הדולר יורד ב-0.7% - נסחר סביב 3.69 שקל

הדולר נחלש ב-0.7% ונסחר סביב 3.69 שקלים כאשר האירו יורד ב-0.6% ונסחר סביב 4 שקלים. מגמת ההיחלשות הזו מגיעה על רקע הזינוקים האחרונים בבורסה שמגיעים על רקע הדיווחים וההערכות על התקדמות המשא ומתן לקראת עסקה.

"אחרי כשבוע שבו נסחר הדולר סביב רמה של 3.75 שקל, ביום שישי האחרון נחלש המטבע האמריקאי ונסחר סביב 3.69 שקלים זאת על רקע המגעים בין ישראל לחמאס על עסקה להחזרת חטופים והפסקת אש", כותבים בחדר עסקאות מטבע חוץ של הבנק הבינלאומי. "הבוקר הדולר התחזק מעט ונסחר ברמות של 3.7050".

גם בעולם הדולר נחלש, כפי שכותבת נירה שמיר, כלכלנית ראשית בבנק דיסקונט: הדולר נחלש בעולם ב-0.9% על רקע הירידה בציפיות הריבית בארה"ב, השקל התחזק ב-1% עד לקביעת השער היציג והמשיך להתחזק לאחר מכן, על רקע ציפיות להפסקת אש ועסקה להשבת חטופים".

היום נגיד בנק ישראל ימסור את החלטת הריבית של בנק ישראל כאשר הצפי הוא להשארת הריבית על כנה, וחוסר הוודאות במשק עדיין גבוה. "על פניו החלטת הריבית של בנק ישראל השבוע נראית די סגורה", כותב אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב. "קיים קונצנזוס רחב שהריבית לא תשתנה. אולם, יש שיקול משמעותי נוסף שלהערכתנו מבטא הבעיה שבנק ישראל די הכניס את עצמו אליה. מאז שהוריד את הריבית בתחילת ינואר, בנק ישראל הסביר את ההחלטות שלא להוריד ריבית יותר בסיבות שלא אמורות להיות מאוד רלוונטיות לשיקולים הרגילים: אחד הנימוקים העיקריים שמנע הורדת ריבית בחודשים הראשונים של השנה היה הגירעון הממשלתי. אף על פי שהגירעון לא אמור לקבל משקל מרכזי בהחלטות ריבית, אלא אם הוא מוביל לאינפלציה באמצעות יצירת עודף ביקושים במשק או גורם למשבר פיננסי שמוביל לפיחות מטבע ולאינפלציה", מוסיף זבז'ינסקי.

"עד עכשיו זה לא קרה בישראל, אך המסרים של בנק ישראל שכנעו את המשקיעים שהגירעון הגבוה, שאגב הרמה הדו-ספרתית שלו לא הפריע לבנק ישראל להפעיל את כל הכלים של הרחבה מוניטארית ב-2020-2021, מונע כעת אפשרות להוריד ריבית. אם זה היה המצב, הרבה בנקים מרכזיים בעולם, וקודם כל ה-FED, היו נמנעים מלשקול הורדת ריבית. בהמשך בנק ישראל התחיל לשים דגש בהסברים מדוע הוא לא יכול להוריד ריבית על עלייה בסיכון הגיאופוליטי. גם שיקול זה לא אמור להיות מרכזי בהחלטות ריבית, אלא אם הוא מעלה אינפלציה. שערו של השקל אכן מושפע מהסיכון הגיאופוליטי כפי שעולה מהקשר ההדוק בינו לבין פרמיית ה-CDS בחודשים האחרונים. יחד עם זאת, די ברור שהחלטה לא להוריד ריבית לא יכולה למנוע התפרצות של סיכון זה או להקטין השפעתה. הכנסתו לשיקולי החלטת ריבית גרמה למשקיעים לבחון סיכוי להורדת ריבית על פי החדשות מהזירה הצפונית במקום על פי ההתפתחויות הכלכליות", מוסיף זבז'ינסקי.

"לפיכך, החלטת הריבית השבוע לא עד כדי כך חד משמעית", מסכם זבז'ינסקי. "לא בטוח שהסיכונים של אי שינוי בריבית קטנים יותר מאשר הסיכונים של הורדה. להערכתנו, אילו בנק ישראל היה מוריד ריבית בעוד 0.25%, חצי שנה לאחר שהוריד ריבית בינואר, הוא היה מעביר מסר תומך בשווקים מבלי לסכן השגת יעד האינפלציה בהמשך.

אולם, מתוך ניסיון של דפוס החשיבה של בנק ישראל בחצי השנה האחרונה אנחנו לא נותנים לאפשרות זאת סיכוי של יותר מ-30%".