רמת הסיכון של ענף הקבלנות בישראל עולה מדרגה

בעוד הקבלנים מתמודדים עם ההאטה המשמעותית בהתחלות הבניה שהחלה כבר בשנה שעברה, ההסכם האחרון בין ההסתדרות לבין האוצר צפוי להוביל לדרישות רגולטוריות מחמירות, ואיתן גם השלכות כספיות משמעותיות, שעשויות להעמיד בספק את יכולתם של השחקנים בענף להתמודד עם השינויים, ובעיקר של אלה שאין ביכולתם להתאים את המחירים ובראשם – קבלנים תחת הסכמי מחיר למשתכן.

לאחר הרצף האחרון של תאונות העבודה הקטלניות בענף הבניה, בהסתדרות החליטו להרים את הכפפה ולאיים בשביתה כללית במשק עד להסדרת נושא הבטיחות בענף. רגע לפני כניסתה לתוקף של השביתה, הגיעו האוצר וההסתדרות להסכמות. בהנחה כי המתווה יבשיל לכדי חקיקה, נראה כי הקבלנים צפויים להתמודד עם אתגר משמעותי בתקופה הקרובה, שכן רגולציה מסוג זה כרוכה בעלויות כספיות משמעותיות.

המתווה המוסכם מתייחס, בין היתר, לנושאים הבאים:

1. פיגומים – התקן האירופאי יהפוך בהדרגה למחייב, כשפיגומים בגובה 20 מטרים ומעלה יחייבו אישור מתכנן.
2. מנופים – תקודם הצעת חוק להסדרת הענף כך שמנופאים יועסקו באמצעות חברות ייעודיות בלבד, במקביל להערמת קשיים על שימושים ברישיונות מזויפים.
3. ממוני בטיחות ועוזרי בטיחות – קבלנים בסיווג ג5 (הדרגה הגבוהה ביותר בסולם על פי ההיקף הכספי שמותר לקבלן לבצע בתחומו) יחויבו במינוי ממונה בטיחות במשרה מלאה, ותקודם הצעת חוק למינוי עוזרי בטיחות בכל אתר של בנייה רוויה.
4. אכיפה ורגולציה – יוגדלו משמעותית מספר תקני המפקחים במנהל הבטיחות בעבודה ותוגבר האכיפה באתרי הבנייה. בנוסף, יקודם תיקון לחוק כך שרשם הקבלנים יוסמך, בין היתר, לפסול או לא לחדש רישיון, לרבות סמכות להתליית רישיון מיידית בנסיבות חמורות.

מהיכן יגיע המימון?
מבלי להתייחס לחשיבות המתווה המוסכם מבחינת השיפור הצפוי בבטיחותם של העובדים בענף הבנייה, הרי בהנחה שהממשלה לא תישא בעלויות המתווה, למעט בעלות הפקחים מטעמה, הצעדים הצפויים ייקרו את עלויות הבנייה. לפי התאחדות בוני הארץ, יש בישראל כ-6 מיליון מ"ר פיגומים, ובהנחה שכ-90% מהפיגומים אינם עומדים כיום בתקן האירופי שנקבע, מדובר בכ-970 מיליון ש"ח שהענף צריך להשקיע ברכישת פיגומים.

כמו כן, עלות העסקת מנופאים והעסקת ממוני בטיחות צפויה לגדול. אם לא די בכך – הרי שהקשחת האכיפה והענישה על עבירות בטיחות באתרים עלולה להוביל לעיכובים בפרויקטים, ובהתאם לשחיקה בשיעורי רווחיות ועיכובים בקבלת תזרימי מזומנים מאותם פרויקטים.

עיתוי יישום המתווה עליו סוכם אינו מקל על הקבלנים, שכן מספר התחלות הבנייה במגמת ירידה משלהי שנת 2016 (כ-5.7% ברבעון בממוצע), ולמרות עליה קלה ברבעון השני לשנת 2018, מספר התחלות הבנייה ברמה הנמוכה מאז שנת 2012. על פי נתוני הלמ"ס, מספר התחלות הבניה בחודשים יולי 2017 עד יוני 2018 (כ-44,000 דירות) היה נמוך בכ-20.2%(!) מזה של התקופה המקבילה אשתקד. המשמעות – פחות התחלות בנייה, פחות בנייה פעילה, פחות עבודה לקבלנים.

לסיכום, לקבלנים צפוי אתגר תזרימי משמעותי בתקופה הקרובה, עם פחות עבודה, קיטון בשיעורי הרווחיות, עיכובים בקבלת תזרימי המזומנים (בשל סנקציות רגולטוריות ואו האטה במכירות היזמים) וגידול בעלויות. הקבלנים נדרשים להיערך בהתאם ולנהל את תזרים המזומנים שלהם בזהירות רבה.

ברמת הסיכון הגבוהה ביותר נמצאים קבלנים עם צבר הזמנות תחת חוזים פאושלים (חוזים במחיר קבוע), שכן אלו אינם יכולים לגלגל את העלות הנוספת על מזמיני העבודה. במכרזי מחיר למשתכן למשל, יזמים וקבלנים התחייבו למחיר קבוע במכרזים הרבים שהתקיימו. כאשר יידרשו להתחיל בבנייה, רמת ההוצאות שלהם תהיה גבוהה מזו שתכננו, ומכאן קצרה הדרך להפסדים ולקשיים תזרימיים אשר ספק אם הצמדת החוזים למדד תשומות הבנייה תוכל למנוע.

הכותב הוא רו"ח, אנליסט נדל"ן בחברת "מידרוג"