מה צפוי במדד המחירים לצרכן בחודש ספטמבר?
מאז פרסום המדד הקודם קרו לא מעט אירועים - כוח ההרתעה של ישראל חזר עם מבצע הביפרים ומכשירי הקשר, מנהיג חזבאללה חסן נסראללה חוסל בנוסף לרשימה ארוכה של אנשי הצמרת של ארגון הטרור. איראן תקפה את ישראל פעם נוספת וצה"ל נכנס קרקעית ללבנון. ישראל מתקדמת בלבנון ומחסלת מחבלים ותשתיות כדי שתשובי הצפון יוכלו לחזור לבתים, גם הזירה בעזה וביהודה ושומרון ממשיכות להיות חמות ובקרוב גם צפויה ישראל להגיב על התקיפה האיראנית. לכל זה יש השפעות על הכלכלה.
האינפלציה מרימה ראש
בנק ישראל השאיר את הריבית על כנה, כצפוי, כאשר הנגיד אפילו השאיר פתח לאפשרות של העלאת ריבית בתקופה הקרובה, גם על רקע העלייה בגירעון והחשש שהאוצר לא יצליח לקדם תקציב מהודק. החשש העיקרי של הנגיד הוא האינפלציה, והאינפלציה אצלנו מרימה ראש בשעה שבכל העולם היא במגת ירידה. זה הוביל את הנגיד להגיד שרייבת בנק ישראל שעומדת על 4.5% צפויה להישאר ברמות האלו כשנה. אלו חדשות רעות לעומת התחזית הקודמת לירידה ברבעון השני של 2025 לאזור ה-4.25%. זה נובע בעיקר מהמלחמה בצפון שלא היתה גלומה בתרחישים של בנק ישראל.
מה יהיה מדד המחירים לצרכן בחודש ספטמבר?
ביום שלישי הקרוב יתפרסם מדד המחירים לחודש ספטמבר. בחודשים הקודמים הוא עלה מעל המצופה. מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט עלה ב-0.9%, גבוה מציפיות האנליסטים שציפו לעלייה בטווח של 0.5%-0.6% כך שהמדד גבוה הרבה יותר גם בשל שוק השכירות, מחירי הטיסות ועליות מחירי המזון. בשנים עשר החודשים האחרונים מדד המחירים לצרכן עלה ב-3.6%.אחד ההסברים לעלייה באינפלציה היא המלחמה. המלחמה מאלצת את הממשלה להעלות דרמטית את תקציב הביטחון, כשבמקביל גם ניתנים מענקים למפונים שמגיעים גם בצורה עקיפה של סבסוד וגם בצורה ישירה של מענקים. בנוסף יש השקעה גדולה בקידום פרויקטי תשתיות באזורים שנפגעו וכל אלה יוצרים ביקושים בתחומים שונים ומביאים לביקושים. וכנראה תורמים לעליות המחירים.
בלידר "צופים מדד של אפס בספטמבר עם ירידה במחירי הטיסות לחו"ל והבראה ונופש, אך מנגד, עלייה במחירי הדיור ותעריפי החינוך".
תחזיות האנליסטים
בלידר צופים כאמור עלייה נוספת במחירי הדיור, וזאת בהמשך לעלייה של 2.6% ברכיב בחודש אוגוסט ועלייה של 5.3% עבור שוכרים חדשים. בנוסף לצד פרסום המדד הקודם עלו מחירי העסקאות בדירות שבוצעו בחודשים יוני-יולי 2024, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני 2024, ובלידר מעריכים שהמגמה תימשך. בלידר צופים עלייה של 0 במדד המחירים בספטמבר.
יוני פנינג, האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות מעריך עלייה של 0.1% במדד המחירים בספטמבר. אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, דווקא מציין גורם שעשוי למשוך את המדד מטה: "ירידה בתנועת אנשים בגלל אזעקות והמגבלות של פיקוד העורף דווקא מגדילים סיכוי למדדי מחירים נמוכים. בסקר הערכות בעסקים הציפיות לשינוי במחירים בענף המסחר והשירותים היו בחודשיים האחרונים נמוכות מאשר בשנים הקודמות".
זבז'ינסקי מנסה גם לענות על השאלה מה יקרה לאינפלציה אחרי סיום המלחמה: "סיום המלחמה עשוי להוביל לעלייה בביקושים. כמו כן, לבנק ישראל יהיה קל יותר להעלות ריבית לאחר סיום המלחמה. מנגד, יפתחו הרבה חסמי היצע וצפויה התחזקות משמעותית של השקל. נוסיף לשיקול נגד עליית ריבית, שהאוצר מתכנן גזירות, כולל העלאות המיסים הישירים שירסנו את הביקושים".
האינפלציה תעלה לפני שהיא תרד
לפי התחזיות של הכלכלנים, האינפלציה במגמת עלייה וצפויה המשך עלייה לפני שהירידה תתחיל בסביבות סוף הרבעון הראשון של 2025, כאשר בשיא היא צפויה להגיע לרמה של 4.4%, זאת לעומת 3.6% נכון לחודש אוגוסט.קרדיט: בנק ישראל
בהסתכלות קדימה, האינפלציה צפויה לרדת לאזור של 2.7%-2.8%.
קרדיט: בנק ישראל
האם האינפלציה תשפיע על הריבית?
האינפלציה לא תשפיע על הורדת הריבית. היא יכולה להשפיע רק בכיוון מעלה. אם האינפלציה תהיה גבוהה מהצפוי ולצד כל הנתונים המאקרו כלכליים, בנק ישראל יבחן עליית ריבית, אבל כרגע זה לא נראה באופק. מנגד, גם אם המדד יהיה מתחת לציפיות, לא תשקל בבנק ישראל הפחתת ריבית. המלחמה חזקה מכל, אי הוודאות מאוד גדולה, ובנק ישראל רוצה לראות תקציב סגור וברור לפני שהוא מחליט על הורדת ריבית. בינתיים הוא דחה את זה לעוד שנה מהיום.
רקע - מה זה בעצם מדד המחירים לצרכן ולמה הוא חשוב?
מדד המחירים לצרכן, שנקרא גם CPI (Consumer Price Index), הוא אחד המדדים הכלכליים הכי חשובים ברמת המאקרו. המדד בודק את השינויים במחירים של סל מוצרים ושירותים שמשקי הבית רוכשים על בסיס יום-יומי. מדובר במזון, דיור, דלק, תחבורה, בריאות, שאנחנו משתמשים בהם ביום-יום. המדד הזה בעצם מראה כמה המחירים עלו (או ירדו) במשך תקופה מסוימת, ומספק תמונה ברורה לגבי עליית המחירים (אינפלציה) או ירידת מחירים (דפלציה).
ככה אנחנו בעצם יודעים להגיד אם השכר שלנו נשחק, אם העליות שאנחנו רואים בסופר מסתדרות עם המדד. החשש הגדול ביותר של כלכלנים הוא מאינפלציה גבוהה כי אז נוצרא נתק בין המדד לבין מה שקורה בפועל לאזרחים. מעבר לכך, המדד הוא סוג של מס, כשיש אינפלציה השכר נשחק, הערכים של נכסים לא ריאליים נשחק. מנגד, באינפלציה הנכסים הריאליים לרבות נדל"ן נוטים לשמור על ערכם ואף לעלות.
איך המדד עובד?
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל היא זו שמפרסמת את מדד המחירים לצרכן. פעם בחודש אנשי הלשכה (הלמ"ס) לוקחים "סל מוצרים" שמורכב ממאות פריטים ומודדים את השינוי במחירים שלהם במשך הזמן. בכל פעם שהלשכה מפרסמת את המדד, היא בעצם מספרת לנו אם המחירים עלו, ירדו או נשארו באותו מצב.
איך המדד משפיע על הכיס שלנו?
המדד משפיע ישירות על הכיס של כולנו. לדוגמה, אם מדד המחירים מראה עלייה משמעותית, זה אומר שהמשכורות שלנו קונות פחות מוצרים ושירותים - כלומר, כוח הקנייה שלנו יורד. מעבר לכך, מדד המחירים לצרכן חשוב גם לממשלה ולבנק ישראל. הוא משפיע על קביעת ריבית הבנק המרכזי ועל מדיניות כלכלית. לדוגמה, אם המדד מראה עלייה חדה באינפלציה, בנק ישראל עשוי להעלות את הריבית כדי להאט את עליית המחירים. כפי שכאמור קרה בשנתיים האחרונות ועלול להתרחש גם כעת למרות שבעולם הריבית במסלול ירידה.
בנוסף, מדד המחירים לצרכן משפיע על חוזים והסכמים שמוצמדים למדד. לדוגמה, חוזי שכירות או פנסיות שמוצמדים למדד משתנים בהתאם לשינויים במדד המחירים. אם המדד עולה, זה אומר שהשכירות או הקצבאות יעלו באותו שיעור.
איך המדד השתנה בעשורים האחרונים בישראל?
בעשרים השנים האחרונות, מדד המחירים לצרכן בישראל הצביע על עלייה מתונה יחסית שעמדה בטווח של בנק ישראל לעלייה שנתית של בין 2% ל-3%. עם זאת, בעשור האחרון המדד עלה בממוצע בכ-1% בלבד. כשבשנים האחרונות הוא כאמור עולה.
למה מחירי הדירות לא נכללים במדד המחיירם לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מתמקד כאמור בהוצאות שוטפות כמו מזון, תחבורה, בריאות, חשמל, תקשורת ועוד. הוצאות אלו נחשבות ל"הוצאות על צריכה". לעומת זאת, רכישת דירה אינה נחשבת הוצאה שוטפת אלא השקעה בנכס בעל ערך לטווח ארוך. לכן, מחירי הנכסים (כמו דירות) לא נכללים במדד, מכיוון שהמדד בוחן צריכה שוטפת ולא השקעות. אותו עיקרון גורם לאי הכנסת עלייה במחירי הרכבים.
איך מתייחסים להוצאות על דיור במדד המחירים לצרכן?
למרות שמחירי הדירות אינם נכללים במדד המחירים לצרכן, ישנם סעיפים במדד שמתייחסים להוצאות הקשורות לדיור. כך למשל, סעיף שכירות מהווה חלק משמעותי מהמדד, כי תשלום שכר דירה נחשב להוצאה שוטפת עבור משקי בית רבים. גם הוצאות על תחזוקה שוטפת של הדירה כמו תיקונים, שיפוצים או תשלומי חשמל ומים נכללים במדד, מכיוון שאלו נחשבים להוצאות שוטפות שמקיפות את חיי היום-יום של הדיירים.
איך מתגברים על הבעיה - מדד מחירים שלא קשור למדד מחייר הדירות?
הלמ"ס מפרסמת מדדים נוספים, כולל מדד מחירי הדירות, שמספק תמונה נפרדת של השינויים במחירי הנדל"ן למגורים. מדד זה בוחן באופן ספציפי את מחירי הנדל"ן בשוק הדירות, ומפריד אותו ממדד המחירים לצרכן. כך הציבור וקובעי המדיניות יכולים לקבל תמונה כוללת יותר של מה שקורה בשוק הדיור.
מעבר לכך, חלק מהמוסדות הכלכליים והפיננסיים בישראל מתייחסים לשני המדדים בנפרד, כאשר בנק ישראל, למשל, עוקב גם אחרי מדד מחירי הדירות וגם אחרי מדד המחירים לצרכן כדי לגבש מדיניות כלכלית שמתחשבת ביוקר המחיה הכולל.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
10.אין מנוס מהעלאת הריביתשמעיה 14/10/2024 00:38הגב לתגובה זו1 1כל עוד נמשכת הביזה הנוראית של קופת המדינה ע"י ההנהגה החרדית הארורה.סגור
-
9.ממשלת זדון. עגבניות 20 ש"ח. (ל"ת)חי 13/10/2024 19:20הגב לתגובה זו1 1סגור
-
8.מחירי צימרים בצפון מושכים את המדד מטהיעקב 13/10/2024 19:15הגב לתגובה זו0 1ומקזזים את העליה המטורפת בסופרים ועליה בשכר דירהסגור
-
7.כןdd 13/10/2024 16:09הגב לתגובה זו1 1יהיה מדד שליליסגור
-
6.אין ניהול . אין אוצר ..... ככה נראה הקרקס של נתניהו (ל"ת)חני דנון 13/10/2024 15:23הגב לתגובה זו9 3סגור
- טען עוד
-
ואין שמאל יותר (ל"ת)עמית 13/10/2024 19:41הגב לתגובה זו1 1סגור
-
5.לא משנה שהמחירים בסופר עלו ב-30% ומעלההלשכה המרכזית לח'רטא 13/10/2024 14:35הגב לתגובה זו13 4למרות כל זאת מדד המחירים לצרכן יירד וזאת מכיוון שמחירי החציר לסוסים ירדו וזה משפיע על המדד :-)סגור
-
כמובן שכולם מעוותים את המדדמני 13/10/2024 16:53הגב לתגובה זו7 2קופות הגמל והפנסיה, הבנקים, העיתונות, הטלויזיה, הלמס, בנק ישראל, סוכנויות הדרוג בארץ ובחו"ל, כולם יושבים ב-14 בכל חודש בבית קפה נידח בפתח תקווה ומסכמים מה יהיה המדד שיפורסם ב-15 בחודש.סגור
-
המחירים בסופר בקושי שליש מחישוב המדד, והם לא עלו ב-30%העורב 13/10/2024 16:35הגב לתגובה זו3 9אני קונה פסטה בסופר ב-2.9, קילו דבש מיובא מספרד עולה 19.9, ליטר סבון נוזלי עולה 10 ש"ח, שמן קנולה 5.9, תמרים קילו ב-20 ש"ח, משחת שניים 3.5 ש"ח, 6 מברשות ב-8 ש"ח, אננס ב-10 ש"ח יחידה, בטטות, גזר, בצל ב-3.5, 400 ג' גבנ"צ ב-14 ש"ח והרשימה עוד ארוכה - מחירים שלא היו כאן שנים.סגור
-
כנראה שאתה קונה בסופר של הלמ"ססמי וסוסו 14/10/2024 04:27הגב לתגובה זו2 1בסופר שאני קונה המחירים שציינת הם מחירים של שנות השמונים.סגור
-
4.0.7 (ל"ת)וולף 13/10/2024 14:12הגב לתגובה זו0 1סגור
-
3.אנו פועלים בניגוד לחוקי הכלכלה.טוביה 13/10/2024 14:11הגב לתגובה זו4 1כשהביקוש יורד, מעלים מחירים, כדי לשמור לכאורה על "מתח רווחים". המדד הוא של המחירים ולא של הביקושים.סגור
-
2.למי אכפת מהנדסת מחירים ומדדים?!סווינגר 13/10/2024 14:05הגב לתגובה זו9 5החכם יצרוך כמה שפחות, ועדיף מחו"ל (מלבד מזון), יכניס כמה שניתן, ויינתב את הנותר להשקעות מחוץ למדינת הגזלנים.סגור
-
1.מדד המחירים 9/24שלי 13/10/2024 13:57הגב לתגובה זו4 5יעלה 0.3סגור