ההזדמנות ההיסטורית של שטייניץ ואלקין

בצעד דרמטי קיבלה לאחרונה ממשלת הולנד החלטה על הפסקה מוחלטת של השימוש בפחם עד שנת 2030. מדובר בצעד דרמטי שכן נכון לשנת 2016 כ-35% מהפקת החשמל בהולנד נעשתה באמצעות פחם מזהם. בהחלטה זו מצטרפת הולנד לרשימה הולכת ומתארכת של 22 מדינות וערים ברחבי בעולם שהכריזו על הפסקת השימוש בפחם בשטחן בין השנים 2017 ל-2030. רשימה זו כוללת 3 מדינות החברות בפורום המדינות המתועשות (7G): בריטניה, קנדה וצרפת; 6 מדינות נוספות החברות באיחוד האירופי, ביניהן בלגיה, פינלנד ודנמרק; וכן ניו-זילנד.

מלבד מדינות אלו נמנות על הרשימה מספר מדינות בארה"ב ביניהן, קליפורניה, מסצ'וסטס, הוואי, ניו-יורק אורגון ווושינגטון. בנוסף הצטרפו לרשימה זו מספר ערים שהחליטו להיאבק בזיהום האוויר הרב שמביא אתו השימוש בפחם כמו ניו-דלהי ובייג'ינג. בייג'ינג אגב עמדה בהתחייבותה משנת 2013 להפסקת השימוש בפחם עד שנת 2017, ובתחילת השנה נסגרה תחנת הכוח הפחמית הגדולה האחרונה בעיר ובמקומה הוקמה תחנת כוח העושה שימוש בגז טבעי. תחנת הכוח הפחמית שנסגרה תמשיך לשמש כעתודת גיבוי לייצור החשמל בעיר.    

מגמת הפחתת השימוש בפחם בקרב המדינות המפותחות איננה עניין חדש, מאז שנת 2007, אז הגיע צריכת הפחם במדינות ה-OECD לשיא כל הזמנים, ירדה צריכת הפחם במדינות אלו בכ-24% לרמות שאפיינו את צריכת הפחם במדינות ה-OECD בתחילת שנות ה-80, אך הפעם ממשלות רבות יוצאות באופן נחרץ על מנת להפסיק את השימוש בפחם במדינותיהם באופן מוחלט.

הירידה בהיקף השימוש בפחם בקרב מדינות ה-OECD משתקפת היטב בנתוני סוכנות האנרגיה הבינלאומית. מנתונים שפרסמה הסוכנות עולה כי בשנת 2016, לראשונה בהיסטוריה, ייצור החשמל באמצעות גז טבעי במדינות ה-OECD השתווה לייצור החשמל באמצעות פחם. הפחם שבמשך עשרות רבות של שנים היה מקור האנרגיה העיקרי לייצור חשמל בקרב מדינות ה-OECD ירד ממעמדו זה, וכבר היום ניתן להעריך ברמת וודאות גבוהה ששנת 2017 תיזכר בדברי הימים של משק האנרגיה העולמי כשנה היסטורית ובפעם הראשונה אי-פעם הגז הטבעי יהיה מקור האנרגיה העיקרי לייצור חשמל בקרב מדינות אלו, כאשר הגז הטבעי ימשיך לשמור על דומיננטיות שנים רבות קדימה.

בישראל עדיין שורפים פחם

מאז החלה הפקת הגז הטבעי במאגר תמר, השימוש בפחם בישראל החל לרדת, אך עדיין 36% מהחשמל בישראל מיוצר באמצעותו, מה שמביא לזיהום אוויר כבד ומיותר. למעשה מעל לשלושה רבעים מפליטות המזהמים של תחמוצות גופרית בישראל מקורם בהמשך בשימוש בפחם וכן מעל למחצית מפליטות המזהמים של תחמוצות החנקן מקורם בשימוש הישראלי בפחם.

מדינת ישראל מתקדמת לעידן של ריבוי ספקים מקומיים של גז טבעי. אל מאגר תמר שמפיק גז החל משנת 2013 צפויים להצטרף מאגרי הגז לוויתן וכריש-תנין בשנים 2019 ו-2020 בהתאמה. כך שכבר בשנת 2019 תהנה ישראל מתשתיות הפקה והולכת גז בלתי תלויות ובעלות יתירות רבה שיוכלו לספק את כלל האנרגיה הדרושה לייצור חשמל בישראל ואף מעבר לכך. עם השלמת פיתוח מאגרי כריש-תנין וביחד עם אניית הגיבוי לאספקת גז טבעי השוכנת לחופי הארץ, יכולת אספקת הגז למשק הישראלי תגדל כמעט פי 3 לעומת יכולת האספקה הקיימת כיום למאגר תמר.  

עם הפנים לפיתוח לווייתן

אין עוררין על כך שהשימוש בגז טבעי כחול לבן משתלם כלכלית יותר מהפחם ומדלקים מיובאים ותורם להכנסות המדינה. אין עוררין על כך שם שהגז הטבעי מזהם פחות באופן משמעותי. על פי מבקר המדינה, אם בשנת 2015 היה מופסק ייצור החשמל מפחם בישראל ומוחלף בגז טבעי, מדינת ישראל הייתה חוסכת כמעט 7 מיליארד שקלים בשנה אחת בלבד עקב הנזקים הבריאותיים והסביבתיים שיוצר השימוש בפחם.

בפני שר האנרגיה יובל שטייניץ והשר להגנת הסביבה זאב אלקין ניצבת הזדמנות נדירה להכריז על תום עידן הפחם בישראל, לטובת שימוש באנרגיה כחול לבן – גז טבעי ואנרגיות מתחדשות. עליהם להכין את המשק לעדין חדש שיתחיל בשנת 2019, עידן של ריבוי ספקי גז טבעי שייצור רמה גבוהה ביותר של בטחון אנרגטי המבוסס על גז טבעי. זה הפתרון הנקי ביותר והכלכלי ביותר עבור מדינת ישראל.

הכותב הוא אמיר פוסטר, מנהל מחלקת מחקר ואסטרטגיה באיגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל