עוד שבוע: זו הסיבה שאזרחי בריטניה חייבים לעשות 'Brexit', ולנפץ את האיחוד

ב-23 ביוני אזרחי בריטניה יצביעו במשאל עם על יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי. מדובר בהצבעה גורלית וחשובה הרבה יותר מבחירות רגילות לפרלמנט, וזאת מכיון שיציאה מהאיחוד האירופי יכולה להביא למהפך חיובי דרמטי בכלכלה הבריטית, וייתכן שגם תאיץ את התפרקות האיחוד האירופי כולו ובכך תביא ברכה עצומה לאזרחי אירופה הקמלים תחת משא הניהול הכלכלי הקלוקל של האיחוד.
 
הטענה הנפוצה ביותר של המתנגדים ליציאה מהאיחוד היא שהסחר הבינלאומי של בריטניה ייפגע, מאחר שהיא תצא מגוש הסחר החופשי של אירופה. זוהי ראייה מוטעית לגבי מהותו של האיחוד. האיחוד, יותר משהוא גוש סחר חופשי, הוא למעשה ברית פרוטקציוניסטית שמגנה על היצרנים המקומיים מפני תחרות של היצרנים הגלובליים. ההגנה הזו נעשית באמצעות חומת מכס המקיפה את אירופה ובעזרת רגולציה טורפנית שמקשה על ייבוא מתחרה.
 
ברגע שבריטניה תצא מהאיחוד, ובהנחה שהממשלה הבריטית תהיה מספיק פיקחית לנקוט במדיניות של סחר חופשי, צרכני בריטניה יהיו חופשיים לייבא מהעולם במחירים נמוכים הרבה יותר מאלה שבריטניה מייבאת כיום ממדינות האיחוד. עפ"י חישוב שנעשה ע"י כלכלנים בריטיים, המחירים לצרכן עשויים ליפול ב-8% כתוצאה מהשתחררות בריטניה מסד המכס האירופי ובכך יובילו מיד להקלה ביוקר המחיה (בהנחה של שכר קבוע).
 
טיעון נוסף הוא שהאיחוד האירופי ינקום בבריטניה על עלבון ההיפרדות ע"י הטלת מכסים גבוהים על תוצרת בריטית. זהו חשש לא רציונלי מאחר שלאיחוד יש אינטרס קריטי לא לפתוח מלחמת סחר עם בריטניה. בריטניה היא השוק החשוב ביותר של האיחוד לייצוא מוצרים, גדול אף מעט יותר מהשוק האמריקני. יצרני הרכב הגרמניים מייצאים לבריטניה מרצדסים, במוו ואאודי במספרים גדולים אף יותר מהמשלוחים לארה"ב. הצעקה שתקום בקרב יצואני גרמניה לנוכח הסימן הראשון למלחמת סחר, תביא את הקץ במהרה על כל יוזמה כזו.
 
נשאלת השאלה, אם הניתוח הכלכלי מורה בעיקר על יתרונות ליציאה מאירופה, מדוע עולה צעקה מעסקים בריטיים הרוצים להישאר? בשביל לענות על השאלה הזו צריך לחזור למהות האמיתית של האיחוד - ברית פרוטקציוניסטית אנטי-תחרותית. הנהנים העיקריים מההגנה הזו הם העסקים הגדולים, שלהם נתח שוק גבוה ואינטרס ברור בחנק תחרות והשארת המצב הקיים על כנו.
 
לעומת זאת, העסקים הקטנים יכולים לגדול בעיקר ע"י נטילת נתח שוק מהגדולים, כלומר ע"י תחרות חופשית. ובאמת, ממש כמו שהתיאוריה הכלכלית מנבאת, נתונים של סקרי דעת קהל שנערכים בקרב עסקים בבריטניה, מצביעים במובהק על תמיכה הולכת וגדלה ביציאה מהאיחוד בקרב עסקים קטנים והתנגדות נחרצת בקרב עסקים גדולים - אלה שיש להם מה להפסיד. וכתזכורת - העסקים הקטנים-בינוניים הם הדלק העיקרי בכל כלכלה מערבית מפותחת; הם אלה ששוכרים עובדים חדשים, הם אלה שמורידים מחירים, משפרים את איכות המוצרים ומגדילים את הרווחה הכלכלית, והם אלה שתומכים ביציאה מהאיחוד במספרים הולכים וגדלים.  
 
לתעשייה הבריטית יש יתרונות תחרותיים בתחומי האירוספייס, פארמה, ביטחון, ייצור מכוניות ועוד תחומים. חלק מהחברות בתחומים האלה, החלק שמוגן ע"י חומת המכס האירופאית, עלול להיפגע מהיציאה מהאיחוד, אבל חלק אחר עשוי לקבל דחיפה משמעותית מהחופש מהמכסים והרגולציה האירופאית. האיחוד האירופי הוא אמנם גוש כלכלי ענק - 23% מהכלכלה העולמית. אבל זהו גוש כלכלי אנמי. 77% מהכלכלה העולמית היא המנוע הכלכלי האמיתי שידחוף קדימה את כלכלת בריטניה - ושוב זאת בהנחה שלממשלה הבריטית יהיה השכל לפתוח את האי לסחר חופשי לחלוטין.

לבסוף, יש לזכור שכ-400 מיליון איש נמקים כיום תחת משא המדיניות הכלכלית הקלוקלת של האיחוד האירופאי - מספיק לזכור את אבטלת הצעירים המחרידה במדינות כמו ספרד (45%), איטליה (39%) וצרפת (25%) כדי להבין את עצמת כישלון האיחוד. אם באמת לאזרחי בריטניה יהיה את האומץ להיפרד מאירופה, ייתכן שהדבר יהווה את אבן הדומינו הראשונה בהתפרקות האיחוד כולו. אם כך יקרה, אזרחי אירופה יהיו חייבים לאזרחי בריטניה חוב מוסרי וכלכלי שקשה לאמוד.