2 בעיות בשיטת החיסכון הפנסיוני שמאבדות לנו כסף - והרבה

ירון שמיר, מומחה הפנסיה של אתר Bizportal, מביא את שתי הבעיות העיקריות של שיטת החיסכון הפנסיוני בישראל, שמאבדות לציבור הרבה מאוד כסף
 | 
telegram

בטור הקודם דיברנו על ההשפעה של השינויים בביטוח על כל החברים בקרן הפנסיה, אלו שמפקידים ואלו שלא, אבל אם חשבתם שהשפעת הביטוח היא הקריטית, הרי מעבר לפינה מתחבאת לה בעיה גדולה בהרבה - הבעיה האקטוארית. 

קרנות הפנסיה סובלות כיום מכמה בעיות עיקריות, אחת מהן היא תוחלת החיים שהולכת ועולה. אם בעבר החסכון שצברנו היה צריך להספיק לנו ל-18 שנה בממוצע, היום הוא צריך להספיק ל-20 שנה ובעתיד ככל הנראה יעלה עוד ועוד - כלומר הכסף שנחסך וצריך לפרנס אותנו 18 שנה, יצטרך לפרנס אותנו 15% ואף יותר. אם זו היתה הבעיה היחידה דיינו. אבל לבעיה זו מצטרפת בעיה נוספת וקשה לא פחות - הריבית הנמוכה ששוררת במשק כבר שנים רבות ועכשיו אולי נבין אחת ולתמיד למה זה גורם.

לכאורה, אם הכסף שנחסך צריך להספיק למספר רב יותר של שנים והריבית במשק נמוכה מהחישובים האקטוארים שעורכות הקרנות, הפתרון הוא פשוט - נקטין את הפנסיה לכל אחד שיוצא לפנסיה לפי הריבית ולפי תוחלת החיים ונפתור את הבעיה. אבל פעולה כזו תגרום לפגיעה גדולה מאד בפנסיונר עצמו, לכן מה שעושות הקרנות זה לפזר את החוסר בכסף על פני כלל העמיתים.

כותרת ראשית

- כל הכותרות

נניח שיש לנו 2 פנסיונרים שלכל אחד מהם צבירה בסך של מיליון שקלים. אם היו מחשבים את הזכויות שלהם כמו שצריך, הפנסיה היתה צריכה להיות כ-4,000 שקלים. אבל על פי הנחות תיאורטיות, הקרן משלמת להם 5000 שקלים מידי חודש. באותו רגע נוצרת פגיעה של 480 אלף שקלים. (1000 ש' לחודש מוכפל ב-12, מוכפל בתוחלת חיים של 20 שנים)

איך זה ממומן?
בוא נניח שבקרן התאורטית הזו יש 100 חברים שעוד לא יצאו לפנסיה, ולכל אחד מהם 100 אלף ש' חסכון צבור - סה"כ 10 מיליון שקלים. אם נחבר את סך החסכונות של כולם נגיע לכך שהכסף הצבור בקרן עומד על 12 מיליון שקלים. ניקח את הפגיעה של 480 אלף השקלים ונחלק אותם בסכום הצבור בקרן - ונגיע לכך שהפגיעה היא של 4%. המשמעות היא שלכל עמית יורדים כעת 4.000 שקלים מהחסכון הצבור, ולכל חוסך בקרן יש חסכון של 96 אלף במקום 100 אלף שקלים.

קוראים יקרים, זה לא בעיה אקטוארית תאורטית זה קורה כבר היום. אנחנו עוד לא מרגישים את זה כיון שכמות הפנסיונרים בקרנות עדיין נמוכה, אבל כאשר יגדל מספרם תגדל הבעיה ואנחנו נרגיש אותה בכסף הצבור שלנו.

אז מה עושים?
אין פתרונות קסם. אגף שוק ההון מנסה לחפש פתרונות יצירתיים לבעיה, אחד הפתרונות שפורסמו הינה חלוקה אחרת של האג"חים המיועדים (מבטיחי הצמדה ותשואה) - יותר למבוגרים ופחות לצעירים, קרנות הפנסיה מקפידות שלא לקבל חברים לפרישה מיידית ועוד. אבל הבעיה כאמור לפתחנו ואמורה להטריד אותנו בשנים הקרובות.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/  או יעוץ במוצר פיננסי ו/ או שיווק פיננסי ו /או ייעוץ מס/ ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ משפטי ו/או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעילו/או קיים להם אינטרס כלכלי במוצרים האמורים ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.

תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות