דיון סוער בוועדת הכספים בנושא "השפעת הרפורמה במערכת המשפט על כלכלת ישראל"

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, קיימה דיון סוער בנושא "השפעת הרפורמה במערכת המשפט על כלכלת ישראל", הצעתם של חברי הכנסת ולדימיר בליאק, אורית פרקש הכהן, מיכל שיר סגמן, אחמד טיבי, אימאן חטיב יאסין ועאידה תומא סלימאן.

במהלך הדיון מחו חברי אופוזיציה על כך שלמעט נציגי הרשות לניירות ערך, לא הגיעו נציגים המערכות הכלכליות מטעם המדינה, טענו כי מדובר בתוצאה של השתקה, ודרשו לקיים דיון נוסף בנוכחות גורמי המקצוע.

יוזמי הדיון וכלכלנים שונים התריעו נגד הרפורמה, והעלו חשש כי זו תביא לפגיעה קשה בכלכלה הישראלית. מנגד טענו חברי הקואליציה כי ההתרעות השונות של המוחים הן שמביאות לפגיעה בכלכלה.

בתום הדיון הקריא יו"ר הוועדה סיכום לפיו אין כל קשר בין הרפורמה במערכת המשפט לפגיעה בכלכלת ישראל, וכי ניסיון לקשור בין הדברים הינו ניסיון פוליטי. על הדברים קיימה הוועדה הצבעה הצהרתית, כאשר חברי האופוזיציה התנגדו לקיומה וטענו כי היא נעדרת סמכות ואינה חוקית.

ח"כ ולדימיר בליאק: "הדיון הזה הוא החשוב בין הדיונים שהתקיימו עד כה בכנסת ה-25 בוועדה הזו, בנושא שבליבו של הוויכוח בחברה הישראלית. זה הפך במהרה לצונאמי של אזהרות שלא גרמו עד כה לקואליציה לעצור. החובה שלנו לדאוג לכלכלת ישראל, עוצמתה ועתידה. אם יש סכנה יש לדבר עליה ולמנוע אותה. אם סוכנויות הדירוג מדברות על הורדת הדירוג של ישראל, יש לדבר על זה. אם ראשי בנק ישראל והמערכת הבנקאית מתריעים יש לדבר על זה, אם ההייטק הישראלי לוקח חלק פעיל במחאה זה סימן לנו ויש לדבר על זה. אם חברות בוחרות להוציא את החשבונות שלהם במיליארדים מישראל, זה מהלך משמעותי ויש לדבר על זה. אם שלושת הכלכלנים המרכזיים מתריעים יש לדבר על זה. אם חברות בנאסד"ק מציגות הערה, זה דרמטי ויש לדבר על זה. אם הבורסה פותחת פער שלילי בין הבורסות בעולם יש להבין את הסיבות. לריסוק הדמוקרטיה ושלטון החוק יש מחיר לא פשוט, ועלינו לעשות הכל כדי למנוע מאזרחי ישראל לשלם את המחיר הזה".

ח"כ מיכל שיר: "אני מוחה שאין פה כמעט אף נציג לממשלה, שר האוצר צריך להיות פה ולהגיד איך אפשר להתמודד, ושמר כלכלה נתניהו יסביר לאזרחי ישראל איך הוא הולך להתגבר על העובדה שההפיכה השלטונית שהוא מקדם לא תפגע בהם".

פרופ' ראובן גרונאו, האוניברסיטה העברית: "אם תסתכל על התנאים האובייקטיבים, זו הייתה צריכה להיות מדינת עולם שלישי, קרה לנו נס כלכלי ב-30 השנה האחרונות, התעשייה גם המתקדמת, הייתה בירידה אבל החליפה אותה תעשיית הייטק, המוח הישראלי הוא שהציל על פני 10 השנים האחרונות את הכלכלה הישראלית, הוא שהכתיב את זרם ההשקעות שהגיע לישראל, והוביל לאנומליה שב-10 השנים האחרונות. זה קבע שהמשק ברמת האבטלה הנמוכה אי פעם. הדברים האלה היום בסיכון. דיברתם על יוקר המחייה, הפיחות, כל אחוז פחות משמעותו רבע או שליש אחוז ביוקר המחייה, בריחת הון מישראל משמעותו פיחות. אני לא יכול לומר מה תהייה עוצמת הפיחות. זה יעלה ביוקר מחייה, זה יעלה במשרות, מי שיצטרף לשוק מבקשי העבודה זה החלשים במשק, אנשי ההייטק לא בסיכון, האיום הוא על משרות החלשים, וזה הסיכון הגדול של השינוי החוקתי שיוזמת הממשלה".

זוהר לבקוביץ, יזם הייטק ומשקיע הון סיכון-אמובי: "אני פה כישראלי שאכפת לו, אנחנו החיילים שבונים את התל"ג, קמנו הפעם כי יש פחד. אני כל יום מול משקיעים אמריקנים ואירופים, אני שומע מהם סנטימנט שמשתנה. אנחנו רואים את הכסף יוצא, את המשקיעים מתחילים לצאת. אנחנו חוששים. אני וילדיי נסתדר, אני חושש למי שאנחנו מנסים לשלב בענף, אלה שעמלנו קשות לצרף לתעשייה שלנו: ערבים, חרדים, פריפריה. כל המדינה תפגע שהדולר יהיה בשער אחר לגמרי".

ח"כ ינון אזולאי: "74 שנה בג"ץ לא פסק לטובתנו, אתם מעלים אולי מקרה אחד שגם הוא לא היה לטובת החרדים".

ח"כ גפני: "אני אזרח רגיל, אני שומע את התקשורת במשך חודש, ואת האנשים שבצד אחד של המפה, שמסבירים למה עלולה להיות פגיעה בכלכלה, בגלל הרפורמה המשפטית. זה אסון גדול אם תפגע הכלכלה, אבל כל הזמן מדווחים כאילו הגיע לפה חורבן בית המקדש".

פרופ' עמר מואב: "המומחיות שלי זו צמיחה כלכלית, הייתי יועצו הכלכלי של יובל שטייניץ בממשלה נתניהו. הדיון גרם לי לחשוב על סבי שברח מגרמניה ב-1933 והגיע מבחירה לישראל, וצאצאיו כולם עד היום בישראל. מדינת ישראל יקרה לי מאוד, הכלכלה מאוד פשוטה, בקום המדינה ממשלת ישראל התעללה בעסקים פרטים, עם השנים נעשו תיקונים ופחות שחיתות, פחות מקורבים, פחות פגיעה בקניין פרטי. התקדמנו אל תחזירו אותנו אחורה".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "המשק הישראלי יציב וחזק בכל הפרמטרים והמדדים הכלכליים. אין כל קשר בין החלטת הממשלה ורוב חברי הכנסת לעשות רפורמה במערכת המשפט ולקיים איזונים ראויים בין הרשויות השונות שהופרו באופן מדאיג בשנים האחרונות. ועדת הכספים דוחה את הניסיונות של גורמים שונים המבקשים ליצור אווירה של פגיעה בהשקעות בישראל, ואשר לדבריהם הממשלה ורוב חברי הכנסת מעוניינים לפגוע בדמוקרטיה הישראלית, כאשר אילולא הרפורמה המדוברת אנו נקלעים לדיקטטורה שיפוטית אשר אין עליה כל בקרה ועושה בחיים הציבוריים בישראל כרצונה מסיבות פוליטיות ברורות. ועדת הכספים קובעת שאין כל קשר בין הרפורמה המשפטית לבין כלכלת ישראל שהיא כאמור יציבה וחזקה, הניסיון לקשור בניהם הוא ניסיון פוליטי ברור כפי שגורמים אלו המקשרים בניהם עשו זאת בכל נושא שממשלה נבחרת זו הביאה לדיון ולהחלטות".