השבוע האחרון בסין היה גדוש אירועים, אך על מה צריכה הענקית לשים דגש?

ה'אקונומיסט' כתב השבוע כי אין מהפכה תעשייתית בהיסטוריה בה צופים כל כך הרבה אנשים ברחבי העולם, והוא התכוון לנעשה בסין:

המשקל של סין בכלכלה הגלובלית מסמל בעקיפין את הזכות שיש לענק הסיני על תשומת הלב של העולם. כאשר הייצור התעשייתי שלה, בניית הבתים שלה והתוצרת האנרגטית שהיא מפיקה יורדים בחדות, כמו שהם ירדו מתחילת השנה ועד אפריל, החדשות מעיבות על שווקי המניות בעולם ועל מחירי הסחורות.

כאשר הבנק המרכזי הסיני מקל את המדיניות המוניטרית שלו, כמו שהוא עשה החודש (מאי), נוצרת 'מערבולת' חזקה כמעט כאילו הפדרל ריזרב בארה"ב היה משנה את רמת הריבית האפסית שלו.

כאשר ראש הממשלה הסיני, וון ג'יאבאו, מדגיש את הצורך לשמור על שיעורי צמיחה גבוהים, כמו שהוא הדגיש בשבוע שעבר, למילים שלו יש משקל משמעותי לא פחות על השווקים מאשר להצהרות כאלה ואחרות של מנהיגים באירופה.

יש הרבה דברים שנעשים לא נכון בכלכלה הסינית; היא לא יעילה בצורה מפתיעה, היא לא שוויונית כמו שהיא רוצה להיות וכו'. אך הדאגה של 'החיצוניים', ה'זרים' - שהצמיחה בסין תתמוטט אם במדינה יחוו 'פיצוץ', כמו התמוטטות האירו למשל - היא לא מוצדקת. נכון לרגע זה, סביר להניח שהמדינה תוכיח שהיא מתאוששת הרבה יותר מהר מאשר מה שהמלעיזים עליה חושבים.

ה'חיצוניים' נוהגים לחשוב שסין היא דוגמא ומופת ליעילות בייצוא, אבל ההשקעות בציוד ומכונות, בבניינים ובתשתיות היו אחראים ליותר מחצי משיעור הצמיחה בסין בשנה שעברה, בעוד הייצוא נטו לא תרם מאום לשיעור הצמיחה הסיני.

המודל הכלכלי בסין הוא לא הוגן ושוויוני כלפי כלל העם בסין. שיעורי ריבית החשופים לרגולציה ותקנות מאפשרים לבנקים 'לרמות' את החוסכים, ועל הפקדונות של העם הסיני הם משלמים סכומים נמוכים מהמקובל. תאגידים ממשלתיים עם כוח מהממשל וסובסידיות מהאוצר גובים סכומים גבוהים מהמקובל עבור מוצרים רבים. גם הבדלים בגישה לשירותים עירוניים נחסמים עבור עובדים ה'מיובאים' מהכפרים אל העיר על מנת לעבוד במפעלים הגדולים.

אז כנראה שסין תצטרך לדעת איך להשתמש בהון שלה בצורה חכמה יותר, וזה אמור להיות עבורה קל יותר מלשאר מדינות העולם, כיוון שהיא נתמכת בהון עצמי, ללא הלוואות מלווים חיצוניים למדינה. שימוש נכון יותר בהון יחייב אותה להרים את החסמים והרגולציה עבור חברות השקעה פרטיות, שיכנסו לשווקים בהם תאגידים ממשלתיים 'בזבזניים' ו'אי-שוויוניים' שולטים. שימוש נכון יותר בהון שלה יצטרך לקבל ביטוי גם בתחום הבנקאות ובתחום 'רשת הבטחון' הסוציאלית, וזה עוד מבלי לדבר על רפורמות פוליטיות וחברתיות שיצטרכו להעישות בעשור הקרוב.

למבצעי הרפורמות הסיניים יש עוד עבודה רבה לפניהם, אבל גם יש להם עוד הרבה זמן. הפסימיים משווים אותה ליפן, שכמו סין הייתה מדינה 'נושה' כאשר הבועה בה התפוצצה בשנת 1991. אך יש לשים לב, הפיצוץ ביפן לא קרה עד שההכנסה לראש במדינה הייתה 120% מההכנסה לראש בארה"ב (מתורגמת במונחי שע"ח). אם ההכנסה לראש בסין תתקרב לרמות האלה, הכלכלה הסינית כבר תהיה בגודל של פי 5 מהכלכלה האמריקנית - עד אז, יש מספיק זמן.