לקראת השנה החדשה - שוק המט"ח ומשולש האימפריות

הכלכלה האמריקנית והיפנית נלחמות במשברים, בזמן שנידמה שהאיחוד האירופאי חי בעולם שונה מהם וממשיך לדבר על ועל הסכנות שלה. הריבית האירופאית עומדת על 2.5% בזמן שביפן וארה"ב היא על סף ה-0% אפקטיבית. הבנק האירופאי תקווה שהכלכלה, אותה הוא מנסה לנהל, לא תקרוס בגלל אינפלציה גוברת אך תקווה היא דבר שלא קשור לכלכלה.

אין סיבה אמיתית להאמין שהכלכלה האירופאית לא תיכנס למחול השדים של הכלכלה העולמית. השאלה היא איך אירופה יכולה להמשיך לרוץ עם ריבית של 2.5% בזמן ששתי הכלכלות הגדולות בעולם עובדות על ריבית אפס? התשובה - היא לא יכולה! האיחוד האירופאי לא גמר את מהלך הורדות הריבית, ולא משנה מה הוא מנסה לשדר לעולם. הבעיה עם הגישה הזאת היא שהשוק מגיב אליה בכעס ואז הדולר מתחזק, כי השוק צופה האטה אז הוא נוטש אותו. יש כאלה שיגידו שזה הרצון של האיחוד יורו חלש. באמצע יולי טרישה הכריז שהצמיחה האירופאית תהיה יותר נמוכה משנים קודמות דבר שהצית את מכירת היורו בעולם כולו. טרישה המשיך לדבר על אינפלציה כבעיה המרכזית ופסל בהינף יד את המשבר העולמי כאיום. (ולפי תגובת השוק רוב סוחרי המטבעות האמינו לו והענישו אותו - תזכרו בנפילה הגדולה מ-1.60 דולר).

האירופאים שוב התחילו לדבר על בעיות אינפלציונית. האם הם מתכננים עוד פעם לרסק את היורו? כנראה שלא. השוק כבר מתמחר הורדת פתע בריבית בשיעור של בין 0.5% ל-2% אבל זה לא יציל את היורו. הדיבורים על הייצוב (שיווי משקל) בין אינפלציה לדפלציה הם לא מה שיקבעו את התחזקות המטבע. טרישה פועל לפי מודלים של קיינס - השינויים הדינמיים והמהירים בעולם לא יתנו לו להגיע לשיווי משקל ובטח שלא בשוק במטבעות. הריביות של אירופה יותר גבוהות משאר העולם, אפילו אם 2% לא תהיה הרצפה והוא ימשיך להוריד ריביות הוא יאחר את הרכבת.

ההצגה שהאירופאים מעלים היא שמרכז האיום הוא האינפלציה. הדבר יפגע בעיקר בסוחרי המטבעות שמאמינים למילים ולא למעשים ולעובדות הכלכליות ויתחילו להיכנס ללונג על היורו בזמן שזה יהיה בדיוק הזמן לכניסה לשורט על יורו.

יפן וארה"ב פעלו באגרסיביות שלא נראתה כמותה בזמנים מודרניים: הריביות הנומינליות של שני המדינות קרובות לאפס והריביות הריאליות עומדות על מספרים שלילים.

הממשל החדש בארה"ב בראשו ברק אובאמה מכין כבר תוכניות שיזרימו עוד סכומי עתק לצורך שיקום הכלכלה (בעיקר הסקטור הממשלתי- עבודות יזומות) . צריך להבין, שאני לא טוען שזה דבר שיחזק את הכלכלה ויוביל אותה לחוף מבטחים כי אני מסתכל על יפן, שכבר עשתה זאת והחזיקה את הריבית 5 שנים רצופות על 0.5% בזמן שהיא הזרימה סכומי עתק לשוק. ההיסטוריה מלמדת, שמהלך שכזה יוצר משבר בנקאי של חוסר יכולת להלוות כספים, אך זה בהחלט עדיף על המדיניות האירופאית של ישיבה על הגדר.

ארה"ב מטפלת בבעיות שלה על ידי הזרמת כספים לסקטור שלא מניב פרות. הכסף יצטרך לחזור בצורה מסוימת לקופה הציבורית בעזרת מיסים או הנפקת אג"חים לתקופה ארוכה יותר (הלוואות מהציבור). אפילו חיזוק המדיניות הפיסיקלית תגמר באיזה שהוא שלב - הממשלה לא יכולה להמציא כל הזמן דברים נוספים. ומה יקרה אז, לכל אותם עובדים זמנים שנלקחו לעבודה בשביל להניע את מחזור העבודה והצריכה ולבסוף יחזרו למאגר המובטלים?

למרות הבעיות של צורת הטיפול, האופן שבו ארה"ב מטפלת בכשלים בשווקים הוא מהלך שבונה אמון אצל המשקיעים (שזה חצי מהפיתרון) והאיחוד האירופאי לא פועל בכלל כדי לטפל בבעיות האמיתיות והוא יכול להמשיך לדבר על שיווי משקל והאינפלציה לעומת הדפלציה. בטווח הארוך אמון הציבור יעלם ואיתו גם הפרמטר המחזק כיום את היורו.

לקראת בואה של השנה החדשה ננסה לנבא את מצב היורו/דולר לחודשים הבאים עלינו לטובה. אני מאמין, כי בשנה הבאה שיקום הכלכלות של הדולר ושל היין יתפוס עוד יותר תאוצה ואירופה תהיה רחוקה מאחור, בצל חוסר הטיפול שלה במשברים, ויחד איתה גם היורו. הדבר יביא לכך שיותר השקעות וכספים יזרמו לדולר וניתן לומר, כי היורו-דולר שוב יהיה בדרכו ל-1.20.


* הכותב הוא מנהל חדר המסחר במט"ח ב-Real Stream Trading.

* הסקירה אינה מהווה המלצה למסחר במט"ח ומשקפת את דעתו של הכותב, בלבד.