באחד הענפים הכי צומחים, איך בוחרים מניה מנצחת?

אנחנו מטרטרים לכם בראש על מה שעשו מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה לעולם, כיצד שינו את כול מנהגי ודרכי החשיבה והבצוע העסקיים והלא עסקיים וטוענים שזו רק ההתחלה והרי לכם ציון דרך נוסף שמוכיח זאת. זה יקרה כאשר ישלים מר ג'פרי ספרצ'ר (Sprecher), מייסד, יו"ר ומנכ"ל של בורסת ה Intercontinental-Exchange (סימול:ICE) את רכישת הבורסה של ניו יורק.

על 2300 המניות שנסחרות שם בשווי של 20.1 טריליון דולרים. האיש שאמר בזמנו שאינו יודע לנהל אנשים והוא בונה עסק שהמכונות תנהלנה זקוק היה למהפכות הטכנולוגיה וה-IT לבצע את המהלך המדהים הזה והוא מציע 8.2 מיליארד דולר עבור הבורסה בת ה-221 שנים. ספרצ'ר הגיע מאטלנטה לניו יורק, בשנת 2000, עם רעיון שלא הצליח למכור לאיש מלבד לגולדמן סאקס כמובן ורארו מה שקרה בתוך 13 שנים.

ההשקעה בתעשיית האלקטרוניקה הביטחונית החכמה: לא רק בישראל ולאו דווקא כתרגיל בחירות, בעולם המערבי כולו מדברים על קיצוץ בתקציב. "חייבים לסגור את החור הענק שנוצר, את הגירעון", צווחת התקשורת, "רק מתקציב הביטחון אפשר לקצץ", מוסיפים המומחים שהתקשורת אוהבת לראיין והם אוהבים לא פחות להתראיין. הלוואי והיו הדברים נכונים ואפשר היה לקצץ בביטחון אבל זה לא יקרה כי המטורפים האיסלמיסטים באלג'יר, החמאס, נאסראללה ואחמדין שבסביבתנו מזכירים לנו את המציאות ותקציבי הביטחון ימשיכו לגדול.

התחומים שהאמריקאים קוראים להם EW (electronic warfare), SIGINT(signals intelligence) ו-COMINT (Communications intelligence), שהם מנועי הצמיחה של התעשייה הביטחונית ימשיכו למשוך כספים ובגדול. מדובר בתעשיות כמו רדאר, סונר IT ממוקד ובכלל מה שנכלל בהגדרת הפנטגון כ-"Asymmetrical warfare". הפנטגון (וכול הצבאות האחרים) הגיעו למסקנה שההשקעה בנשק מקוון היא הנדרשת ובמילים פשוטות זה אומר שההשקעה בתוכנה וב-IT שקשורים בביטחון תוביל את העתיד, הסיסמה היא "More software - less hardware".

כול המי ומי בתעשייה כולל מאות סטארט אפים נכנסים לתחום והבעיה שניצבת היום בפני המשקיע שמעוניין להשתתף בצמיחה של החברות שיובילו את התחום הביטחוני מסובכת לא פחות מאותן הבעיות בפניהם ניצבים המשקיעים שמנסים לבחור השקעות מנצחות בכול תחום אחר, קשה למשקיע לפגוע במטרה.

השקעה בביטחון בעבר הייתה פשוטה יחסית. היו חברות כמו לוקהיד (סימול:LMT), בואינג (סימול:BA), נורת'רופ (סימול:NOC), ג'נרל דיינאמיקס (סימול:GD) רייטיאון (סימול:RTN ) ויונייטד טכנולוג'יז (סימול:UTX), שקבלו את החלק הארי של התקציבים, צמחו בעקביות, הגדילו הדיבידנד ולמעשה הפכו למתחרות של ענקיות תעשייה אחרות בתיק ההשקעות. החברות שהזכרנו עדיין זוכות בחלק הארי של המכרזים אבל בדיוק כפי שבתחום הרפואה או התקשורת הופיעו חברות חדשות כך גם כאן. וול סטריט, כמנהגה, ראתה את השינויים מראש. בשנת 1997 כדוגמה יזם בית ההשקעות "המנוח" ליהמן הקמה של חברה ששמה L-3 Communications Holdings, Inc (סימול:LLL ). ה- 3-L זה ראשי התיבות ליהמן, לאנזה ולה-פאנטה כאשר פרנק לאנזה היה היזם ורוברט לה-פאנטה המשקיע שהצטרף לליהמן.

ענקית הביטחון לוקהיד, ששנה קודם התמזגה עם מרטין-מארייטה וביחד הפכו לספק הביטחון הגדול ביותר של צבא ארה"ב, החליטה למכור 11 חטיבות שכתוצאה מהמיזוג הפכו ל"מיותרות". פרנק לאנזה, איש תעופה וביטחון, שכנע את ליהמן ואת לה-פאנטה לרכוש את החטיבות שהתעסקו אז בנושאים של לוחמה אלקטרונית, פיקוד ופיקוח אלקטרוני (command and control), מודיעין אלקטרוני, מעקב, סיור אלקטרוני (reconnaissance), אוויוניקה ועוד. זה נעשה ו- 3-L הפכה, בעזרת סדרה של רכישות ומיזוגים וכניסה לתחום החלל, לספק הציוד האלקטרוני המתוחכם הגדולה בעולם.

בשנת 1998 הנפיקה ליהמן את החברה במחיר, (מתואם להיום) של 10 דולרים ומי שהבין את ההתפתחויות שעתידות לשנות את התעשייה במאה ה-21 העביר קצת כסף ל-LLL ונתן לתיק ההשקעות שלו תימרוץ רציני. מאז ההנפקה הניבה LLL ב-50% יותר מלוקהיד ופי 4.5 פעם יותר ממדד ה-P&S ופי קרוב לך 4 פעמים הנאסד"ק על 3-L כתבנו בעבר מספר פעמים, לפעמים לבדה ולעיתים בגלל אלביט מערכות (סימול:ESLT) שלדעתנו מאוד מזכירה בעיסוקיה את 3-L אבל את התשואה של האחרונה לא הצליחה לספק.

מאז משבר 2008 החלה האלקטרוניקה החכמה לתפוס מקום של כבוד שהולך וגדל בתעשייה הביטחונית. דווקא מאז יורד הביצוע של LLL. הירידה נובעת מכמה סיבות שהראשונה בהן היא התחרות גם מצד הענקיות האחרות שראו הפוטנציאל וחדרו לתחומים הספציפיים שבהם מתעסקת 3-L (הן כמו ענקיות בתחומים אחרים מציעות "חליפה"), גם מצד חברות מהסוג של האניוול (סימול:HON) ו-Raytheon (סימול:RTN) שתמיד התעסקו במו"פ ביטחוני ונכנסו לתחרות בעוצמה ולבסוף חברות מחוץ לארה"ב שהחלו לנגוס בעוגת התקציב הענקית של הלוחמה המקוונת לסוגיה.

התעשייה צונחת, אבל איך מאתרים מנצחת?

נוצר מצב שככול שהתקציבים הולכים וגדלים וככול שהתעשייה צומחת במהירות כך גם נעשה קשה יותר לבחור ב"השקעה מנצחת". כמובן שוול סטריט ראתה את "הבעיה" ויצרה סלים שמתואמים למצב. לפני שנתיים למשל הנפיקה State Street Global Advisors את הסל XAR - S&P Aerospace & Defense שכולל בתוכו, במנות יחסית שוות, את כול החברות שהזכרנו אבל גם חברות כמו Textron Inc (סימול:TXT) שפועלת בתחום האזרחי ומוכרת את מערכת הטקסטרון שמייצרת רכבים מוגנים, אסדות ים מוגנות, נשק מונחה, מערכות מעקב לים ליבשה ולאוויר, מל"טים, מערכות לימוד מיוחדות ללוחמה אלקטרונית ועוד.

לצד UTX הענקית כולל הסל את Transdigm Group Inc (סימול:TDG) שהיא מין מיזוג בין מוצרים שעושות תאת (סימול:TATT) ואלביט מערכות (סימול:ESLT), חברה שהוקמה באמצע שנות התשעים כשראתה הצורך המתפתח בקומפוננטות ייחודיות ושהיום מוכרת ב-1.8 מיליארד ומרוויחה כמיליארד לפני מס. לצד חברות כמו בואינג או לוקהיד תמצאו שם, באותו משקל, חברות כמו Alliant Techsystems (סימול:ATK), Hexcel Corp New (סימול:HXL) ו-Moog Inc. הראשונה, בין השאר עוסקת בייצור מטוסים בעלי ייעוד ספציפי ללוחמת טרור ובייצור תחמושת וכלי נשק מיוחדים למשטרות, השנייה מתמקדת בפתוח וייצור חומרים מרוכבים לתעשיית הביטחון והחלל והשלישית, שאנחנו מכירים עוד כשהייתה בשנות השמונים, התחילה במערכות בקרה על נוזלים ותנועה מכנית במטוסים והתקדמה עם ההתקדמות הטכנולוגית לתחומי מערכות שליטה ופקוח בניווט בבקרה ובמעקב.

סל ה-XAR, הניב, מאז הונפק לפני כשנתיים ובגלל ההרכב הייחודי שלו שנותן ביטוי שווה, גבוהה יותר מכול אחת מהמניות שמרכיבות אותו, כמעט. ה-XAR הניב הרבה יותר מהסלים "המתחרים" בתחום, כמו ITA או PPA, שאחזקותיהם מתבססות לפי גודל החברות בעוגת המגזר.

המשותף לכול החברות הביטחוניות, הענקיות כמו המתמחות, הוא ההבנה בחשיבות הקניין הרוחני שברשותן. היכולת להפוך רעיון שלך החברה למוצר מבוקש בתחום הלוחמה האלקטרונית שווה משקלו בזהב ממש. חברות ישראליות כמו רפא"ל, אלתא (ששייכת לתעשייה האווירית) אלישרא (ששייכת לאלביט מערכות) ועוד יכולות, בניהול נכון, להפוך מעצמות עסקיות גלובאליות. אנחנו כבר טוענים שנים שהנפקה של חברה כמו אלתא למשל יכולה לסגור חלק רציני מהגירעון התקציבי של ישראל והסיפור שלא עושים זאת בגלל חסיון בטחוני זה הסיפור המטופש ביותר ששמענו. לחברות כמו LLL, לוקהיד, Moog Inc. ואחרות, לבטח להאניוול ול-Raytheon יש סודות לא פחות גדולים והן ציבוריות. של חברה כמו אלתא תזיל ריר מפי כול בית השקעות והערכים שיתקבלו יהיו שמימיים.

שתי חברות ישראליות נמצאות במגרש, אלביט מערכות (ESLT) וראדא (סימול:RADA). ישנן גם חברות ישראליות אחרות שמשחקות בשוליים או שקשורות בעקיפין לתחום. אלביט, שבתחילת המאה, בגלל מעמדה בתחום האלקטרוניקה הבטחונית, בחרנו בה כאחת המניות המעניינות ביותר "לעשור הבא" אכן הצדיקה את הבחירה כשבסוף 2009 הגיעה לשיא של כול הזמנים אבל מאז היא מאכזבת. האכזבה נובעת בעיקר מהעובדה ש-2009-11 היו שנים של דריכה במקום במכירות וירידה ברווחיות. אבל נראה שהחברה חוזרת, המכירות והרווחיות חוזרים ובצרוף הדיבידנד הגבוה יחסית מדובר בהשקעה סולידית מעניינת.

ראדא (ואנחנו כבר שומעים הערות מלגלגות) מגדירה עצמה כעוסקת בפתרונות לתחום האווירייה כולל למזל"טים, למערכות לניהול ועיבוד אינפורמציה (גם בתחום הווידאו), מערכות ניווט אינרטיות, ראדאר צמוד קרקע ובאמצעות חברת הבת הסינית בעיקר גם במוצרים לתעופה האזרחית. מניית RADA איבדה, מאז תחילת שנות התשעים, מעל 90% מערכה וחשבת "מאכזבת סידרתית". לצד כישלונותיה לפרוץ עסקית היא גם פועלת בשוק תחרותי ביותר שבו משחקות חברות כמו GE, אלביט מערכות, האניוול, תאלאס מצרפת ועוד. זאת ועוד מדובר במנייה שאינה סחירה כי משפחת, Yeung מהונג קונג, מחזיקה בכ-62% מההון וההצבעה בחברה.

מה בעצם רואה המשקיע? אפילו זה שמחפש חלומות או פוטנציאל? ראשית שיש כאן חברה שאינה מסוגלת להתרומם וזאת למרות שנים של פעילות בתחום. אין לה מוצרים ייחודיים ואין לה עצמת שוק או כסף לייצר עצמה כזו. בגדול, לראדא יש דימוי שלילי של חברות שאיכשהו מצליחות להתקיים אבל שלא יצליחו לפרוץ. "כן", יגידו משקיעים, "כבר היינו בסרט, כבר שבענו סיפורים".

אז מה בכול זאת יש שם? ראשית יש מנהל שמבין את הבעיה, שמכיר את התחום היטב ושבחר אסטרטגיה עם סיכויי הצלחה. האיש, צבי אלון, מצליח, מצד אחד, להחזיק מעמד (לייצר מזומן) באמצעות המוצרים הישנים של החברה שהם בעיקר איסוף וטיפול באינפורמציה ומן הצד השני הוא מפתח לחברה קניין רוחני משלה במוצרים שפותחו על בסיס הידע שהצטבר שם.

למרות כול האכזבות עד כה משהו מנצנץ בקצה המנהרה. ראדא הצליחה לפתח מוצרים חדשניים בתחומי הרדאר וההיגוי שהם גם הקניין הרוחני של החברה כאמור. מדובר בעיקר במה שנקרא Pulse Doppler Radar שמאפשר זיהוי והגנה בפני טילים קצרי טווח מהסוג של מרגמות, RPG וקטיושות, טילים שיכולים לפגוע ברכבים, טנקים במוצבים וגם במרכזי אוכלוסייה ושהמערכות החדשניות כמו כיפת ברזל והחץ אינן מתאימות לכך. המערכות, שלקח כשלוש שנים לפתח, הוצגו בסוף אוקטובר בתערוכת ה-AUSA (Association of the United States Army) בארה"ב ונוסו בהצלחה בישראל.

גורמים רבים, ביניהם צבא ארה"ב (שזקוק מאוד למערכות כאלו באזורים כמו אפגניסטאן), מגלים עניין במערכות הללו. אם אכן, גם כפי שהעריך מנהל הפתוח העסקי של ראדא לאחר התערוכה, צבא ארה"ב גם יתחיל לרכוש המערכות מדובר בפריצה, במימוש הפוטנציאל וזה, אם אכן יקרה, במהלך השנה.

ייצור משפחה של מוצרים כאלו שיכולה להביא את החברה למכירות ברמות שונות לחלוטין. אז לכול אלו שיתחילו עם, "שוב פעם הוא דוחף את ראדא" אנחנו מבקשים, כמו שבקשנו בכול הפעמים שדברנו על החברה בעבר!!!, שלא לגעת אבל לאוהבי סיכון/סיכוי אז טיפה RADA ליד הטיפה של PSTI או כול חלום אחר זה לא יזיק.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.