"העברת 450 מיליון שקל מרשויות מקומיות חזקות לאוצר - פתח להעלאות ארנונה"

ישיבה סוערת במיוחד התקיימה היום (א') בוועדת הכספים, עם פתיחת הדיונים בחוק ההסדרים. חברי הוועדה הביעו תרעומת נגד הסכם בין האוצר ל- 57 רשויות המוגדרות חזקות. על פי ההסכם הן אמורות להעביר למדינה ב-2014 450 מיליון שקל לתקצוב שירותי רווחה וחינוך ברשויות חלשות. כך עפ"י נציגי האוצר.

ניסן סלומינסקי, יו"ר ועדת הכספים (הבית היהודי), אמר: "בניסיון להקטין את הגירעון, פנתה המדינה לשלטון המקומי על-מנת שיישא בנטל. במקום קיצוץ 1.5 מיליארד שקל במענקי האיזון, שמאפשרים לרוב מוחלט של הרשויות להמשיך לספק שירותים, הוחלט על מענק של 450 מיליון שקל, שייתנו 57 רשויות חזקום למדינה ושבגינו הן יעלו את הארנונה לתושבים ולעסקים ב- 0.3% לשנה, למשך 15 שנה. קיצוץ מענקי האיזון היה מביא להעלאת הארנונה ב- 10%, שזו גזירה קשה מאוד".

ראובן קוגן, סגן ראש אגף התקציבים באוצר, אחראי שלטון מקומי ונדל"ן, אמר: "הכסף יאפשר להימנע מקיצוצים במענקי האיזון לרשויות חלשות. הרשויות יוכלו לעשות זאת באמצעים שונים, בין השאר ע"י הלוואות מהבנקים ואת עלויות המימון יפרסו על-פני 15 שנה, בהן יעלו את הארנונה לכל ב- 0.3%, שיעור זניח לתושבים. מדובר בהוראת שעה, שכן מ- 1985 לא ניתן להעלות ארנונה אלא באישור שרי האוצר והפנים באופן חריג".

ח"כ גילה גמליאל (הליכוד-ביתנו) תיגר על דברי סגן ראש אגף התקציבים באוצר, ראובן קוגן, שציין כי "ההסכם נועד לייצור שוויון בנשיאת נטל צמצום הגירעון גם לגבי השלטון המקומי". "מדוע לעשות את זה על כתפי התושבים?" אמרה והוסיפה: "גם לא ברור מדוע נבחרו אותן רשויות המופיעות בהסכם. גם ברשויות חזקות יש אוכלוסיות חלשות והן תפגענה מהעלאת הארנונה".

ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה) אמר: "זה בושה שאנחנו מקבלים נייר, שהוא לא המסמך הרלוונטי. לא ייתכן שהופכים את הכנסת לחוכא ואטלולא. יש כאן ניצול יחסי מרות. האוצר אונס את הרשויות המקומיות לחתום על ההלוואה, כי אחרת יטילו עליהן גזירות ואל לנו להסכים לזה. התושבים מממנים את השלטון המרכזי ולא דרך מנגנון המיסוי הרגיל אלא דרך הארנונה שזה עיוות. זה מסוכן עכשיו 0.3% ובשנה הבאה יהיה יותר קשה ויבקשו להגדיל עוד את הארנונה לתושבים".

ראש עיריית ראשון לציון, דב צור: "המדינה צריכה לקזז את מה שרצתה לקחת מרשויות חלשות ממקום אחר. ארנונה לא נועדה על-מנת למסות נושאים אחרים מלבד היותה מיסוי עירוני. המדינה צריכה לממן את המקומות היותר חלשים ולא גורמים אחרים. ארנונה צריכה לממן את השירותים העירוניים. למדינה יש את מנגנוני המיסוי שלה שהם הרבה יותר גדולים מהארנונה. משמעות ההסכם; פגיעה דווקא בשכונות חלשות באותן רשויות חזקות. ברור שרשויות חזקות צריכות לשאת בנטל, אך לא בדרך שנבחרה".

סמנכ"ל כלכלה ומיסים באיגוד לשכות המסחר, ישראל מני: "זהו תקדים מסוכן. כעת, מדובר בהעלאת ארנונה בשיעור 0.3% אך אם בעוד שנתיים המצב יהיה קשה יותר עשויים להעלות ב- 1% ויותר. מבחינת התעשייה זה נטל כבד מאוד וכשמדברים כל הזמן על יוקר המחייה, צריך להבין שזה רק יגדיל עלויות".