איזו קרן מחקה השיגה עבורכם את התוצאות הטובות ביותר, ומי פיספסה?

קרנות נאמנות מחקות מנהלות בישראל סכום של 28 מיליארד שקל, כאשר מדדי המניות הישראליים הפופולאריים בקרב המשקיעים הם מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125, אשר רשמו תשואה שלילית של כ-4.9% וכ-4.5% בהתאמה במהלך 12 החודשים האחרונים. מדד האג"ח הפופולארי ביותר בקרב המשקיעים הינו מדד תל בונד שקלי אשר רשם תשואה שלילית של כ-4.2% במהלך התקופה.

קרנות מחקות לא תמיד משיגות את תשואת המדד, לעיתים בשל טעויות של מנהל הקרן ולעיתים בשל דמי ניהול גבוהים. Bizportal בדק עבורכם מהי התשואה בקרנות המחקות את המדדים, והאם קיים יחס ישר בין דמי הניהול של הקרן לבין "פער העקיבה".

הפער שיוצר את ההבדל
פער עקיבה (Tracking Error) הינו הפער בין תשואת מדד נכס הבסיס ביחס לתשואת הקרן. אמנם קרנות מחקות אמורות לעקוב אחרי נכס הבסיס, אולם לעיתים קרנות אלו גובות דמי ניהול, ובנוסף הקרן המחקה לא מבטיחה הצמדה מלאה לנכס הבסיס שכן היא מנוהלת על פי הערכותיו של מנהל ההשקעות בקרן, אשר רשאי להחליט על הענקת משקלים שונים למניות השונות במדד נכס הבסיס. כתוצאה מכך, בחלק מהמקרים מושג פער עקיבה חיובי, כלומר הקרן השיגה תשואה עודפת על נכס הבסיס, או לחילופין, כאשר פער העקיבה שלילי - משמע, הקרן השיגה תשואה נמוכה יותר מנכס הבסיס.

קרנות מחקות על מדד ת"א 35, חפשו את דמי הניהול
בדיקת Bizportal העלתה כי בקרב הקרנות המחקות את מדד ת"א 35, המנהלות כ-393 מיליון שקל, קיימת קורלציה גבוהה בין פער העקיבה (הפער בין תשואת הקרן לבין תשואת המדד), לבין דמי הניהול של הקרן, כאשר ככל שדמי הניהול נמוכים יותר, כך תשואת הקרן היתה גבוהה יותר. בהתאמה, הקרן המחקה של קסם אשר גובה דמי ניהול אפסיים, הציגה פער עקיבה אפסי, מנגד לקרן המחקה של איביאי, אשר גובה את דמי הניהול הגבוהים ביותר והציגה את התשואה הנמוכה ביותר.

 

תמונה שונה בת"א 125
בחינת הקרנות המחקות על מדד ת"א 125 בהן מנוהלים כ-807 מיליון שקל, העלתה תמונה פחות חד ערכית, כאשר במקום הראשון מוקמה הקרן של פסגות, אשר גובה דמי ניהול מהגבוהים ביותר, ואילו הקרן של הראל, אשר גובה את דמי הניהול הנמוכים ביותר ממוקמת במקום השני.

למרות שמדדי האג"ח מקבלים פחות חשיפה בעיתונות הכלכלית, מדדים אלו מרכזים סכומי כסף גדולים יותר, ביחס למדדי המניות, כאשר המדד שמרכז את הסכום הגדול ביותר בקרב הקרנות המחקות הינו מדד תל בונד שקלי, אשר רשם תשואה שלילית של כ-4.2% ב-12 החודשים האחרונים ואחריו עוקבים כ-1.4 מיליארד שקל.

בחינת ביצועי הקרנות המחקות את המדד, העלתה כי הקרן של הראל, אשר גובה את דמי ניהול בשיעור של 0.2%, הציגה את התשואה הגבוהה ביותר (או הפחות שלילית) מבין הקרנות המחקות את המדד, כאשר הפער הגבוה ביותר נרשם בקרן של מיטב דש, אשר גובה דמי ניהול זהים והציגה תשואה נמוכה בכ-0.23% מהמדד.

קסם השיגה פער של יותר מ-1% על תשואת ה-S&P500 והדולר
המדד המוביל בארה"ב הינו ה-S&P500, כאשר ככל הנראה, על רקע צפי המשקיעים להעלאות הריבית בארה"ב והתחזקות הדולר, מרבית הכספים בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל, מנוהלים בקרנות המחקות את המדד כולל החשיפה לדולר. בעוד המדד השיג תשואה שלילית של כ-6.9% במהלך 12 החודשים האחרונים, הדולר התחזק במהלך התקופה בכ-8% (נכון ליום המסחר האחרון בקרנות - 2 בינואר) - כלומר תשואת נכס הבסיס הסתכמה בכ-1.2%. 

בחינת פערי העקיבה בתחום זה העלתה כי הקרן של קסם השיגה את התשואה העודפת הגבוהה ביותר של כ-1.4%, כאשר במקום האחרון ממוקמת הקרן של איביאי, עם תשואה עודפת של כ-0.5% בלבד.

הקרנות המחקות על ה-DAX - דמי הניהול עשו את ההבדל
לבסוף, בדקנו את הקרנות המחקות את מדד הדגל של גרמניה DAX30 אשר נחשב בעיני רבים כמדד המשמעותי ביותר באירופה. בשל היקף הנכסים המנוהל בקרנות אלו, אשר הסתכם בכ-50 מיליון שקל בלבד, גם היצע הקרנות המחקות בו קטן יחסית, כאשר שתי הקרנות הבודדות שנכללו בבדיקה, הינן קרנות מנוטרלות השפעת שערי חליפין, אשר השיגו תשואות שליליות יותר ביחס למדד ה-DAX30 שאיבד כ-17.8% מערכו במהלך 12 החודשים האחרונים.

מהבדיקה עולה כי גם במקרה זה, הקרן של קסם אשר גובה דמי ניהול אפסיים, השיגה תשואה גבוהה יחסית לקרן של איביאי אשר גובה דמי ניהול של כ-0.4%.

הבהרה
בבדיקה נכללו רק קרנות מחקות הפועלות לפחות במהלך 12 החודשים האחרונים.