה למטרת עסק נקרא 'היתר עסקה', ובעצם המלווה נעשה חצי מלוה חצי משקיע והוא גם שותף בסיכונים אם העסק יכשל (בגדול)סגור
-
6.כיף לקרוא כל שבוע מחדשאיש חכם 09/09/2022 11:18הגב לתגובה זו4 0רעיונות מאלפיםסגור
-
5.החוק המקראי מראה עד כמה התורה לא רלבנטית לימינוטוקו 09/09/2022 11:06הגב לתגובה זו0 12וכנראה החוק הזה גם לא ייושם בזמן שהתורה נכתבה. למה שמישהו ילווה כסף בחינםסגור
-
אולי אנחנו הולכים בדרך לא רלוונטית ?אברהם 09/09/2022 16:41הגב לתגובה זו1 0כנראה שבימינו הגענו למקומות לא טובים,סגור
-
4.כתבה מצוינתאריה 09/09/2022 10:08הגב לתגובה זו3 0מה שכן לוקחים ריבית זה רק עם היתר עיסקה. הכוונה שהכסף שהנותן נותן לא עבור הלואה אלא עבור שותפות לעיסקה והוא שותף בעיסקה איתו רק ככה מותר ריבית.סגור
-
3.אהבתי !!! (ל"ת)דן 09/09/2022 09:03הגב לתגובה זו1 0סגור
-
2.מאלףשי 09/09/2022 08:19הגב לתגובה זו2 0ממש מענייןסגור
-
1.כתבה מצוינת, אבל אין הסבר איך כולנו מלווים בריביתעוז 09/09/2022 08:16הגב לתגובה זו1 0או יותר נכון איך הבנקים שוחטים את כולנו וזה מסתדר עם הרבנות.סגור
-
ממתי לרבנות יש מילה במדינת החילונית ? לא לכולם מסתדר...איש חכם 09/09/2022 11:18הגב לתגובה זו0 0בשביל זה צריך ללמוד תורה, ולדעת מהן הדרכים ההלכתיות שאפשר להלוות כאילו (בדגש על כאילו) בריבית. רמז- רק בעיסקהסגור