האם האינפלציה תשפיע על המכירות בבלאק פריידי בארה"ב?
היום חל בארצות הברית חג ההודיה, והקמעונאים אמנם רוצים לספוג אליהם את הביקושים ולמכור כמה שיותר – אך כמה מהם יסגרו את שערי הסניפים ויפעלו באונליין בלבד רק כדי לא ליצור התקהלויות. מחר יחול חג אחר, של דת הצריכה: הבלאק פריידי. בו דווקא החנויות תהיינה פתוחות. עד כמה השיח המתנהל ברמת המאקרו בשאלת האינפלציה זמנית/קבועה והצידוק קיים/לא להעלאת ריבית ומתי ישפיע על צרכני הקצה?עם אינפלציה של 6.2% באוקטובר, איך יראו המכירות ביומיים הללו?
התשובה היא שככל הנראה הצרכנים לא יופתעו מהמחירים בקופות כשהם באים לגהץ – את סביבת המחירים הזו הם מכירים זה כמה חודשים. כבר באוקטובר, עוד לפני חג ההודיה והבלאק פריידי, הוצאות משקי הבית עלו ב-1.3% לעומת ספטמבר, וההוצאות על טובין, בין אם בעקסאות בהיקף קטן או גדול, עלו ב-2.2%. ההפתעה עשויה להיות אם אכן היא תמשיך ללוות אותם עוד חודשים קדימה ויתגלה כי הלחצים האינפלציוניים יותר קבועים מזמניים.
האמריקאים שהפרוטה מצויה בידם לבטח יגהצו את הכרטיסים גם היום וגם מחר. למעשה, ישנם יותר כאלה עם נתוני התעסוקה שהולכים ומתהדקים. תביעות האבטלה החדשות לשבוע שעבר בארצות הברית הפתיעו לטובה בגדול: רק 199 אלף מול צפי ל-260 אלף. פער של 60 אלף ככל הנראה משמעו כאלה שהצליחו לשמור על משרותיהם. עם זאת נציין כי שבוע קודם לכן התמונה נראתה פחות בהירה: התביעות הנמשכות לשבוע שהסתיים ב-13 בנובמבר עמדו על 2.049 מיליון למול צפי הכלכלנים שהיה ל-2.033 מיליון.
- כל הכותרות
צריך להזכיר כי לא כל אותם מובטלים במצב של תלות כפי שניתן היה לדמיין. בארצות הברית מדווחים עוד ועוד על עלייה במספרם של המתפטרים מרצון שכחם לנהל משא ומתן על תנאי השכר שלהם גובר. חלקם אכן מצליחים לחזור למעגל התעסוקה בשכר גבוה יותר מאשר במשרה הקודמת שלהם – אף אם הכישורים הם אותם הכישורים. בפירמת המחקר Evercore, האנליסט גרג מליך כותב כי "הצרכנים יהיו בסדר עם המחירים האלה כל עוד שוק התעסוקה חזק, הם עוד לא מותחים את המאזן שלהם בבנק".
גם עובדים שנשארו במקום עבודתם שיפרו את כושר המיקוח שלהם מול המעסקים וזכו להעלאות שכר. בדלויט, האנליסט רוד סיידס כותב שעליות המחירים, קיצוץ בעלויות והשקעה בכח אדם עשויים ללוות את הקמעונאיות בשנה וחצי הקרובות. לדבריו, כדי שהעלאות השכר יתמתנו, האינפלציה צריכה להיות ברמה כזו שלא תגבר על העלאות אלה. בינתיים, מחירי המזון והאנרגיה מצליחים לקזז את העלאות השכר. "אם לא נשתלט על האינפלציה, כל ההעלאות הללו יכולות 'להיאכל' על ידה באופן דרמטי", אמר.
ואם לזכור שהיו גם החסכונות שהלכו ונערמו, ראוי להפנות את המבט לנתון מאקרו אחר שפורסם זה עתה: המכירות הקמעונאיות בארצות הברית לחודש אוקטובר: עלייה של 1.7% לעומת ספטמבר, בעוד הכלכלנים ציפו לעלייה של 1.5%. בספטמבר הנתון עלה ב-1.4% לעומת אוגוסט, בניכוי מכירות המכוניות. כלומר, אינפלציה או לא – מי שיכול לקנות קונה, ויש מספיק כאלה כדי להביא לעלייה במדד זה. קרן הסל SPDR S&P Retail (סימול: XRT) שעוקבת אחרי הסקטור הקמעונאי עלה ב-24.8% מתחילת השנה. השיא שלה מבחינת עלייה בשנה שלמה היה ב-2009, עם 74.8% בזמנו.
בארגון הסחר הפדרלי צופים כי עונת החגים בכללותה (כולל חג המולד בדצמבר) תביא לרכישות בהיקף של 851 מיליארד דולר, עלייה של 8.5% מזו של שנה שעברה, אז, עוד טרם הפצת החיסונים ובשלהי המגיפה, נשבר בארצות הברית שיא עם נתון של 777 מיליארד דולר. אגב, בחמש השנים האחרונות ממוצע העלייה משנה לשנה היא 4.4%.
ישנם מחירי סחורות חקלאיות שמחיריהן עלה בשל תנאי האקלים, אחרות מושפעות לצד סקטורים רבים ממחירי האנרגיה המרקיעים שחקים (שוב, גם פה בתלות בתנאי האקלים). לצד זאת הביקושים למוצרים וסחורות פוגשים בשיבושים בתובלה הימית (פתרון חלקי – מעבר להובלה במטוסים). ואם אמרנו שהאמריקאים קונים, אזי שכל עוד וכך המצב, הכנסות הקמעונאיות עולות. הבעיה – בשל השיבושים, זו שורת הרווח שנפגעת.
רשימה חלקית של הנפגעות עד כה, כפי שהתגלה בעונת הדוחות האחרונה: GAP (סימול: GPS), Nordstrom (סימול: JWN), Target (סימול: TGT), Walmart (סימול: WMT) וכן AMAZON (סימול: AMZN). שלוש האחרונות עוד מצליחות לספוג את העלויות העודפות ולשמור על רמות המחירים כדי לא להרוויח צרכנים. ברשתות הכלבו Macy's (M) ו-Kohl’s (סימול: KSS) דווקא מצליחים לגלגל התייקרות לצרכנים, ואלה ממשיכים לומר "הן".
ולמי שלא מעלה מחירים, הדילמה היא כזו: או שלא להשקיע משאבים בהתגוננות מפני השיבושים באספקה, ועם פחות השקעות שורת הרווח תפגע פחות – אך הצמיחה בשורה העליונה תאט, שכן ישנו פוטנציאל מכירות שירד לטמיון והרשתות לא ענו על הביקושים. החלופה היא כן לנסות לענות לביקושים עם התגוננות שכזו, מה שיתורגם ליותר צמיחה – אך יפגע בשורה התחתונה.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
