ניתוח: איך השפיעה מלחמת "חרבות ברזל" על שוק ההון הישראלי?

איך נראה שוק ההון הישראלי במהלך מלחמת חרבות ברזל ומה ההשפעה של המלחמה לקראת ההמשך? המחלקה הכלכלית ברשות ניירות ערך, בראשותו של אילן גילדין, הכלכלן הראשי של הרשות, פרסמה סקירה חדשה תחת הכותרת "מלחמת חרבות ברזל בראי שוק ההון הישראלי". הסקירה מתמקדת בתקופת המלחמה ובהשפעה שלה על שוק ההון, החל מההלם הראשוני (והקצר) שנוצר ועד העובדה שהמשקיעים החלו לתמחר את הנכסים הנסחרים בהסתכלות בינונית-ארוכת טווח. 

בסקירה ניתן למצוא ניתוח של תגובת השווקים בישראל למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ המלחמה, התמודדות שוק ההון המקומי עם משברי עבר, פעילות המסחר של המשקיעים השונים בבורסת תל אביב בחודשים הראשונים למלחמה, וכן את מדדי נזילות השוק במהלך חודשי המלחמה הראשונים.

מהלם לשגרה

הפרק הראשון התמקד בתגובת השווקים למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ המלחמה. מהנתונים עולה כי התגובה הראשונית בבורסה לניירות ערך בתל אביב, שנפתחה למסחר ביום ראשון ה-8 באוקטובר, התאפיינה בירידות חדות בכל קבוצות הנכסים הפיננסיים, זאת במיוחד בהשוואה למדדים מובילים בעולם. הירידה של מדד ת"א 125 בהשוואה למדד הדגל האמריקאי ה־S&P500, עמדה על כ־11% כבר ב־17 באוקטובר. בהקשר זה בלט מדד הבנקים שרשם ירידה מצטברת של מעל .20% בשבועות הבאים (החל מ־29 באוקטובר) חל שינוי מגמה ונרשמה התאוששות. בתוך כמה שבועות חזרו מדדי הבורסה המובילים לרמות שקדמו למלחמה, ועד לסוף שנת ,2023 הגיעו לרמות גבוהות יותר (אך עדיין שימרו את הפער בהשוואה למדדי המניות המובילים בעולם).

תופעה ראויה לציון בהקשר זה היא היקפי הגיוסים באג"ח הקונצרניות אשר זינקו בדצמבר 2023 ופיצו על החודשיים הראשונים למלחמה. גם ההנפקות של אגרות חוב ממשלתיות התאפיינו בביקוש גבוה מקרב הגופים המוסדיים, ששמר על יחס כיסוי גבוה בכל ההנפקות, ללא השפעה משמעותית על התשואות. זאת על אף הגיוס המוגבר של אגרות החוב הממשלתיות בתקופה זו. המשקיעים בשוק קרנות הנאמנות הפגינו בגרות וחשיבה ארוכת טווח. על אף המלחמה לא נרשמו פדיונות חריגים. סך הפדיונות נטו של הקרנות המשקיעות בישראל, בנטרול הקרנות הכספיות, הצטברו בשיאן לכ־3.5 מיליארד שקל בסוף אוקטובר. גם בסקטור זה, החל מסוף אוקטובר נרשמה התאוששות, ועד לסוף השנה הפדיונות נטו בקרנות המשקיעות בישראל )בנטרול הקרנות הכספיות) הצטמצמו לכ־1 מיליארד שקל, במצטבר.

מה קרה במלחמות עבר?

בסקירה בחנו גם אירועים מהעבר והשפעתם על הבורסה. הם התמקדו בשורה של אירועים משבריים מרכזיים בשני העשורים האחרונים - משבר הדוט-קום, האינתיפאדה השנייה, המשבר הפיננסי העולמי ב,2008- מבצע "עופרת יצוקה", משבר הקורונה ומבצע "שומר החומות".

הנתונים שנסקרו בפרק זה מציגים גם הם את כושר ההתאוששות המהיר של השווקים הישראליים, בדפוס דומה לזה שתואר בפרק א' ביחס לחודשים הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל". נתונים אלה מלמדים על יכולתה של הכלכלה המקומית באירועי עבר להסתגל במהירות יחסית להתמודדות עם משברים, כמו גם על התכיפות הבלתי מבוטלת שבה הם מתרחשים בעשורים האחרונים. הם מלמדים כי המשקל שהעניקו בעבר המשקיעים המקומיים לאירועים כאלה מוגבל, ותחום במרבית המקרים לתקופה הראשונה של המשבר. הדבר בא לידי ביטוי בהתאוששות מהירה במחיריהם של הנכסים הפיננסיים לאחר התגובה הראשונית, וחזרה למגמה ארוכת הטווח של צמיחה.

איך הגיבו המשקיעים הישראלים לעומת הזרים?

הפרק השלישי בנייר בוחן באופן מדוקדק יותר את דפוסי המסחר בשוק ההון המקומי בתקופת המלחמה ובוחן כיצד הגיבו סוגי המשקיעים השונים למלחמה. הוא מלמד במיוחד על הפער שבין התנהלות הגופים הזרים לבין התנהלות הגופים המוסדיים הישראליים בתקופת המלחמה. בשוק המניות, הגופים המוסדיים הישראליים (גמל, פנסיה וביטוח) ספגו את עיקר ההיצעים לאורך כל התקופה ורכשו מניות בקרוב ל־3 מיליארד שקל (נטו) בבורסה מתחילת המלחמה ועד לסוף 2023.

לעומת זאת, תושבי חוץ שאינם לקוחות פרטיים, היו בעיקר בצד ההיצע ומכרו מניות בקרוב ל־4 מיליארד שקל (נטו) באותה תקופה. מגמות אלה שונות מאלה שנרשמו בחודשים שקדמו למלחמה, שבהם לא צברו המוסדיים ותושבי החוץ רכישות או מכירות מהותיות. 

בהמשך נבחנו מדדי הנזילות בבורסת תל אביב בשלבים הראשונים למלחמה על פני שלושה ממדים )מרווח, עומק וגמישות(. מהניתוחים בפרק זה עולה כי גם בפרספקטיבה זו נצפית אותה התופעה - תגובה הראשונית של פגיעה במרבית מדדי הנזילות ולאחר מכן חלה מגמת התאוששות. כך, למשל, חלה עלייה ניכרת במדדי המרווח בתקופת התגובה הראשונית והתאוששות לא-מלאה אל ערכי טרום המלחמה. מדדי העומק )שווי היצע וביקוש( נפגעו במתינות רבה יותר, בעוד מדדי הגמישות לא נפגעו משמעותית בתקופת הלחימה.

עוד ניתן לראות כי הודות לשילוב בין ניסיון המשקיעים בישראל בהתמודדות עם משברים ביטחוניים וכלכליים בעשורים האחרונים לבין גמישות התגובה של המגזר העסקי והמגזר הממשלתי לאירועים, הצליח שוק נכסי הסיכון המקומי להתאושש בתוך פרק זמן קצר יחסית מהתגובה הראשונית למלחמה. עם זאת, השפעותיה הפוטנציאליות של המלחמה על השוק לטווח הבינוני-ארוך עדיין לא התבררו באופן מלא. על פי הסקירה, בורסת תל אביב, המשיכה לפעול ברציפות גם בימים הקשים ביותר במשק, ממשיכה להיות רכיב חיוני בכלכלה הישראלית - ולקבל את אמון המשקיעים.

יו"ר הרשות, ספי זינגר, "לאורך כל שנות קיומה, מדינת ישראל התמודדה עם איומים ומלחמות. הסקירה בוחנת במבט כלכלי את תגובת שוק ההון לתקופת המלחמה הראשונה. ראינו כי עד כה המשק הישראלי הפגין חוסן, ידע לתקן את עצמו ולשמור על יציבות. עם זאת, התמשכות המלחמה מעמידה בפני המשק אתגרים חדשים. המשך תפקודו של שוק ההון תחת מערכה צבאית ממושכת הוא אתגר מורכב והניסיון לגביו מוגבל".