קרנות נאמנות - איך לבנות תיק קרנות מאוזן?

בטור היום ננסה להציע כמה אפשרויות לתיק השקעות המורכב מקרנת ישראליות בלבד. 

ניתן לבנות תיק השקעות מקרנות נאמנות בשלושה דרכים. הראשונה – אגד קרנות. לכל בתי ההשקעות המרכזיים ישנם "אגדי קרנות" שהם אוסף של קרנות, בדרך כלל של בית ההשקעות עצמו, ביחס שנבחר, לרוב 70% אג"ח ו-30% מניות. מנהלי האגד בוחרים אקטיבית את הקרנות הספציפיות שיכנסו לאגד מתוך המבחר שיש לבית ההשקעות להציע.

אפשרות שנייה היא דרך קרנות ה-7030, 8020 או כל יחס אחר בין 955 ל-5050. נציין שהרוב המוחלט של המשקיעים הישראלים שבוחרים באחת מהאפשרויות האלו משקיעים לרוב אחוז נמוך יחסית במניות, בין 10% ל-30%. מדובר בנטיה השמרנית של הציבור הישראלי בהשקעות, שבדרך כלל פוגעת בתשואה לטווח ארוך. כיוון שמניות מהוות את מנועי הרווח היעילים ביותר בטווח הארוך, מומלץ בדרך כלל שאחוז המניות יהיה גבוה יותר. בנוסף, במקרה של שינוי טעמי המשקיע ביחס ליחס בין מניות לאג"ח, יש צורך למכור את כל התיק (הקרן) ולבחור קרן אחרת בעלת היחס הרצוי.

הדרך השלישית היא לבנות בעצמך תיק שמורכב מקרנות נאמנות לפי היחס המתאים לך. נציין רק שהחסרון באופציה הזו על פני שתי הקודמות הוא שבמקרה שנרצה לאזן מחדש את היחס בין הרכיבים של התיק נצטרך למכור יחידות מסוימות מאחת הקרנות או יותר, מה שעלול ליצור אירוע מס. 
 

מתודולוגיה לבניית תיק ההשקעות

כדי להדגים איך לבנות תיק השקעות באמצעות קרנות נאמנות נציע כמה אפשרויות לתיק כזה עם שלושה מרכיבים. אחוז מסוים, לפי העדפות המשקיע, יושקע בקרן נאמנות המשקיעות באגרות חוב. חלק נוסף יושקע בקרן המשקיעה במניות. החלק השלישי, שמומלץ שיהיה קטן יחסית - לא יותר מ-5%, יוקצה לטובת קרן נאמנות בסיכון גבוה יותר. זוהי כמובן חלוקה מאד כללית, ואפשר להיכנס לרזולוציות גבוהות יותר. האם נרצה להשקיע בחו"ל או בארץ או אולי גם וגם? ניתן להשקיע אחוז מסוים בקרן מניות או אג"ח ישראלית וקרנות אחרות שמשקיעות בחו"ל. ניתן להשקיע בקרנות אג"ח מדינתי, קונצרני או כללי. אפשרויות ההרכבה הן אינסופיות.

חלוקה הגיונית למשקיע לטווח ארוך יכולה להיות 60% מניות, 5% סיכון גבוה ו-35% אג"ח. יחד עם זאת כל חלוקה אחרת בין שלושת הרכיבים הללו אפשרית, בהתאם להעדפות האישיות, רמת הסיבולת לסיכון וטווח השקעה של כל משקיע ומשקיע. 

כדי לפשט את הבחירה וגם כי רוב הקרנות הישראליות מרוכזות בשוק הישראלי נבנה את התיק רק באמצעות קרנות המשקיעות בשוק הישראלי. תנאי נוסף היא שהקרן פעילה לפחות לפחות שלוש שנים. הקרנות נבחרו על סמך שלושה קריטריונים - דמי ניהול, ביצועי העבר וסיכון.

ביצועי העבר לא משקפים את שצופן העתיד אלא רק את העבר, ורבים מהכוכבים של אתמול משתרכים מאחור היום, ורבים מהנכשלים של אתמול מובילים בהווה. ובכל זאת, בהעדר דרך לחזות את העתיד, אנחנו מניחים שמנהלים שמוכיחים את עצמם לאורך זמן הם כנראה בעלי איכות ניהול גבוהה, ויש סיכוי סביר שהם ימשיכו בעבודה הטובה. 

מבחינת הביצועים חיפשנו את השילוב האופטמלי של המיקומים בטווחי הזמן השונים. ייתכן שיש קרן עם ביצועים טובים בשנה האחרונה, אבל בחמש השנים היא בין הגרועות, ולהיפך. חיפשנו עקביות, כלומר קרן שמתברגת בין המובילות בשלושת טווחי הזמן - שנה, שלוש שנים וחמש שנים. 

הגורם השני צפוי יותר וידוע מראש, אם כי הוא עלול להשתנות פעם בשנה - דמי ניהול. רבים נוטים להתעלם מהגורם הזה, כי התשואות של הקרנות המוצגות באתרים השונים הם לאחר דמי ניהול, אבל מדובר בטעות, שכן, כאמור, תוצאות העבר נמצאות בעבר. קרנות עם דמי ניהול גבוהים יתקשו יותר לשמור על יציבות לאורך זמן, גם אם הצליחו בכך בעבר.

הגורם השלישי והמשלים הוא הסיכון (תנודתיות) כפי שנמדדים בסטיית התקן ובמדד השארפ.
 

קרנות מנייתיות                

הקרנות המנייתיות מחולקות לכאלה המשקיעות לפי ענפים (נדל"ן, בנקים וכדו') או לפי גודל שוק. בתיק שלנו לא נחפש מניות לפי ענפים, שכן זה דורש ניתוח מאקרו כלכלי שינסה לנחש באיזה ענף מסוים כדאי להשקיע, מה שחורג מיכולתנו במסגרת טור זה (וחורג מיכולתם של מרבית המשקיעים). לכן נשאיר את העבודה הזו למנהלי הקרן עצמה שיחליטו על האלוקציה המתאימה.

גם הקרנות המשקיעות במניות הקטנות (יתר) נשאיר מחוץ לקטגוריה הזו, ונחזור אליהן במסגרת הרכיב המסוכן יותר בתיק. חברות יתר נחשבות לתנודתיות ומסוכנות יותר, אך גם בעלות פוטנציאל עצום, למי שמצליח לבחור נכון, לכן כדאי שיהיו בתיק, אבל לאו דווקא במינון גבוה. 

גם את קטגוריית ה"גמישות" הותרנו בחוץ משתי סיבות. ראשית, לא מעט מהן, ובמיוחד המוצלחות שבהן, מנהלות חלק גדול מההשקעות שלהן בחו"ל. שנית, לפחות תיאורטית, הקרן הגמישה יכולה להשקיע חלק נכבד מהשקעותיה באג"ח או לחלופין באופציות או במכשירים מסוכנים אחרים, שכן לכל למנהל הקרן הגמישה יש מנדט חופשי להשקיע כפי ראות עיניו. קרנות גמישות יכולות להיות טובות מאד, אבל כיוון שאנחנו רוצים יותר שליטה על מרכיבי התיק, ושהחלק המקודש למניות בישראל יהיה באמת כזה שממוקד בעיקר במניות ישראליות, נאלץ לוותר עליהן במסגרת זו. 

נוכל לבחור אם כן בקרנות המשקיעות במניות לפי גודל שוק לא כולל כאלו הממוקדות במניות Small Cap, שפעילות לפחות 3 שנים. אנחנו מחפשים קרנות שהן בין המובילות בכמה שיותר טווחי זמן, עם דמי ניהול נמוכים עד כמה שניתן, ועם תנודתיות וסיכון נמוכים ככל האפשר. הנה שתי הקרנות שבלטו לטובה:
 

תמיר פישמן מניות: היקרה שמביסה את המתחרות

קרן אחת בולטת מאד לעומת המתחרות בכל טווחי הזמן שנבחנו, אך עושה זאת עם חסרון אחד גדול – דמי ניהול גבוהים מדי. למרות החסרון הזה, הביצועים שלה כל כך בולטים שהיא הבחירה הראשונה שלנו. הקרן מנהלת 288.6 מיליון שקל, לא גדולה מדי, אבל גם לא קטנה, והיא בין שתי המובילות בשלושת טווחי הזמן המשמעותיים – שנה, שלוש שנים וחמש שנים.

בטווח הזמן של חמש שנים היא השניה עם 105.66% תשואה. (כ-10% מתחת הראשונה, וכ-15% מעל השניה). היא מובילה בטווח הזמן של שלוש שנים (31.65%) ושנה (30.18%). עושה זאת תוך כדי נטילת סיכון נמוך יחסית, עם סטיית תקן נמוכה ממדד ת"א 35 גם בשנה וגם בשלוש שנים, ועם מדד שארפ גבוה יחסית (מעל 1.7). מדובר בביצועים מעולים מכל הבחינות ובכל טווחי הזמן. הבעיה היחידה, כאמור, היא דמי ניהול של 1.79%, בין הגבוהות ביותר בקטגוריה.
 

מיטב מניות Long Run: זולה אבל לשים לב לדמי ההוספה            

למיטב מספר רב של קרנות בקטגוריה המנייתית. חלקן בין המובילות בטווחי זמן מסויים ולא אחרים, חלקן לא בולטות בשום צורה, אבל קרן אחת קטנה יחסית, עם רק 28 מיליון שקל של נכסים מנוהלים, מצליחה להתברג בין המובילות בכל טווחי הזמן, ועושה זאת תמורת דמי ניהול נמוכים באופן קיצוני יחסית לקטגוריה – 0.8% בלבד. אבל יש קאץ' – דמי הוספה של 0.5%.

דמי הוספה היא עמלה חד פעמית שנגבית בקנייה הראשונית, להבדיל מדמי הניהול שנגבים מדי יום כל עוד מחזיקים בקרן. המטרה שלה היא (מלבד הכנסה נוספת למפעיל), ליצור סוג של מחויבות מצד המשקיע, שכן העלות הראשונית הזו היא זניחה בטווח הזמן הארוך אבל משמעותית בטווח הזמן הקצר. נציין שגם אחרי דמי ההוספה האלו עדיין מדובר על דמי ניהול נמוכים יותר מאשר הקרן של תמיר פישמן (והרבה קרנות אחרות בקטגוריה), בהנחה שמחזיקים בה לפחות שנה.

עוד יתרון של הקרן הזו על פני הקרן של תמיר פישמן היא סטיית התקן הנמוכה יותר. מדד שארפ גבוה יותר בטווח הזמן של 3 שנים, ונמוך יותר בטווח הזמן של שנה.

מבחינת התשואות מדובר בשילוב הטוב ביותר שמצאנו אחרי הקרן של תמיר פישמן, מבחינת תשואות בטווחי הזמן השונים. הקרן היא העשירית בטווח הזמן של 5 שנים עם 82.25% תשואה (כ-23% מתחת לקרן של תמיר פישמן, וכ-33% מתחת המובילה - פסטרנק שהם מניות). בטווח הזמן של שלוש שנים היא שנייה עם 30.08% (קרוב למדי לתמיר פישמן המובילה). ובטווח הזמן של שנה היא גם בין ה-10 המובילות, במקום החמישי עם 24.02% (כ-5% פחות מתמיר פישמן המובילה). סך הכל מיטב משיגה במקרה הזה תשואות יציבות וטובות, עם תנודתיות נמוכה ותמורת דמי ניהול נמוכים מאד, בהנחה שמשקיעים לטווח הארוך.
 

קרנות אגחיות

גם בקטגורית האג"ח הלכנו על הקטגוריה הכללית יותר, שלא מוגבלת לקרנות קונצרניות או מדינתיות אלא כוללת את שני הסוגים – אג"ח כללי בארץ ללא מניות, והנה שתי הנבחרות.
 

איילון (!) אג"ח והנפקות ללא מניות: המובילה!

אפשר לומר שהקרן הזו היא המקבילה של תמיר פישמן במניות – היא בין שתי המובילות בכל טווחי הזמן שנבדקו ללא מתחרות בשילוב של טווחי הזמן השונים. 

בחמש השנים היא השניה עם 18.57%, כאחוז פחות מהמובילה (אילים (!) תיק אג"ח ללא מניות). בטווח הזמן של שלוש שנים היא גם השניה (כשלושה אחוזים אחרי הקרן של קבין וכאחוז וחצי מעל הקרן השלישית של אושן יצירה) עם 11.15%. בטווח הזמן של שנה הקרן של איילון נמצאת במקום הראשון (מבין הקרנות הפעילות שלוש שנים) עם תשואה של 12.85%.

בשם הקרן מופיע סימן קריאה (!), מה שמעיד על כך שהקרן לא מתנזרת מהשקעה באג"ח בסיכון גבוה. למרות זאת מדד השארפ של הקרן בשנה הוא מעולה (2.3), וקצת פחות טוב בשלוש שנים (1.59). כלומר הסיכון העודף שלוקחת הקרן בא לידי ביטוי בתשואות גבוהו יותר. סטיית התקן היא בין 3.5% ל-4%, כלומר התנודתיות סבירה יחסית לקרן אגחית. 

דמי הניהול של הקרן סבירים יחסית לקטגוריה ועומדים על 0.59%.בלבד. יש לקחת בחשבון שמדובר בקרן קטנה מאד, שמנהלת 28 מיליון שקל בלבד.
 

הראל גביש תיק אג"ח ללא מניות: ללא סימן קריאה (!)!

המיוחד בקרן הזו היא שהיא מצליחה להגיע לתוצאות יפות ללא סימן קריאה בשמה, כלומר ללא השקעה באג"ח בסיכון גבוה. למרות זאת זה לא בא לידי ביטוי במדדי הסיכון, שהם פחות טובים מהקרן של איילון. סטיית התקן דומה, ועומדת על כ-3.7% - 4%, אבל מדד השארפ גרוע בהרבה – 0.28 בשלוש שנים, ו-1.21 בשנה.

בסופו של דבר, בקרן שמנהלת סכום מכובד של כ-440 מיליון שקל הראל מצליחה לבלוט לטובה בשלושת טווחי הזמן. היא השלישית בטווח הזמן של 5 שנים עם תשואה של 18.55%, רק שתי מאיות פחות מהקרן של איילון (השנייה, כאמור). והשנייה, שוב לאחר איילון, בטווח הזמן של שנה עם 9.15%. בטווח הזמן של שלוש שנים התוצאה פחות טובה, היא רק במקום ה-12 עם 6.8%, הרבה פחות מאיילון ופחות מחצי מקבין המובילה. בכל זאת בחרנו בה בגלל העובדה שמדובר בקרן ללא סימן קריאה, ואף על פי כן היא מצליחה להיות בין שלוש המובילות בשניים מתוך שלושה טווחי הזמן. יש לציין עם זאת שדמי הניהול מעט גבוהים – 0.73%.
 

רכיב הסיכון – יתר ואופציות

הרכיב השלישי בתיק ההשקעות שלנו הוא קרן בסיכון גבוה, שמצד אחד יכולה לתרום לתשואה גבוהה יותר, אבל גם עלולה לגרום להפסדים משמעותיים. לכן מומלץ לא להגזים ברכיב הזה. גם פה נציג שתי אפשרויות, אחת מתוך קרנות היתר, ואחת מתוך קרנות האופציות.
 

דולפין יתר: שולטת ללא מתחרים

רק 9 קרנות יתר שרדו בתל אביב, והקרן של דולפין מביסה את כולן ללא מתחרות בכל טווח זמן שתרצו.

בחמש שנים היא הניבה 117.47% נהדרים. לשם השוואה, הקרן השניה, זו של מור, הרחק מאחור עם 84.1% בלבד. אם נעבור לשלוש שנים נראה שדולפין, הראשונה עם 38.01%. מור, שוב השניה, עם 8.44% בלבד – פחות מרבע. גם בשנה האחרונה היא מובילה עם 38.19% תשואה, לעומת 25.32% של מור. למרות דמי ניהול גבוהים (שאופייניים לקרנות היתר) של 1.85% מדובר בבחירה הראשונה ללא מתחרים ברכיב הסיכון, אם תרצו שרכיב זה יהיה קרן המשקיעה במניות הקטנות בתל אביב.
 

ממונפות ואסטרטגיות

מי שרוצה לקחת את הסיכון לאקסטרים ירצה כנראה להשקיע בקרנות המוגדרות כ"ממונפות בסיכון גבוה". ישנן 22 קרנות כאלה, רובן קשורות להשקעות בחו"ל – ממונפות פי 3 על הנאסד"ק או ה-SP500, אך יש גם כמה שממנפות מדדים בתל אביב או את הדלר וכדו'.

איילון אקסטרים נאסד"ק 100 פי 3 היא אפשרות אחת. היא עשתה 311% בשלוש השנים האחרונות, 36.33% בלבד בשלוש השנים האחרונות ו-104.37% בשנה האחרונה. מדובר, כאמור, בנכס עם סיכון גבוה מאד, שיכול להוסיף פלפל לתיק השקעות, אבל יכול גם להפסיד את רוב ההשקעה.